עבודה אקדמית? חפשו עכשיו במאגר הענק, האיכותי והעדכני ביותר:

סמינריון בעלי שליטה בחברות ציבוריות בהסדרי מיזוג (1912)


‏290.00 ₪

20 עמודים עבודה מספר 1912

עבודה אקדמית מספר 1912
סמינריון בעלי שליטה בחברות ציבוריות בהסדרי מיזוג

 

שאלת המחקר

כיצד באים לידי ביטוי בעלי שליטה בחברות ציבוריות בהסדרי מיזוג?

 

דרכים שונות קיימות בחוק החברות לשינוי מבנה של חברה. לפעמים משתנה אופי שינוי המבנה ותוכנו - לא הרי מיזוג כהרי פיצול, למשל. אם ענייננו בחברה בקשיים המנסה להשתקם, עשוי שתפנה למיזוג או לפיצול, וייתכן שתנסה שיקום פנימי שונה. לעתים, ינסה רוב מכריע של בעלי מניות, המכוון בידי השליטה בחברה, להצביע בעד רכישה כפויה של מניות המתנגדים בידי חברה רוכשת. כך ניתן להביא למחיקת החברה שמניותיה נרכשות מהמסחר בבורסה והפיכתה לחברה פרטית. לעתים, אף אם נבחרה אותה דרך השינוי, מבחינת התוכן, יש מקום לבחור בנפרד את הדרך המשפטית בה יבוצע שינוי המבנה : האם ייעשה הדבר בדרך של מיזוג חברות לפי הפרק הראשון לחלק השמיני בחוק החברות החדש ?1 או שמא נבחר בעריכת מיזוג דומה בדרך של הסדר לפי סעיף 350 לחוק החברות ? האם תיבחר הדרך של מכירה כפויה בסעיף 336 לחוק החברות או, שוב, הדרך של הסדר לצורך השגת אותה תוצאה ?

לכאורה, עדיף וקל יותר להשתמש בפרקים היעודיים המתאימים בחוק החברות, בלי להזדקק לפנייה לבית-המשפט, כנגזר על-פי סעיף 350 : כל עוד אין התנגדויות, נחסכת ההתדיינות בבית-המשפט. דרישת הרוב באסיפות המיזוג עשויה להיות פחותה, רוב רגיל, בכפוף לתקנות החברה. אולם, הדרישות והצרכים הם שונים. סעיף 350 לחוק מתאים גם למיזוגים שאינם "מלאים", להבדיל מפרק המיזוג בחוק החברות2. לעתים, הוראות מיסוי מחייבות עדיין פנייה לדרך מסוימת3.

אשר לדוגמה של כפייה למכירת מניות, סעיף 350 לחוק מאפשר כפייה על המיעוט למכירת מניותיו ברוב קטן יותר של שבעים וחמישה אחוזים מהנוכחים והמצביעים באסיפה (בנוסף לרוב מספרי מהם). המכירה הכפויה על-פי סעיף 337 לחוק מחייבת, למעשה, בסופו של התהליך, רוב של 95% מכלל הון המניות המונפק (בסיטואציה מסוימת) - או רוב גדול מסוג המניות שלגביו הוצעה ההצעה (שיעור הניצעים שלא נענו להצעה אסור שיהיה חמישה אחוזים או יותר מכלל אותו סוג מניות). מכל מקום, נדרשת הצבעה חיובית של רוב בעלי המניות, ולא הנוכחים בלבד. נראה גם, שעל-אף תקלה בניסוח, אין לקחת בחשבון את קולות בעלי השליטה במציע, קרוביו ותאגידים בשליטתו4. כמו כן, מעניק סעיף 338 לחוק לבעלי המניות הגנה מיוחדת בצורה של סעד הערכה לקביעת השווי ההוגן של המניות בידי בית-המשפט, במקרה של

