‏290.00 ₪

שאלת המחקר

כיצד בא הלידי ביטוי פגיעה עוולתית באינטרס?

חיבור זה מניח קיומו של קשר הדוק בין כללי-דין, פרוצדורה ומתודת חקירה, ומזהיר - בהקשר מסוים - מפני בניית תיאוריה משפטית על-סמך נתוני הסתברות המוצבים בנוסחה נתונה יש-מאין בלא להצביע על שיטת חקירה העשויה להפיק אותם.

לאחרונה הציג פרופסור אריאל פורת את גישתו בדבר האפשרות להשתמש בדוקטרינת הפיצוי בגין פגיעה בסיכוי בתביעות נזקיות. דוקטרינה זו אינה יציר משפטי "טהור", והיא שלובה ואף תלויה, ולעיתים באופן מכריע, במחקרים אפידמיולוגיים, באומדנים ובהסתברויות. לדעת המחברים, חלק מהתומכות שדוקטרינה זו, כפי שהוצגה על-ידי פורת, נשענת עליהן עלול ליפול כתוצאה מחוסר שימת-לב לקשר ההכרחי בין הדוקטרינה לבין אותם מחקרים.

החיבור מתמקד באחד מסוגי המצבים שהציג פורת: מקרים של חוסר ודאות בדבר פגיעה עוולתית באינטרס לצד ודאות לגבי קיום ההתנהגות העוולתית של הגורם הנתבע, אשר קיים סיכוי כלשהו שהתנהגות הנתבע היא שגרמה לנזקיו של התובע. בחינה מדוקדקת של שתי הדוגמות שהציג פורת לתמיכה בדוקטרינה באותו מקרה מעידה שלא יהיה ניתן, באחד מסוגי הדוגמות ובדוגמות אקטואליות אחרות הדומות לו, לאמוד באמינות את השפעתו של גורם סיכון מסוים לצורך תביעתו בידי מי שטוען כי הפעילות העוולתית של אותו גורם סיכון גרמה לו לנזק, המתבטא בפגיעה בסיכויו שלו לא לחלות במחלה מסוימת. באותו סוג דוגמות קיימות כמה בעיות המעיבות על האפשרות לאמוד את הסיכוי שאותו גורם סיכון נתבע אכן גרם לנזק, וביניהן: היעדר אפשרות לתכנון ניסוי אמין (הקשור, בין היתר, לבעיה בזיהוי האוכלוסייה הרלוונטית הנבדקת ומאפייניה) וחוסר אפשרות לבודד באופן אמין את השפעת חלקו של הגורם הנחקר-הנתבע מהשפעת גורמים אחרים, ידועים או סמויים, שגם הם נטלו או היו עלולים ליטול חלק בנזק. בעיות אלה משפיעות על יסוד הקשר הסיבתי, שהוא יסוד הכרחי ומצטבר בין יסודותיה של העוולה הנזיקית שמכוחה תובעים במקרים אלה (רשלנות או מצג-שוא רשלני).

אילו היו כל הנתונים הרלוונטיים קיימים בידי החוקר, הוא היה יכול להפיק נתוני הסתברות סבירים העשויים לתמוך בשימוש בדוקטרינת הפיצוי בגין פגיעה בסיכוי במקרים של חוסר ודאות בדבר פגיעה עוולתית של גורם מסוים באינטרס של התובע; אך מכיוון שבחלק מן המקרים לא ניתן כלל לערוך אומדן אמין בהתבסס על אותם נתונים, והבעייתיות באותם מקרים הינה מהותית, ולא טכנית גרידא, אזי, באותם מקרים, התביעה הנזיקית המסתמכת על דוקטרינת הפיצוי בגין הפגיעה בסיכוי עשויה להתגלות כעומדת על בסיס רעוע.