‏290.00 ₪

שאלת המחקר: 

כיצד באים לידי ביטוי חיי היומיום ותפקוד יהודי פולין לאחר מלחמת העולם השניה ותפקוד מנהיגיה?

ראשי פרקים

מבוא

פרק א': התפקוד היומיומי של יהודי פולין תחת המנהיגות היהודית על אדמת פולין במלחמת העולם השנייה

• ההנהגה הפולנית-יהודית
• המפלגות היהודיות ומפעלי החינוך שלהן
• המנהיגים "היודנראטים" כתופעה ייחודית בגיטאות היהודים במלחמת העולם ה-2
• גטו לודז', גטו ורשה : מקרה בוחן: היודנרטים צ'רניאקוב ורומקובסקי

פרק ב': התפקוד היומיומי של יהודי פולין תחת המנהיגות היהודית בשנים 1944-1968 בגולה ובישראל

יהודים פולנים שניצלו בשואה ונשארו על אדמת פולין

·         רקע: פולין הקומוניסטית בשליטה סובייטית.

• פוגרומים אחרי מלחמת העולם השנייה
• היהודים הפליטים במחנות העקורים
• יהודי פולין – חזרה לשגרה לאחר המלחמה
• יהדות פולין לאחר מלחמת ששת הימים
• יהודים פולנים ששרדו את השואה ועלו לישראל
• עליית "גומולקה"
• מבצע "הבריחה" - הברחת יותר ממאה אלף יהודים לארץ ישראל

מקרה בוחן: מנהיגים יהודים פולנים במדינה ובגולה

השוואת תפקודם של המנהיגים לפני השואה לעומת תפקוד המנהיגים אחרי השואה

אחרית דבר - פולין משנות השמונים ועד ימינו

סיכום

ביבליוגרפיה

הטרגדיה מהווה חלק אינהרנטי בתודעת הזהות הקולקטיבית של עם מדינה בדור זה. הקשר החזק בין שואת יהודי אירופה לבין תקומת עם ישראל, הוצג כבר במגילת העצמאות[1]:

"...השואה שהתחוללה על עם ישראל... הוכיחה מחדש בבירור את ההכרח בפתרון בעיית העם היהודי מהעדר המולדת והעצמאות על.-ידי גילוי המדינה היהודית בא"י..."

טרגדיית יהודי אירופה מהווה חוויה חזקה מנשוא בתולדות המדינה ובתולדות העם היהודי כולו במאה ה- 20.רה"מ המנוח, יצחק רבין, בנאומו ההיסטורי באושוויץ אמר דברים אלו נכוחה:

"לכל מקום שאנחנו הולכים אליו במדינת ישראל, זיכרון השואה, מועקתה ולקחיה הולכים אתנו"[2].

עבודה זו עוסקת ברקע ההיסטורי והמאורעות אשר על תשתיתן נבנתה הטרגדיה של יהודי הגיטאות.

ובתופעה ייחודית בגיטאות והיא היודנראט. אסקור כיצד נוצרה הקרקע שיצרה את התנאים לצמיחת היודנרט. ההוראה הראשונה למינוי היודנראט, נכללה בהוראות היידריך (איגרת הבזק) . על פי ההוראות בכל קהילה חייב להיות יודנראט, אשר מימדו ישתנה בהתאם למימד הקהילה. שאיפתם של הגרמנים הייתה כי ביודנראט ישמשו בני אדם מכובדים המקובלים על הקהילה, אישי ציבור, רבנים וכדומה. עם זאת מרבית ההנהגה הקודמת של היהודים נמוגה, דוכאה, הושמדה או נמלטה לחו"ל. הנאצים לחצו בני אדם שונים אשר יקבלו את התפקיד אשר היה ברור כי עלול להיות בעיתי ביותר[3].

הפנומן הסוציולוי-היסטורי של יודנראטים מיוחד מאוד בדברי הימים. הפניית בני אדם מתוככי קבוצה אתנית מסויימת, שיפעלו לדיכוייה והשמדתה של אותה קבוצה ממנה הם באים, אין לה ורע. אין דבר יותר נורא מהפיכת בני אדם בולטים מתוך עם לבוגדים בעמם שלהם. גם אם אותם בני אדם פעלו מתוך כפיה או מתוך פיתוי לטובות הנאה בשעת דחק, אין בכך כדי להמעיט מגודל הזוועה.

החוקר רב הפעלים, ישעיהו טרונק[4], טוען שיש להתייחס לכל גטו ולכל יודנרט הניצב בראשה בצורה ייחודית, שכן ניכרים צבעים וגוונים שונים בכל מקום ומקום. אין להסתכל על היודנרטים בצורה אחידה רק בשל גורלם שנחרץ ברוב הפעמים לכליה. סופם הפטאלי המשותף של מרבית היודנרטים אינו גוזר גזירה שווה לכולם.

לפני התגבשות המונח "יודרנט" בגטו היה סוג אסירים שכונה "משתפי פעולה". בין משתפי הפעולה אפשר למצוא את ה"קאפוס". מתוך בורות ויתכן ערבוב מושגים, גם את הפוליציה היהודית, היו אשר הכלילו, במסגרת שלילית זו. גם תדמיתם של אנשי היודנרט, 'מועצת היהודים', הייתה פעמים רבות של משתפי"ם. אותו יודנרט אשר היה הגוף אשר כפו הגרמנים על לב החיים היהודים הקהילתיים.

בעבודה זו אערוך מחקר משווה ואעמוד על דמותם של 2 ממנהיגי היודנרט: צ' (שלפעמים יכונה צ') ור' (שלפעמים יכונה ר'). צ', ראש היודנרט של וורשה, נחשב בכמה אספקטים של פועלו כאציל נפש ובחר בסוף להתאבד. התנהגותו מלמדת אשר ניתן לשפוט או לפחות להעריך, גם את התנהגותם של ראשי יודנרטים אשר נהגו גם במוסריות. ר' נהג ביד ברזל והוא דוגמא להתנגדות למרי המזוין לעומת הנציגות היודנרט בקובנה ומינסק אשר הביעו עמדה חיובית להתנגדות להשמדת הגטו[5].

במסגרת העבודה אקדיש רבות לויכוח המחקרי בין הילברג לישעיהו טרונק על הערכת פועלם ודמותם של ראשי היודנראט.

ביבליוגרפיה לדוגמא (בעבודה האקדמית כ-20 מקורות אקדמיים באנגלית ובעברית) 

 חנה שלומי, "ההתארגנות של שרידי היהודים בפולין לאחר מלחמת העולם השנייה, ‫ קיום ושבר א  523-547.

אייזנברג, י . היבטים היסטוריים של השואה בפולין ובוורשה. מכלול: עיונים ביהדות, בחינוך ובמדע , 18: 67-89

חנה שלומי, "ראשית התארגנות של יהודי פולין בשלהי מלחמת העולם השניה", ב-חנה שלומי, אסופת מחקרים לתולדות שארית הפליטה היהודית בפולין, תל אביב , יט-סד.