פנייה לצורך כך לבית-המשפט לאחר שנתקבלה הצעת רכש מלאה. גם בחברה פרטית, סעיף 341 לחוק מצריך פנייה לכלל בעלי המניות מהסוג שמניותיהם עומדות לרכישה, ויש צורך לקבל הסכמה של שמונים אחוזים מבעלי המניות5. במניין בעלי המניות אין להביא בחשבון את בעל השליטה המציע או מי מטעם בעל השליטה או המציע6. האפשרות לעקיפת קשיים בהשגת הרוב הדרוש במכירה כפויה על-ידי שימוש ב"הסדר" בחברה, הודגמה במספר- פסקי-דין בעבר, טרם חוק החברות החדש וגם אחריו.

כך קבע, למשל, השופט לויט :

 

"אינני סבור שיש לאלץ חברה הרוצה להגיע להסדר הכרוך בהעברת מניות לנקוט במתכונת שנקבעה בסעיף 236 דווקא. לא תמיד ניתן להגיע לתשע עשיריות של ערך המניות העומדות להעברה ולקבל את הסכמתם במפורש. יש לזכור שככל שהכלכלה מתפתחת יש יותר ויותר חברות ציבוריות שמניותיהן נסחרות בבורסות השונות בעולם וקשה, אם בכלל ניתן, להגיע לכל מחזיקי מניות מן הציבור המפוזרים ברחבי עולם. לכן, בצד המתווה של סעיף 236 יש לשמור על הפרשנות הרחבה ועל הגמישות של סעיף 233 לפקודה"7.

 

גמישות דומה גילה הנשיא גורן במקרה אחר, כאשר לא קיבל את הטענה, שיש לבצע רכישת מניות בנק תמורת מניות בחברה חדשה אך ורק בדרך של הצעת רכש בהתאם לסעיף 336 לחוק החברות, וברוב האמור שם, והכשיר את אפשרות אישור , ההסדר מכוח סעיפים 351-350 לאותו חוק8.

יצוין, עם זאת, כי ניתן להעלות את השאלה אם הכפילות הזאת אפשרית גם לאחר חוק החברות החדש, לאור אופיה האקסלוסיבי והקוגנטי של הצעת רכש בסעיף 328 לחוק ובדומה אופי הרכישה הכפויה. דומה, שגם להבא ימשיך סעיף 350 לחוק לאפשר הסדרים מסוגים שונים במסגרתו, על-אף הוראות ספציפיות בחוק החברות הקובעות מסגרת שונה, כדוגמת הסדרי מיזוג שיידונו להלן9. "מלכותיות" סעיף 350 לחוק נשמרת. עם זאת, דווקא בנושא הרכישה הכפויה, כמו גם בנושא הצעת רכש מיוחדת, עשויה התוצאה להיות שונה, לאור לשון החוק10. וזו לשון החוק בסעיף 328 (א):

"בחברה ציבורית, לא תבוצע רכישה שכתוצאה ממנה ייהפך אדם להיות בעל דבוקת שליטה... אלא בדרך של הצעת רכש לפי הוראות פרק זה...".

 

בסעיף 336 לחוק :

 

"לא ירכוש אדם מניות... אלא בדרך של הצעת רכש לכלל המניות... אשר תתקבל לפי הוראות פרק זה".

 

בנושאים אלה ואחרים ניתן גם לסבור שפרשנות מחמירה של סעיפים אלה מרחיקה מעבר לכוונתו של המחוקק, וכי יש מקום לדרכו של השופט גורן,11 המתירה שימוש בהסדר על-פי סעיף 350 לחוק לצורך דומה, אם כי בוחנת הוראות הגנה שונות, לפי טיב העניין.

השימוש בהסדרים לפי סעיף 350 לחוק מעלה לעתים קרובות את הבעיה של ניגוד העניינים. פעמים רבות מתמזגת החברה למשל, עם חברה אחרת בשליטת אותם בעלי שליטה. כיצד יש להתגונן מפני החשש של ניצול העסקה להשגת יתרונות פרטיים לבעלי השליטה באחת מהחברות או יותר? לעתים המצב מסובך יותר, אם העסקה המוצעת היא בין חברה ציבורית לבין חברה פרטית בבעלות בעלי השליטה בחברה הציבורית. ההזדמנות לניצול לרעה של נכסי החברה הציבורית ברורה.

