‏290.00 ₪

שאלת המחקר

כיצד באה לידי ביטוי סודיות בנקאית וחובת האמון?

תוכן עניינים

א. מבוא

ב. הדין בישראל

1. הרקע לחקיקה

2. החובות המוטלות על הבנקים

(א) החובה להכיר את הלקוח (know your client)

(ב) חובת דיווח

(ג) חובת תיעוד ושמירת חומר

(ד) החובה למנות אחראי לעניין איסור הלבנת הון

3. האחריות המוטלת על הבנקים

ג. הסודיות הבנקאית וחובת האמון על מזבח המלחמה בהלבנת ההון

ד. הדין בארצות הברית

1. רקע חקיקתי

2. עבירות הלבנת הון

3. החובות המוטלות על הבנקים

(א) זיהוי לקוחות

(ב) חובות דיווח

(ג) חובת תיעוד ושמירת מסמכים

(ד) חובות נוספים בהקשרים מיוחדים

(ה) קביעת תוכנית למניעת הלבנת הון

4. האחריות המוטלת על הבנקים

5. שיתוף פעולה בינלאומי בקשר למידע פיננסי

ה. הדין האנגלי

1. רקע חקיקתי

2. עבירות הלבנת הון

(א) הלבנת הון

 (ב) סיוע להלבנת הון

(ג) ביצוע פעולות ברכוש שמקורו בעבירה

(ד) אי דיווח

(ה) גילוי סוד (tip-off)

3. החובות המוטלות על הבנקים

4. Financial Services and Markets Act

5.The Joint Money Laundering Steering Group

ו. שוויץ

1. רקע

2. המישור הפלילי

3. החובות המוטלות על הבנקים

(א) חובת זיהוי והכרת הלקוח

(ב) חובת שמירת מסמכים

(ג) דיווח על עסקאות חשודות

(ד) הקפאת הפעילות

(ה) צעדים ארגוניים

4. הוראות וועדת הבנקאות הפדרלית

5. הקוד הוולונטרי (CDB)

6. סיכום

הלבנת הון היא פעולה או אוסף פעולות, הנעשות ברכוש או בכספים שמקורם בפעילות עבריינית, במטרה להטמיעם בתוך מערכת הנושאת אופי חוקי ובכך לטשטש את מקורם הבלתי חוקי1. הנסיון בישראל, כמו בעולם כולו, הוכיח כי הלבנת הון נעשית במקרים רבים באמצעות ניצול לרעה של המערכת הבנקאית, תוך הפקדת כספים במערכת, המרתם למטבע זר במידת הצורך, והעברתם בין חשבונות, בנקים ומדינות שונות. פעולות אלו נעשות בצורה מתוחכמת: למשל על ידי פיצול ההפקדות וההעברות לסידרת פעולות בסכומים קטנים, הפטורות מחובת דיווח ותיעוד; ביצוע פעולות בנקאיות באמצעות מיופי כוח, תוך הסתרת זהותו של בעל הכספים האמיתי; שימוש בחברות ותאגידים בדויים על מנת להסתיר את זהותם של בעלי הכספים למעשה; ביצוע פעולות באמצעות חשבונות נאמנות, תוך הסוואת הנהנה; העברות כספים למדינות מקלט (off-shore) בהן הפיקוח על המטבע רופף וחוקי הסודיות הבנקאית חמורים; פעולות באמצעות בנקים "וירטואליים" (shell bank) המתנהלים ללא משרד או סניף פיסי במדינה כלשהי ובכך מאיינים פיקוח עליהם; העברת כספים באמצעות חשבונות מעבר (payable-through) וחשבונות קורספונדנט2, על מנת לטשטש את מקורם; ביצוע עסקאות הלוואה בדויות, כשהכסף השחור מוזרם לבנק לפרעון ההלוואה, אם על ידי הלווה עצמו או על ידי ערבים כביכול; ועוד. המשותף לכל הדרכים הללו הוא ניצול היעילות, המיחשוב והגלובליזציה של המערכות הפיננסיות העולמיות3.

על רקע ההכרה, שלא המדינה לבדה ולא המוסדות הפיננסיים לבדם יצליחו להילחם בהלבנת ההון, הטילו מדינות שונות שורה של חובות על המערכת הבנקאית, ורתמו אותה בעל כורחה למלחמה בהלבנת ההון4. לצעד זה שתי מטרות: ראשית, למנוע מהמוסדות הפיננסיים לשמש כלי שרת בידי מלביני ההון. שנית, לצרף את המוסדות הפיננסיים למערכת אכיפת החוק על ידי חיובם למסור מידע לרשויות על עסקאות שונות. בנוסף, מעורבות בנק בהלבנת הון עלולה לפגוע בשמו הטוב, באמון הציבור בו ובמערכת הבנקאית כולה. לפיכך שיתוף הפעולה של הבנקים בעל חשיבות ניכרת לא רק לצורך המלחמה בהון השחור, אלא גם לצורך שמירת יציבות ואמינות המערכת הבנקאית כולה.

לינק למצגת אקדמית על סודיות בנקאית והלבנת הון ב-99 שח

ביבליוגרפיה לדוגמא (בעבודה האקדמית כ-20 מקורות אקדמיים באנגלית ובעברית)

מאיר חת, הבנקאות בישראל במנהרת הזמן, הוצאת ראובן מס, 2015.

עו"ד גלעד נרקיס, פרקים בדיני בנקאות, המכון למחקרי משפט וכלכלה בע"מ

G. Harpaz "Israel: Money Laundering; a Clean Break" J. of Money Laundering Control 4(3)  264, 264 G. Harpaz, S. Colombo "Israel; Money Laundering: At the Crossroads'- 7 (4) J.of Financial Crime  351, 353

R. Plato-Shinar "The Israeli Legislation against Terrorist Financing" 11(4) J. of Financial Crime 366, 372