עבודה אקדמית? חפשו עכשיו במאגר הענק, האיכותי והעדכני ביותר:

ב"ה  15,000 עבודות אקדמיות בחינם/ במחיר שפוי:99-390 שח. 

אתר ברוח חב"ד 

שיתוף מידע ללא גזל.

החומר באתר משמש השראה וחומר עזר בלבד. אסור להשתמש בקובץ העבודה להגשה למוסד אקדמי.

طُلَّاب 

Русский студенты

Français            አማርኛ

חוות דעת על מרצים

תוצאת תמונה עבור ‪PAypal‬‏

תמונה קשורה  ×ª×•×¦××ª תמונה עבור ישראכרטתוצאת תמונה עבור אמריקן אקספרס

תוצאת תמונה עבור פפר       ×ª×•×¦××ª תמונה עבור פייבוקס     Ã—ª×•×¦××ª תמונה עבור ביט

תשלום בחיוב אשראי טלפוני דרך נציג שירות 24/7        

תוצאת תמונה עבור העברה בנקאית

עבודה סמינריונית חנינה לפני משפט פלילי,חנינה ללא העמדה לדין,משפט משווה,פרשת ברזילי חנינת השב"כ קו 300 (עבודה אקדמית מס. 1889)


‏390.00 ₪

29 עמודים (נוכל לצמצם אורך העבודה בחינם)

עבודה אקדמית מספר 1889
 עבודה סמינריונית חנינה בטרם משפט פלילי

שאלת המחקר

כיצד באה לידי ביטוי חנינה בטרם משפט פלילי?

 

תוכן עניינים

מבוא.

חנינה לפני משפט ולמעשה חנינה ללא משפט כלל.

משפט משווה

פרשת ווטרגייט וחנינת ניקסון

פרשת החנינה לאנשי השב"כ ופסק-הדין בפרשת ברזילי 

חסינות בצ'ילה ומשפט פינוש'ה. 

ועדה לחקר האמת והפיוס בדרום-אפריקה, הישגים והסתייגויות. 

סיכום.. 

ביבליוגרפיה. 

 

חנינה לפני משפט היא פריבליגיה לה זוכים מעטים מאוד (בדרך כלל אנשי ממשל שסרחו). הנשיא לשעבר משה קצב לא זכה לחנינה בטרם משפט. במאי 2016 התחיל הליך לקראת חנינה כשהוא כבר מרצה תקופה בכלא לאחר ניהול משפט ארוך ומורכב ולאחר שועדת שליש דחתה בקשתו לניכוי שליש מאסרו. סמכות החנינה היא כוח שהשימוש בו משנה את המערכים הנורמטיביים של הכפופים לו. חנינת אדם מורשע משנה מערכי זכויות וחובות. לעומת זאת, חנינת אדם לפני שהורשע מפקיעה אותו מגדר כוחות בית המשפט. אדם שקיבל חסינות רטרואקטיבית לא רכש מעולם, מבחינה משפטית, מעמד של עבריין. זהו פן של החסינות הרטרואקטיבית כפיקציה משפטית. לעומת זאת, כאשר אדם נחון בדיעבד, מעמדו כעבריין מתגבש לנצח.

בבג"ץ ברזילי, במסגרתו נדונה פרשה אשר נודעה לימים כפרשת קו 300 , נקבע כי ניתן להעניק "חנינה מראש". אולם, נקבעו לכך סייגים דקדקניים ומחמירים. הנשיא דאז שמגר כתב בהחלטתו:

רק נסיבות חריגות לחלוטין, בהן עולה אינטרס ציבורי עליון או נסיבות אישיות קיצוניות ביותר, ואשר בהן לא נחזה פתרון סביר אחר - יכולות להצדיק התערבות מוקדמת כמתואר במהלך הרגיל של סדרי המשפט... השימוש בסמכות החנינה לפני הרשעה אינו אלא אמצעי נדיר וקיצוני אשר הושאר בידי הנשיא כסמכות חוקתית שיורית בעלת אופי של שסתום ביטחון.