חוק החברות כולל הגנות מסוגים שונים מפני חשש לניצול כוח השליטה על-ידי החלטות אינטרסנטיות מהסוג האמור. לדוגמה, הוראה המחילה חובת אמונים על נושאי משרה בחברה כלפי חברה, וחובת פעולה לטובת החברה: סעיף 254 לחוק. הוראה המחילה חובה בדרגה נמוכה יותר - הוראת סעיף 192 לחוק - המטילה על בעלי המניות חובה לפעול בתום לב ובדרך מקובלת בהפעלת זכויותיהם ובמילוי חובותיהם כלפי החברה וכלפי יתר בעלי המניות, בין השאר גם בהצבעות לאישור מיזוג ובאישורי עסקות שיש בהן חשש לניגוד עניינים, כולל החובה להימנע מניצול לרעה של כוחם בחברה ולהימנע מלקפח בעלי מניות אחרים. סעיף 193 לחוק קובע חובת ביניים, העולה על חובתו הכללית של בעל מניות ומתקרבת לחובת האמונים של נושא משרה. זאת החובה לפעול בהגינות כלפי החברה. חובה זאת חלה על בעלי מניות רק במצבים מיוחדים הנותנים כוח מיוחד בידיהם, כגון בהיותם בעלי שליטה בחברה.12.

הוראות מסוג זה מאפשרות בחינה בדיעבד של ההתנהגות על-ידי בית-המשפט. לבית-המשפט נתונים סעדים רבים במקרה זה, מסוג התרופות החוזיות, המאפשרים גם ביטול עסקות, פיצוי או קביעת דרכים למניעת קיפוח13. בחינת ההתנהגות בדיעבד (להבדיל מהצורך באישור כל בעל מניות מראש לפעולה) והסמכות של בית-המשפט להמיר לעתים את הפרת החובה בפיצוי שנקבע לפי הערכת בית-המשפט, מאפשרות לכנות אותן "כללים של אחריות", להבדיל מ"כללים של קניין" בהם אין תוקף לפעולה ללא הסכמת בעל הזכות.14 (כך, אם הדגש הוא על הסעד, אולם יש פגם בסיווג הזה, מאחר והאפשרות של התובע לדרוש דווקא ביטול פעולה או אכיפה של זכות,15 תואמת יותר ל"כלל של קניין". בכל זאת, הקביעה אם הייתה הפרה נעשית בידי בית-המשפט ולא בידי בעלי הזכויות).

 

ביבליוגרפיה חלקית 

 

 G. Calabresi & A.D. Melamed "Property Rules, Liability Rules And Inalienability: One View of The Cathedral" 85 Han L. Rev.  1089; G. Calabresi The Costs of Accidents A Legal and Economic Analysis (New Haven, ) 135-173-.

 

י' בהט חברות - החוק החדש והדין (מהדורה רביעית, כרך ב, תשס"ב) פרק .

 

 מש"א 110205/98, 109717 בעניין ממקו תכנה בע"מ (טרם פורסם) (להלן: עניין "ממקו"), בפיסקה 3 לפסק-הדין.

 

 


העבודה האקדמית בקובץ וורד פתוח, ניתן לעריכה והכנסת פרטיך. גופן דיויד 12, רווח 1.5. שתי שניות לאחר הרכישה, קובץ העבודה האקדמית ייפתח לך באתר מיידית אוטומטית + יישלח קובץ גיבוי וקבלה למייל שהזנת

בזמן הקניה, תועברו לאתר מאובטח ורק שם תתבצע הקניה


‏290.00 ₪

תוספות

בעלי חשבון פייפאל
כל כרטיס אשראי כולל דיירקט, ויזה נטען (לא דיינרס)