‏290.00 ₪

שאלת המחקר

כיצד בא לידי ביטוי חינוך משפטי?

הביטוי "מקצוענות" כאן הוא תרגום של המונח הסוציולוגי-הכלכלני "professionalism". תכליתו של החיבור היא לעמוד על הקשר שבין המקצוענות של עורכי דין ובין זאת של אנשי האקדמיה המשפטית. בייחוד אטען כי במקביל להקהיית עוקצה של המקצוענות של עורכי דין (תהליך המכונה "deprofessionalism", ואשר יכונה להלן "אי-מקצוענות") מתגבשת בתוך המקצוע המשפטי מקצוענות של העוסקים בחינוך משפטי, וכי במידה רבה היא מתחרה במקצוענות של עורכי הדין. לשם בירורה של טענה זאת, אדון בראשית החיבור במקצוענות בכלל; לאחר מכן במקצוענות של עורכי דין ובתהליך התערערותה; ולבסוף – במקצוענות המתגבשת, אצל מורי משפט.

כראוי, נפתח באפיון תחום הדיון ובהגדרות בסיסיות. "מקצוענות" היא נטייתם של נותני שירותים להתארגן לצורך שליטה על היצע השירות מאותו סוג. בייחוד אופיינית התארגנות זאת לשירותים הכרוכים ביישומו של ידע מופשט למקרים פרטיים  (כגון: רפואה, משפטים, חשבונאות וכולי). התארגנות זאת מלווה ברגיל ברכישת סממני השתייכות אליה (כגון:

 לבוש, גינונים ולשון מקצועית שזר לא יבינה), פיקוח על הכניסה למקצוע, הגבלת תחרות בין חבריו, יצירת אידאולוגיה של מתן שירות ואתיקה מקצועית. מטרתה, בדרך כלל, היא כפולה: רווחים כלכליים הנובעים משליטה על שוק השירותים, וניידות חברתית קולקטיבית לבני המקצוע (כלומר, שיפור ביוקרתם ובהעלאתם, כקבוצה, למעמד חברתי גבוה). ניתוח כלכלי וסוציולוגי של המקצועות נעשה בדרך כלל מנקודת המבט של אחת ממספר תאוריות מקיפות בנושא המקצועות: כלכלנית, וובריאנית (שבעקבות Max Weber), דורקהיימיאנית (שבעקבות Emile Durkheim) ומרקסיסטית (שבעקבות Karl Marks). להלן אציג באורח מבואי את עיקרי התאוריות הללו. אקדים ואומר, מכל מקום, כי אני נוטה יותר להנחות הכלכלניות והוובריאניות (שאינני מוצא אותן מנוגדות), ואינני עוסק בניתוחים מרקסיסטיים ודורקהיימיאניים. את ההנחות התאורטיות השונות של הדיון אינני מעמיד במסגרת זאת לבחינה יסודית, ואני מציג אותן במסגרת הקדמה זאת רק לצורכי הבהרה. אתחיל אפוא בסילוקן של השיטות הרחוקות מגישתי.

ביבליוגרפיה לדוגמא (בעבודה האקדמית כ-20 מקורות אקדמיים באנגלית ובעברית) 

 A. Abbott The System of Professions: An Essay on The Division of Expert Labor 8 (Chicag).

 R.L. Abel American Lawyers (New York, Oxford ); E. Freidson Profession of Medicine: A Study of the Sociology of Applied Knowledge (New York); Larson, supra note 1

 Abel, ibid, at p. 20

 Ibid, at p. 21

 A. Smith An Inquiry into the Nature and Causes of the Wealth of Nations  118-119

 A.I. Ogus Regulation: Legal Form and Economic Theory (Oxford) 15-75.