‏290.00 ₪

שאלת המחקר

כיצד בא לידי ביטוי חוק חופש המידע?

תוכן עניינים

מבוא. 

היסטוריה של חוק חופש המידע. 

יוזמת הרשת הגלובלית. 

צנזורה באינטרנט. 

זכות הציבור ה"שקוף" לדעת. 

לרשויות אין עניין לעודד את הפצת המידע באמצעות חוק חופש המידע. 

מינוי ממונים הנגועים בניגוד אינטרסים.. 

הימנעות מעידוד הציבור לקבל מידע. 

התעלמות שיטתית מפניות. 

תשובות שליליות שרירותיות. 

אי-הקצאת כוח אדם ומשאבים אחרים.. 

נגישות למידע חיוני הקיים ברשת. 

בתי המשפט. 

מעמד צדדים שלישיים בבקשות לפי חוק חופש המידע. 

חריג "הדיונים הפנימיים" והחשש משיבוש התפקוד התקין של הרשות. 

בדיקת המטרה בבקשת המידע. 

פסיקה נבחרת. 

המקורות של "זכות הציבור לדעת". 

חופש הביטוי 

הזכות לפרטיות. 

זכות הציבור לא לדעת. 

סיכום.. 

ביבליוגרפיה.

חוק חופש המידע, נתקבל בכנסת , ונכנס לתוקפו . החוק נועד לחולל מהפכה על ידי עיגונה בדין של זכות האזרח לקבל מידע מן הרשויות, וזאת הן במישור המהותי (על ידי קביעתה של הזכות בדין) והן במישור הפרוצדורלי (על ידי קביעת לוחות זמנים ועל ידי מינוי ממונים על חופש המידע ברשויות).

שנות חייו הראשונות של חוק המעניק זכויות, הן קריטיות. בתקופה זו מתברר אם החוק מיושם בפועל או הופך להיות אות מתה, ואם הוא משרת את המטרות שהביאו לחקיקתו. בחלוף התקופה הראשונית. ניתן להעריך אם החוק יצר שינוי של ממש במציאות החברתית והמשפטית.

בחינת הצלחתו של חוק חופש המידע בהגשמת מטרותיו, מחייבת הצגה קצרה של הרקע התאורטי שעמד בבסיסו.

במישור המהותי, חידושו הגדול של חוק חופש המידע היה בכך שהעניק לאזרחים ולתושבים בישראל זכות רחבה לקבל מידע מרשויות ציבוריות, גם בנושאים שאינם נוגעים במישרין לאזרח ולתושב השואל. זכותו של אדם לקבל מידע שיש לו בו אינטרס אישי, הוכרה בחקיקה ובפסיקה עוד קודם לחקיקתו של חוק חופש המידע[1]. חידושו של החוק הנו, אפוא, ביכולת לקבל מידע בעל אופי ציבורי, וזאת ללא כל קשר לסיבה לשמה מעוניין המבקש במידע.

ניתן להצביע על שני טעמים עיקריים להכרה בזכות לחופש מידע: "הטעם הדמוקרטי" ו"טעם הבעלות"

ביסוד הטעם הדמוקרטי עומדת הטענה כי הזכות לקבלת מידע מרשויות ציבוריות משמשת יסוד חשוב בתהליך הדמוקרטי. על יסוד המידע, יכול הפרט להגשים באופן טוב יותר את הזכות לחופש הביטוי ואת הבקרה של הציבור על מעשי השלטון. "עליו לקבל את מרב האינפורמציה, על מנת שיוכל לקבל החלטה מושכלת ואיכותית"[2]. כדברי הנשיא האמריקני לינדון ג'ונסון, בעת שחתם על חוק חופש המידע הראשון בארצות-הברית, בשנת 1966 :

"A democracy works best when the people have all information that the security of the nation permits. No one should be able to pull curtains of secrecy around decisions which can be revealed without injury to the public interest".

