‏290.00 ₪

שאלת המחקר

כיצד באים לידי ביטוי היצף וסובסידיות?

תוכן עניינים

מבוא

הצורך ברפורמה מוגבלת

רפורמה מוסדית

רפורמות בדין המהותי : הגדרת יבוא בהיצף

כללים חדשים בדבר שיעור ההיטל

חיזוק הביקורת השיפוטית במסגרת ארגון הסחר העולמי

סיכום

ביבליוגרפיה 

ההליכים להטלת היטלי מגן מפני יבוא בהיצף (Anti-Dumping Duties) או מפני יבוא נתמך (מסובסד) (Anti-Subsidy Duties or Countervailing Duties), מוסדרים ברמה הבינלאומית בעיקר על-ידי הסכמים של ארגון הסחר העולמי (World Trade Organization-WTO). 1הסכמים אלה מכירים בזכותה של מדינה להגן על ענף יצרני בתחומה מפני יבוא בהיצף או יבוא נתמך הגורם לענף זה נזק ממשי, וזאת באמצעות היטל או מכס המוטל על אותו יבוא, בשיעור שלא יעלה על שיעור ההיצף או שיעור הסובסידיה, בהתאמה2. ואולם, הסכמים אלה גם מסדירים באופן מפורט מאד את התנאים שצריכים להתקיים כדי שיהיה מותר להטיל היטלים כאלה, את אופן הוכחת התנאים ואת הליכי החקירה והשימוע שמדינה חייבת לקיים לפני שהיא מטילה אותם. הטעם לכך הוא שהזכות להטיל היטלים כאמור מהווה חריג להוראות האחרות של הסכמי הארגון, אשר, בעיקרון, אוסרות על הטלת היטלים חריגים - מעבר לשיעורי המכס המוסכמים - או יצירת כל אמצעי מגביל אחר על הסחר בין מדינות הארגון. מטבע הדברים, קיים לעתים קרובות לחץ מצד תעשיות מקומיות הנאבקות מול יבוא זול לקבל הגנה מפני יבוא זה באמצעות היטלים או הגבלות אחרות. על-כן, יש צורך להגדיר באופן מדויק ומצמצם את התנאים למימושו של חריג זה. ואמנם, הניסיון מהשנים האחרונות מלמד שיותר ממה שצריך להתגונן מפני יבוא בהיצף, צריך להתגונן מפני היטלים (בלתי מוצדקים) כנגד יבוא בהיצף.

על רקע זה אנו עדים להתפתחות מתמדת ברגולציה הבינלאומית בתחום זה. כך, סוגיית היטלי ההיצף הוסדרה תחילה בהסכמי גאט"ט (General Agreement on Tariffs and Trade) לאחר מכן, שוכללה הרגולציה בהסכם ההיצף שנחתם בסבב קנדי סבב המשא ומתן הבא, סבב טוקיו, אשר הסתיים , הוליד הסכם היצף חדש, מפורט וקפדני יותר מקודמו5. הסכם זה שוב הוחלף , כאשר הסתיים סבב אורוגואי, ובחבילת ההסכמים החדשה שנחתמה נכלל גם הסכם חדש ומשוכלל יותר בעניין היטלי היצף, שהוא ההסכם החל היום6. התפתחות הדרגתית דומה הייתה גם בסוגיית ההיטלים נגד יבוא נתמך7. לאחרונה, היו מגעים בינלאומיים אינטנסיביים לפתיחת סבב משא ומתן רב-לאומי חדש במסגרת ארגון הסחר העולמי. הניסיון הראשון לפתיחת סבב כזה, אשר נעשה בוועידת השרים שהתכנסה בעיר סיאטל בארצות הברית, נכשל כישלון חרוץ, כשברקע הפגנות סוערות והתנגשויות אלימות בין מפגינים לבין המשטרה8. אולם, בוועידה שהתקיימה כעבור שנתיים בעיר דוחה שבקטאר, הצליחו נציגי מדינות הארגון (מאה ארבעים וארבע, לפי שעה), להגיע להסכמה על פתיחת משא ומתן רב-לאומי בנושאים שונים העומדים על סדר היום העולמי בתחום הסחר הבינלאומי. הצהרת השרים מחודש נובמבר בדוחה נתנה לארגון מנדט לשאת ולתת בנושאים רבים (The Doha Development Agenda) וביניהם גם בנושא הכנסת שיפורים בהסכם ההיצף וני יטכם הסובסידיות. בהקשר זה הסכימו השרים, כי מטרת המשא ומתן תהיה "להבהיר ולשפר" את הוראות ההסכמים הללו ואת הריסונים9 שהוא מטיל על המדינות, תוך "שמידה על המושגים, העקרונות והאפקטיביות הבסיסיים שלהם"10 במדינת ישראל, תלונות על יבוא בהיצף או יבוא נתמך נידונות על-פי חוק היטלי סחר, -(להלן: "החוק" או "חוק היטלי סחר")11. הן מוגשות לממונה על-פי החוק, פקיד של משרד התעשייה והמסחר, נחקרות על-ידיו ונידונות בפני הוועדה המייעצת על-פי החוק, ועדה מעין-שיפוטית שבראשה עומד משפטן נציג ציבור. הוועדה קבעה באחת מהחלטותיה הראשונות, שהליכי החקירה יהיו כפופים לא רק להוראות החוק, אלא גם לכללי המשפט הבינלאומי, ובכלל זה הוראות הסכם ההיצף והסכם הסובסידיות של ארגון הסחר העולמי.12 בהחלטותיה חותרת הוועדה למציאת האיזון הנאות בין הצורך להגן על התעשייה המקומית מפני יבוא בלתי הוגן מחד, לבין הצורך להבטיח את זרימת הסחר הבינלאומי ולמנוע פגיעה בציבור הצרכנים, מאידך. בארץ הצטבר, אפוא, ניסיון של יותר מעשור שנים בטיפול בתלונות כאלה לאור הוראות ההסכמים הללו ולאור החוק.

ביבליוגרפיה לדוגמא (בעבודה האקדמית כ-20 מקורות אקדמיים באנגלית ובעברית)