בבסיס עמדת הרוב עמדו שני טיעונים:

עצם הסכמתם של החשודים לקבל חנינה מעידה על אשמתם והרי זה כאילו ראו עצמם נאשמים והודו במשפט.

מקור החנינה הוא במשפט המקובל, הכולל גם חנינה למפרע. בשנת 1949, עם הקמת מוסד הנשיאות, הועתקו סמכויותיו של הנשיא מהחוק הבריטי ובהן סמכות החנינה למפרע.

 

ברור שההתפתחויות של העשור האחרון חוללו שינוי מהותי, ובמידה מסוימת, אף מהפכני, ביחסו של העולם לסוגיה של הפרת זכויות האדם והדרך שבה יש לטפל בה. לאחר המקרים של השמדת עם ברואנדה וביוגוסלביה הוקמו, כאמור, בתי-משפט בין-לאומיים מיוחדים, הוחלט על הקמת מוסד קבוע של בית משפט פלילי בין-לאומי. במקביל, הונהגו ביותר מעשרים מדינות ועדות לחקר האמת ולהליך של פיוס, במיוחד במזרח אירופה ובדרום אמריקה וכן, כדוגמא בולטת במיוחד, בדרום אפריקה. אחד הנושאים העיקריים שבו דנו הוועדות הללו היה מתן חנינה כתמורה להודאות על מעשים חמורים שנעשו. 

בחיבור זה הוזכר המקרה הידוע של החנינה שהוענקה לאנשי הביטחון בפרשת קו 300. כאמור, אחד העניינים הבולטים ביותר בפסק-דין מנומק ומפורט זה, הנו העובדה כי כלל לא הוזכר המעשה (או המעשים) שבגינם נאלצו המעורבים בפרשה לבקש חנינה. פסק-הדין הטיב לנתח את המושג והרעיון של מוסד החנינה, אך התעלם מהתמודדות ערכית-ציבורית, בשם החברה, עם עצם המעשה. רצוי היה שבקשת החנינה של אנשי שירותי הביטחון לא תצטמצם לדברים כלליים ועמומים, אלא יינתן פירוט על חלקו של כל אחד. מבחינה זאת, החנינה של אנשי השב"כ דומה למצב בארצות-הברית, שם שני הנשיאים, ניקסון וקלינטון, הודיעו על מעשיהם רק באופן כללי ולא פסקני, בניגוד לדרישות שהופנו כלפי אנשים שהתבקשו להעיד בוועדות של צ'ילי ודרום-אפריקה.

המקרה הישראלי הנו אמנם חריג - אין הוא דומה למקרה של ארצות-הברית, כי הרי שם מדובר היה בנשיאים ובמעשים חמורים פחות, ולעומת זאת, החנינה שהוענקה שונה מן המקרים של דרום אפריקה וצ'ילי, כי אינה חלק מתהליך של פיוס. אולם, אין בהבדלים הללו כדי להצדיק את העדר תיאור העובדות של המקרה והעדר הסבר באשר לשיקולים הנקודתיים לאישור החנינה בפרשת ברזילי. 

