‏270.00 ₪

שאלת המחקר

כיצד בא לידי ביטוי מינוי מוטבים בקרן פנסיה?

בפרשת כץ, פסק בית המשפט העליון, לראשונה, כי עקרונית, ובהיעדר התניה נוגדת בתקנותיה של קרן פנסיה, מוסמך חבר בקרן למנות מוטב שיהיה זכאי לקצבת שאירים מן הקרן במקום הזכאי על פי תקנותיה. במקרה הנדון טענו לזכות בלעדית לקצבת אלמנה האישה שהייתה נשואה לחבר בקרן בעת מותו, והאישה שהייתה ידועה בציבור כאשתו. אף שפסק הדין דן בקצבת שאירים, ייתכן שהשפעתו הרבה ביותר תהיה בתחום שאין מרבים לדון בו: ייעוד הכספים אשר בחשבונו של חבר בקרן פנסיה אשר מת בלא להותיר אחריו שאיר הזכאי לקצבה. אף אם תקנות הקרן קובעות כי זכאים לכספים אלה יורשיו על פי דין של החבר, נראה, על פי הגיונו של פסק הדין, כי החבר רשאי למנות אחד מיורשיו כזכאי בלעדי. לכאורה נוגע פסק הדין לחברים רבים בקרנות פנסיה.

מינוי מוטב יכול להיעשות לא רק בהוראה בכתב לקרן פנסיה - או לכל קופת גמל אחרת - אלא גם בצוואה. בית המשפט העליון טרם קבע הלכה מחייבת בשאלה אם הוראה בצוואה חייבת להגיע לידיעת קופת הגמל לפני מות המצווה. כל עוד לא ייקבע, בהלכה מחייבת שתצא מלפני בית המשפט העליון או בדבר חקיקה, כי ההוראה בצוואה צריכה להגיע לידיעת קופת הגמל בחיי החבר, תיאלצנה, כנראה, קרנות הפנסיה לחקור אם חבר שמת השאיר צוואה, ואם כן, מה תוכנה בכל הנוגע לקרן. מעול אדמיניסטרטיבי זה תוכלנה הקרנות להשתחרר רק על ידי הוספת הוראה בתקנותיהן המאיינת את כוחו של החבר למנות מוטב.