‏290.00 ₪

תוכן עניינים

מבוא. 3

הגנה לעובד. 3

סוד מסחרי כקנין: המהפך של פרשות צ'ק פוינט וסער - מטיפול חוזי לטיפול חוקתי. 9

פרשת צ'ק פוינט.. 9

ניתוח לאור חוק יסוד חופש העיסוק.. 34

החריגים בפרשת צ'ק פוינט.. 12

חוק יסוד חופש העיסוק.. 14

זכות לקבל פיצוי מעובדים שגנבו את סודותיו המסחריים.. 16

פסיקה המעידה על מגמת חזרה לערכי חופש החוזים וזכות הקניין 19

פס"ד  עופר יחזקאל נ' ס. כחילה בע"מ 2009. 19

פס"ד פנחס חוזה סוכנות לביטוח בע"מ נ' יוסי כהן, 2008. 20

פס"ד  עב 09 / 4240  זיפ שיווק אופנה בע"מ נ' צפנת ענבר  , 2009. 22

פס"ד דיפ טק,  2010. 24 

משפט משווה.. 26

ארצות-הברית של אמריקה.. 26

האיחוד האירופאי. 31

סיכום.. 36

שאלת המחקר

כיצד בא לידי ביטוי חופש העיסוק של העובד מול אינטרס המעסיק?

חופש העיסוק, הינו בין זכויות היסוד הראשונות שהוכרו על ידי בתי המשפט במדינת ישראל1. זכות יסוד זו נובעת מזכותו הטבעית של כל אדם למקורות מחיה, אף אם זכות זו אינה בנמצא בחוק החרות. עם חקיקתו של "חוק יסוד חופש העיסוק", שונה מעמדו הנורמטיבי של חופש העיסוק בישראל, והוא הפך ל"זכות על חוקית"2. השאיפה לחזק את מעמדו של חופש העיסוק נובעת מהגישה העקרונית, הרווחת בעת האחרונה בפסיקת בתי הדין לעבודה, ולפיה "זכותו של האדם לעבוד ולהשתכר בכבוד"3. בעקבות עליית ערכה של הזכות לעבוד, הולכת ומצטמצמת זכותו של המנהל להגביל את חופש העיסוק של עובדיו. השופט מישאל חשין מבית המשפט העליון היטיב לבטא את חשיבות הזכות לעבוד, בקבעו לאמור:

"עונש הוא שהשית הקב"ה על האדם באומרו לו 'בזיעת אפך תאכל לחם' (בראשית ג', יט'); ואולם כולנו ידענו כי בימינו, כך היה גם בימים שקדמו לימינו - העבודה סם חיים היא לאדם. אדם שעבודתו ניטלה ממנו - זכות ניטלה ממנו, מקצת כבודו ניטל ממנו"4.

ההגנה על חופש העיסוק במערכת המשפט בישראל מעוגנת ב"חוק החרות", הנמנה עם חוקי היסוד של המדינה. משום המעמד החוקתי שהוענק להגנה על חופש העיסוק, אין בכוחו של חוק רגיל, כדי לשנות מן הזכויות הנובעות מהגנה זו או לפגוע בהן5. ההגנה על חופש העיסוק באה אפוא, לעגן את הזכות לעבוד כזכות חברתית וכן לעודד תחרות: "טובת הציבור מחייבת עידוד התחרות"6. הגנה זו עולה בקנה אחד עם תכליתו של משפט העבודה, "להגן על הצד החלש"7. לפיכך, לעיתים קרובות יבטל בית הדין לעבודה הסכם המגביל את חופש העיסוק של העובד.

מנהל מפעל המבקש להגביל את חופש העיסוק של עובדיו, בעת עבודתם אצלו ולאחריה, יתקל בקושי משפטי חוקתי. זאת גם אם מטרותיה של ההגבלה נראות בעיניו כמטרות לגיטימיות, כמו: מניעת תחרות בלתי הוגנת, מניעת דליפת סודות מסחריים, או שמירה על זמנו ומרצו של העובד לטובת מעבידו העיקרי. ההתנגשות בין שאיפותיו ורצונותיו של המנהל לשמור על עסקו וקניינו, לבין זכותו של העובד לשמירת חופש עיסוקו, היא התנגשות בלתי נמנעת8.

הדילמה הניהולית הנובעת מאותה ההתנגשות, היא כיצד צריך המנהל להתנהג, על מנת להשיג תוצאה המטיבה עם המפעל ואינה פוגעת יתר על המידה בזכותו היסודית של העובד. התשובה לכך תושג באמצעות כלים מאזנים. חופש העיסוק, ככל זכות יסוד, הינו זכות יחסית שיש לאזנה כנגד עקרונות שונים, זכויות יסוד, חופשים אחרים ואינטרסים נוגדים. האיזון הדרוש הוא גם בתוככי חופש העיסוק עצמו, גם בין זכויות היסוד השונות, וגם בין זכות יסוד לעקרונות חיצוניים.

התהליך של מציאת הדרך המתאימה להפעלת הזכות ולהגנה עליה בכל מקרה ספציפי, הוא תהליך של איזונים בין מרכיבים שונים הנעשה כל פעם מחדש. בחיבור זה אנסה למצוא את "נקודת האיזון החיובית" שבין מימוש הכוח הניהולי לבין שמירת זכותו של העובד ל"חופש עיסוק". כדי להצליח בכך עלי לדון ברבדים השונים הגלומים במושג של "חופש העיסוק", עד שאגיע לאיזון הסופי.

ביבליוגרפיה לדוגמא (בעבודה האקדמית כ-20 מקורות אקדמיים באנגלית ובעברית) 

א' גרוס, "כיצד הייתה התחרות החופשית לזכות חוקתית? - בנפתולי הזכות לחופש העיסוק", עיוני משפט כג' 229.

א' מלאך-פינס, שחיקה נפשית - מהותה ודרכי התמודדות עמה (צ'ריקובר) 63, 71.

 ש' ורהפטיג, דיני העבודה במשפט העברי (מורשת המשפט בישראל) 330.

 ר' ערוסי, "מוסר העבודה", "פרשת השבוע", פרסום משרד המשפטים לפרשת ויצא, תשס"ב, גיליון מס' 52.

 בג"ץ  בז'רנו ני שר המשטרה, פ"ד ב (1) 80.