‏290.00 ₪

שאלת המחקר: 

כיצד בא לידי ביטוי פעילות ראשי היודנרט בגיטאות מזרח אירופה?

תוכן עניינים

מבוא

פרק א'

• רקע על התקופה טרום 1939
• האידיאולוגיה הנאצית והמדיניות כלפי השאלה היהודית
• ההנהגה היהודית
• המפלגות היהודיות ומפעלי החינוך שלהן היו
• הדפוסים של שינוי והמשכיות בהנהגה היהודית ובחיים היהודים בתקופת השואה
• האם יש קשר בין אופי הקהילה לפני המלחמה, לבין אופי הגטו ?

פרק ב' 

• "היודנראטים" כתופעה ייחודית בגיטאות היהודים במלחמת העולם ה-2
• היסטוריונים וחוקרים על היודנרט
• מחלוקת ההיסטוריונים בשאלת היודנרט
• ר' הילברג וישעיהו טרונק בשאלת מוסריות היודנרטים
• ישעיהו טרונק

פרק ג'

גטו לודז'

גטו ורשה 

פרק ד'

טסט קייס של יודנרטים: צ' ור'

•  אדםצ'
• היודנרט לפי זיכרונות אנשי הגטו ותיעוד עצמי של היודנרטים
• השוואה של שתי הדמויות, על פי גרסתם והתיעוד הקיים, תדמיתם הציבורית
• גרסתו של ר'
• יומנו של צ'
• תדמיתו הציבורית של ר' על פי זיכרונות יהודי הגיטאות
• תדמיתו הציבורית של צ' על פי זיכרונות יהודי הגיטאות
• השוואה בין דמותם

סיכום ומסקנות

ביבליוגרפיה

הטרגדיה מהווה חלק אינהרנטי בתודעת הזהות הקולקטיבית של עם מדינה בדור זה. הקשר החזק בין שואת יהודי אירופה לבין תקומת עם ישראל, הוצג כבר במגילת העצמאות:

"...השואה שנתחוללה על עם ישראל... הוכיחה מחדש בעליל את ההכרח בפתרון בעיית העם היהודי מחוסר המולדת והעצמאות על.-ידי חידוש המדינה היהודית בארץ ישראל..."

טרגדית יהודי אירופה מהווה חוויה חזקה מנשוא בתולדות המדינה ובתולדות העם היהודי כולו במאה ה- 20.

ראש הממשלה המנוח, יצחק רבין, בנאומו ההיסטורי באושוויץ אמר דברים אלו נכוחה:

"לכל מקום שאנחנו הולכים אליו במדינת ישראל, זיכרון השואה, מועקתה ולקחיה הולכים אתנו".

בעבודה זו אסקור את הרקע ההיסטורי והמאורעות אשר על תשתיתן נבנתה הטרגדיה של יהודי הגיטאות.

במלאכה זו נתמקד בתופעה ייחודית בגיטאות והיא היודנראט. אסקור כיצד נוצרה הקרקע שיצרה את התנאים לצמיחת היודנרט. ההוראה הראשונה למינוי היודנראט, נכללה בהוראות היידריך (איגרת הבזק) . על פי ההוראות בכל קהילה חייב להיות יודנראט, אשר מימדו ישתנה בהתאם למימד הקהילה. שאיפתם של הגרמנים הייתה כי ביודנראט ישמשו בני אדםמכובדים המקובלים על הקהילה, אישי ציבור, רבנים וכדומה. עם זאת מרבית ההנהגה הקודמת של היהודים נמוגה, דוכאה, הושמדה או נמלטה לחו"ל. הנאצים לחצו בני אדםשונים אשר יקבלו את התפקיד אשר היה ברור כי עלול להיות בעיתי ביותר.

הפנומן הסוציולוגי-היסטורי של יודנראטים מיוחד מאוד בדברי הימים. הפניית בני אדםמתוככי קבוצה אתנית מסויימת, שיפעלו לדיכוייה והשמדתה של אותה קבוצה ממנה הם באים, אין לה ורע. אין דבר יותר נורא מהפיכת בני אדםבולטים מתוך עם לבוגדים בעמם שלהם. גם אם אותם בני אדםפעלו מתוך כפיה או מתוך פיתוי לטובות הנאה בשעת דחק, אין בכך כדי להמעיט מגודל הזוועה.

החוקר רב הפעלים, ישעיהו טרונק, טוען שיש להתייחס לכל גטו ולכל יודנרט הניצב בראשה בצורה ייחודית, שכן ניכרים צבעים וגוונים שונים בכל מקום ומקום. אין להסתכל על היודנרטים בצורה אחידה רק בשל גורלם שנחרץ ברוב הפעמים לכליה. סופם הפטאלי המשותף של מרבית היודנרטים אינו גוזר גזירה שווה לכל אחד.

לפני התגבשות המונח "יודרנט" בגטו היה סוג אסירים שכונה "משתפי פעולה". בין משתפי הפעולה אפשר למצוא את ה"קאפוס". מתוך בורות ויתכן ערבוב מושגים, גם את הפוליציה היהודית, היו אשר הכלילו, במסגרת שלילית זו. גם תדמיתם של אנשי היודנרט, 'מועצת היהודים', הייתה פעמים רבות של משתפי"ם. אותו יודנרט אשר היה הגוף אשר כפו הגרמנים על לב החיים היהודים הקהילתיים.

בעבודה זו אערוך מחקר משווה ואעמוד על דמותם של 2 ממנהיגי היודנרט: צ' (שלפעמים יכונה צ') ור' (שלפעמים יכונה ר'). צ', ראש היודנרט של וורשה, נחשב בכמה אספקטים של פועלו כאציל נפש ובחר בסוף להתאבד. התנהגותו מלמדת אשר ניתן לשפוט או לפחות להעריך, גם את התנהגותם של ראשי יודנרטים אשר נהגו גם במוסריות. ר' נהג ביד ברזל והוא דוגמא להתנגדות למרי המזוין לעומת הנציגות היודנרט בקובנה ומינסק אשר הביעו עמדה חיובית להתנגדות להשמדת הגטו.

במסגרת העבודה אקדיש רבות לויכוח המחקרי בין הילברג לישעיהו טרונק על הערכת פועלם ודמותם של ראשי היודנראט.

ביבליוגרפיה לדוגמא (בעבודה האקדמית כ-20 מקורות אקדמיים באנגלית ובעברית) 

ישעיה טרונק, "טיפולוגיה של היודנרטים במזרח אירופה"  בתוך דמות ההנהגה היהודית בארצות השליטה הנאצית(עורך:  גוטמן, ישראל , יד ושם - רשות הזכרון לשואה ולגבורה  )

• ·    ר' הילברג "היודנראט ככלי שרת ביודעין ובלא יודעין",בתוך דמות ההנהגה היהודית בארצות השליטה הנאצית, ירושלים

• גוטמן ישראל. "לאופייה של שנאת יהודים בנוסח נאצי", בתוך: שנאת ישראל לדורותיה
• עורך: שמואל אלמוג), מרכז זלמן שזר, ירושלים   
• דווידוביץ, לוסי, המלחמה נגד היהודים, תל-אביב