האמת היא שייתכן שבבוא העת, כאשר התנאים יבשילו, יהיה צורך לבחון חלק מן המעשים שנעשו - על-ידי שני הצדדים - במהלך- העימות הישראלי-פלסטיני. המצב לגבי תהליך השלום נזיל מאוד עתה וכלל לא ברור כיצד יתפתח, אולם יש יותר ויותר קולות אשר מעלים את הטיעון באשר לצורך בעריכת בירור יסודי במתכונת של ועדה כלשהי על-מנת לחקור היבטים בעייתיים ביחסים בין שני העמים על-פני השנים - ומן הצד הישראלי, מדובר כמובן בפרשיות כגון קו 300, או המחתרת היהודית והגישה הסלחנית כלפיה על-ידי גורמים רשמיים, כולל קיצור מפליג בתקופות המאסר. וכמובן דברים שהיום אין לגביהם מחלוקת ושבג"צ כבר התייחס אליהם, כגון שימוש בעינויים, וכן נושאים נוספים ומגוונים, שאין כאן המקום לפרטם, ומנגד, אחריותם של הפלסטינאים למעשים שהם ביצעו כלפי אזרחי ותושבי ישראל, ואף כלפי יהודים בחו"ל, ומדובר בין השאר, במעשי טרור והסתה. המצב הנו באופן ברור שונה מן המצב שתואר בצ'ילי ובדרום-אפריקה, שכן מדובר בסוג אחר של עימות, לא בתוך מסגרת מדינתית אחת, אלא בין שני עמים, עימות שנמשך זמן רב, ובהסדר שיושג בסופו של דבר ידובר, כנראה, בשתי מדינות שונות (אם כי ישנה גם אפשרות של קונפדרציה ביניהן). לכן, ניתן יהיה להעזר בדוגמאות של מדינות אחרות, אך יצטרכו לשקול היטב את הדרכים והאמצעים הייחודיים שיידרשו. יצוין, כי בתחום האקדמי כבר היו ביטויים לכך : מחקרים, ימי עיון, פרסומים וגישושים הדדיים של קבוצות בלתי-רשמיות. רעיון שהועלה, ובוודאי ידרוש מחשבה עמוקה ויסודית, הנו מוזיאון אשר ישקף את תולדות שני העמים, הן בקשר לשילוב ביניהם, והן בקשר לעימות ביניהם, כולל תהליך השלום שנרקם, הגיבוש של רעיון הפיוס, והדרך בה שני העמים חוו, תיעדו, זכרו וכיבדו את זיכרם של קורבנותיהם שלהם עצמם והיחס לצד השני. יצוין כי בצפון אירלנד הוקם מפעל כזה, המציג את הבנתם את הסכסוך ואת תפיסת הזיכרון של שני הצדדים בעימות האלים והעקוב מדם בין הקתולים והפרוטסטנטים. 

פרשת קו 300 היוותה, אמנם, מעשה חריג, אך על-אף החריג שבו הוא מסמל חלק מהבעייתיות של היחסים בין ישראל לפלסטינים. דומני, כי ההחלטה של בג"צ לאשר את החנינה בדין יסודה מבחינה משפטית ; אך מבחינה מעשית, היא מוצדקת רק אם פתחה לנו את האשנב להבין כי חנינה בטרם משפט מוצדקת לא כדי להסתיר את האמת (ובוודאי לא להצדיק את המעשה), אלא כדרך נאותה לאפשר את חקר האמת כתוצאה מכך. תמורת חנינה חייב הנחקר לספר את הסיפור באופן מלא ואמיתי - חנינה לא כמתנה חינם, אלא כמעין עסקת חליפין, עסקה שהניחון יידרש לחשוף את האמת כולה הידועה לו. וזאת לא רק למען השמעת האמת לאמיתה, אלא על-מנת לקבוע, בשם החברה, באופן ברור ומוסמך, את עמדתו של בית-המשפט לגבי מעשים שלא ייעשו, ולהדגיש מחדש את ערכי היסוד של החברה.

 

ביבליוגרפיה חלקית (בעבודה האקדמית כ-20 מקורות אקדמיים באנגלית ובעברית)

[1] ל' שלף "על סופיות הדיון ועל עשיית צדק במשפט פלילי: הרהורים נוגים על משפט חוזר, ערעור פלילי וחנינה" קרית המשפט א 133.

[2] L. Sheleff  Ultimate Penalties: Capital Punishment, Life Imprisonment, Physical Torture (Ohio) 173-174


העבודה האקדמית בקובץ וורד פתוח, ניתן לעריכה והכנסת פרטיך. גופן דיויד 12, רווח 1.5. שתי שניות לאחר הרכישה, קובץ העבודה האקדמית ייפתח לך באתר מיידית אוטומטית + יישלח קובץ גיבוי וקבלה למייל שהזנת

בזמן הקניה, תועברו לאתר מאובטח ורק שם תתבצע הקניה


‏390.00 ₪

תוספות

בעלי חשבון פייפאל
כל כרטיס אשראי כולל דיירקט, ויזה נטען (לא דיינרס)