‏290.00 ₪

שאלת המחקר

כיצד באה לידי ביטוי פרשנות חוקתית פוליטית?

אחת הטענות המושמעות בשיח החוקתי במדינת-ישראל וכן במדינות אחרות היא שההליך החוקתי – ההליך שבית-המשפט מפרש במסגרתו את החוקה ואחר-כך עושה שימוש בטקסט המפורש לפתרון שאלות המועלות לפניו – הינו הליך המערב שיקול-דעת ערכי-סובייקטיבי.

בין המתארים את ההליך כבעל מאפיינים ערכיים-סובייקטיביים תיתכן מחלוקת בשתי שאלות נבדלות, עובדתית ונורמטיבית. השאלה העובדתית היא: האם אפשר אחרת? האם ההליך יכול להיות נטול מאפיינים כאלה? השאלה השנייה, הנורמטיבית, עניינה העמדה הראויה כלפי הליך בעל מאפיינים כאלה. האם ניתן להצדיק מלכתחילה, או לפחות לקבל בדיעבד את מעורבותם של מאפיינים ערכיים-סובייקטיביים בהליך החוקתי? בקרב אנשי המשפט בארצות-הברית רווחות שתי תשובות מנוגדות לשאלה כפולה זו. יש המשיבים בחיוב על שתי השאלות, וגורסים כי ההליך יכול וראוי להיות נקי ממרכיבים ערכיים-סובייקטיביים;1 לעומתם, יש המסכימים שמעורבותם של שיקולים ערכיים-סובייקטיביים היא דבר בעייתי, אך חולקים על חבריהם בשאלת קיומה של חלופה.2

לטענתם, כל הליך המתנהל לפני בית-משפט, ובפרט לפני בית-משפט העוסק בשאלות חוקתיות, אינו יכול להימנע מלערב במהלכו שיקולים ערכיים-סובייקטיביים.