ביסוד טעם הבעלות מונחת התפיסה כי המידע שבידי רשויות ציבוריות שייך, למעשה, לציבור, וכי הרשויות המחזיקות במידע אינן אלא נאמן של הציבור. לפי תפיסה זו, חוק חופש המידע נועד להבטיח את הנגישות של בעליו החוקיים של המידע אל הנכס השייך להם[3]. טעם הבעלות הוא החשוב יותר ביישומו של חוק חופש המידע, וזאת עקב אי-הפנמתו של עיקרון זה בידי מרבית רשויות השלטון בישראל. אכן, לא בכדי אמר שר המשפטים, צחי הנגבי, בהציגו בדיון על החוק בכנסת את טעם הבעלות בתור "הבסיס הפילוסופי לחוק הזה" כי החוק "מחייב גם שינוי קונצפטואלי בנשמה של עובד הציבור"[4].

ראוי לציין עובדה נוספת כבר בשלב מקדמי זה : לרשויות אין כל תמריץ לאהוד את החוק החדש ולקיימו. במובנים רבים, האינטרסים של הרשות מנוגדים במישרין לאינטרסים העומדים בבסיס חוק חופש המידע. אם הטעם הדמוקרטי נועד לאפשר בקרה טובה יותר של הציבור על מעשי השלטון, הרי שהשלטון איננו בהכרח מעוניין בבקרה זו. ואילו טעם הבעלות משמיט את הקרקע מתחת רגלי רשויות הסבורות כי הן הבעלים של המידע ושוכחות כי אין הן אלא נאמן..

עוד יש להדגיש כי חשיבות עליונה להצלחת חוק חופש המידע טמונה בהפעלתו הפשוטה והיעילה. בקשה לקבלת מידע צריכה להיענות במהירות, ביעילות, בזול וברוב מוחלט של המקרים (שאינם נכנסים לגדרם של הסייגים למסירת מידע על פי החוק), ללא כל עיכוב מיותר המחייב התנצחות עם הרשות ופנייה לערכאות. כל הערמה של קשיים על מימוש הזכות לקבלת מידע פוגעת במטרה הדמוקרטית של הזכות. עיכוב בקבלת המידע בזמן אמת מונע מהציבור לגבש את דעתו במועד לגבי סוגיות אקטואליות. כמו כן, לאור העלויות הגבוהות הכרוכות בפנייה לבית המשפט, סירוב הרשות למסור את המידע מרצונה כחוק, יביא בחלק ניכר מן המקרים לאי מימושה של הזכות לקבלת המידע, גם אם על פי דין היה המבקש וכאי לקבלו.

בהקשר זה, מדמה ספר שהוציאה האגודה האמריקנית לזכויות האזרח (ACLU) את פעולתם הרצויה של חוקי חופש מידע למכונת ממכר של משקאות קלים או מוצר אחר: הלקוח מציין במה הוא מעוניין, משלשל מעותיו, לוחץ על כפתור, ובקשתו מתמלאת מיד. ואולם, מציין המחבר, לעתים המכונה מתפקדת יותר כמכונת הימורים שבקזינו: אתה משלשל את הכסף, מושך בידית, ואינך זוכה במה שרצית. פשטות ההפעלה של המכונה למכירת משקאות קלים, ושיעור התקלות הנמוך בה, צריכים להוות אבן בוחן להצלחתו של חוק חופש המידע.

ביבליוגרפיה לדוגמא (בעבודה האקדמית כ-20 מקורות אקדמיים באנגלית ובעברית) 

זאב סגל הזכות לדעת באור חוק חופש המידע, ההוצאה לאור של לשכת עורכי הדין

י' מנוחין מי מפחד מחופש (מידע) 1

פ' להב "חופש הפרסום, זכותו של האזרח לדעת וסודות רשמיים" משפטים ו 562.

ה' סומר "הזכויות הבלתי מנויות: על היקפה של המהפכה החוקתית" משפטים כח 257.

Mazhar Siraj  "Exclusion of Private Sector from Freedom of Information Laws: Implications from a Human Rights Perspective". Journal of Alternative Perspectives on Social Sciences 2 

Andrew Puddephatt, Freedom of Expression, The essentials of Human Rights, Hodder Arnold

Benedek, Wolfgang; Veronika Bauer; Matthias Kettemann . Internet Governance and the Information Society. Eleven International Publishing