‏290.00 ₪

שאלת המחקר

כיצד בא לידי ביטוי סמינריון ירושלים?

החלו השלטונות המנדטוריים של ארץ-ישראל בתהליך של הסדר זכויות במקרקעין (Land Title Settlement) לפי פקודת הקרקעות (סידור זכות הקניין)1. מדינת ישראל אימצה את ממצאי התהליך המנדטורי ואת התשתית הסטטוטורית שלו. התהליך הושלם ברוב שטחה של מדינת ישראל. מטרתו העיקרית של תהליך ההסדר הייתה לחקור את שרשרת זכויות הקניין (Chain of Title) בכל פיסת מקרקעין בארץ ישראל ובמדינת ישראל, על מנת להניב הכרעה סופית בדבר זכויות הקניין (ה- Title) בכל פיסת מקרקעין שהוסדרה. הכרעה זו הפכה לרישום הראשון ב"פנקס הזכויות"2 (Title Registration) ונועדה לאפשר את יצירתו.

המניע ה"אובייקטיבי" להנהגת תהליך של הסדר זכויות במקרקעין על ידי ממשלת המנדט התמקד בשוק הפרטי. התהליך אמור היה להסיר את חוסר הבחירות שיצרו דיני הקרקעות העותמאניים בדבר הזכויות במקרקעין, לייעל את שוק המקרקעין הפרטי ולהקטין את הסיכון הכרוך בו. יחד עם זאת, את התהליך הניע גם, ואולי בעיקר, מניע "סובייקטיבי" והוא רצונה של הממשלה לאתר, לסמן ולרשום את קרקעותיה שלה. בירור מדויק של זכויות הממשלה במקרקעין היה חיוני לקיום "המחויבות הכפולה" של הממשלה על פי כתב המנדט3. בין השנים 1948-1928 הספיקו הבריטים לסיים את תהליך ההסדר של כ-5,243,000 דונם, רוב רובו של השטח היה שטח כפרי ורובו היה מרוכז במישור החוף והשפלה4.

הבריטים נמנעו מלבצע הסדר זכויות בירושלים. ירושלים הייתה, מכל בחינה שהיא, יעד מסובך ומסוכן להסדר. ראשית, היה מדובר בשטח עירוני. בדיקת זכויות במקרקעין בשטח עירוני קשה יותר מבדיקת ההיסטוריה של זכויות בשטח כפרי. הזכויות בשטח עירוני מפוצלות וצפופות באופן המייקר ומאט את קצב בירורן. הבריטים נמנעו בדרך כלל מלבצע הסדר בשטחים עירוניים5. שנית, ירושלים הייתה כבר בתקופת המנדט עיר עם היסטוריה עתיקת יומין. ככל שאילן היוחסין של זכות במקרקעין ארוך יותר, כך קשה ויקר יותר לבדוק אותו וגובר הסיכוי לטעות. הבריטים נמנעו מלהסדיר שטחים עירוניים ותיקים גם מטעם זה6. על כל אלה יש להוסיף את חשיבותה הדתית והבינלאומית של ירושלים והחשש כי בירור ממשלתי כפוי (compulsory) של הזכויות במקרקעין יוביל לתסיסה של האוכלוסייה בה, על ההשלכות המדיניות שלה7.

עם הקמתה, אימצה מדינת ישראל את תוצאות ההסדר הבריטי ואת שיטת ההסדר. רוב השטח הכפרי שהוסדר נכלל (כ-5,000,000 דונם) בתחומי מדינת ישראל החדשה8. עתה הגיעה העת להסדיר את יתרת השטח הכפרי והעירוני שהבריטים לא הספיקו להסדיר ובכללו - ירושלים. תהליך ההסדר בירושלים, שהיה לכאורה תהליך אזרחי פנימי, הושפע, במידה חלקית, אך בלתי נמנעת, מחשיבותה של ירושלים בעיני השולט בה זמן השינויים שחלו עם הזמן במצבה השלטוני והמדיני. במהלך שני העשורים הראשונים להקמת המדינה, שימש התהליך אמצעי להפגנת ריבונות המדינה ולאכיפתה באזורי הספר של מערב ירושלים ובמיוחד בכפרי הפריפריה העזובים. לאחר סיפוח מזרח ירושלים לשטחי העיר והמדינה נדרש המשפט הישראלי לקבוע עמדה כלפי תוצאות תהליך הסדר הזכויות שנעשה במזרח ירושלים במהלך תשע עשרה שנות השליטה הירדנית. חשיבותו של תהליך ההסדר במזרח ירושלים ככלי לבירור רטרוספקטיבי של זכויות במקרקעין בשטחים שסופחו ירדה, והועדף שימוש בכלי הדרסטי של הפקעות וזאת. בין היתר, על מנת לפתוח במהירות "דף חדש" בהיסטוריה של הזכויות במקרקעין המופקעים. מטרתה של עבודה זאת לנסות ולזהות את "טביעות האצבע" של ירושלים בתהליכי הסדר מקרקעין והפקעתם.

ביבליוגרפיה לדוגמא (בעבודה האקדמית כ-20 מקורות אקדמיים באנגלית ובעברית) 

 ע"ר (ע) 258(א) 260.

ח' זנדברג הסדר זכויות במקרקעין בארץ-ישראל ובמדינת ישראל  169 – 171.

ד' גביש קרקע ומפה מהסדר קרקעות למפת ארץ-ישראל ,

א' גולן "פליטים, עולים, שכונות נטושות" ירושלים החצויה  (עידן מס' 18, יד בן-צבי, ) 69, 84.

 י' שביד "התפתחותה האורבנית והאדריכלית של ירושלים", ירושלים חצויה, לעיל הערה14,בע'117,115.