‏290.00 ₪

שאלת המחקר

כיצד באה לידי ביטוי מיזוג חברות האיחוד האירופי תקנת המיזוגים האירופית?

התפתחותם של שווקים בין-לאומיים כמו גם הליברליזציה במסחר הבין-לאומי, הובילו בשנים האחרונות לגידול משמעותי במספר המיזוגים בין חברות רב-לאומיות. הרצון להתחרות ביעילות בשווקים גלובליים מעודד שילובי פעולה אופקיים ואנכיים בין חברות בנות לאומים שונים. התמריץ לחברות במיזוג מסוג זה, הוא היכולת לתת מענה לשוק בין-לאומי מתפתח ולהרחיב את סל השירותים שהן מספקות, תוך הקטנת עלויות התפעול וניצול יתרונות לגודל. לעתים נעוץ התמריץ למיזוג ברצון החברות למנוע ממתחרה בשוק מלהגיע לעמדת שליטה, או לנטרל חברות צעירות מלהתפתח ולשנות את שיווי המשקל התחרותי בשוק.

התקשרויות במיזוג או רכישות שליטה שבהן מעורבות חברות הפועלות והרשומות במדינות שונות, עשויות להתגלות כעסקאות סבוכות, המחייבות בנוסף על בחינת צדן הכלכלי, התחשבות בדיני התחרות של מדינות רבות.1 במסגרת החקיקתית הקיימת, חברות אשר פעילותן רב-לאומית נחשפות לתחולתם של דיני תחרות שונים, כפי שהם נהוגים במדינות הפעילות ובמדינת הרישום של החברות. עובדה זו מחייבת תשומת לב בתכנון עסקת המיזוג. הצדדים נדרשים לבחון את עמידתה במשטרי דיני הגבלים עסקיים העשויים לחול על ההתקשרות, תוך התחשבות בכך שלדינים אלו עלולות להיות תוצאות משפטיות סותרות. בין השאר, הצדדים המתמזגים נדרשים לזהות מבעוד מועד את מיהותן של המדינות אשר סמכויות השיפוט שלהן חלות על המיזוג ואת אופי חובות הדיווח, לוחות הזמנים ומבחני החוק המקובלים בכל אחת מן המדינות.2 מנקודת ראותן של החברות המתמזגות, ככל שגדל מספר רשויות החוק שהמיזוג כפוף להן, כך גדלה מורכבות ההליך לאישורו וקטנה יכולתן לצפות את תוצאותיו. כנגזרת ממורכבות ההליך ואי-הוודאות לתוצאתו, גדלה עלותו של המיזוג עד כי לעתים מתמזערים יתרונותיו הכלכליים.

מנקודת ראותן של רשויות ההגבלים העסקיים השונות, מיזוגים בין-לאומיים מחייבים ניתוח שווקים גלובליים ובחינתם של אינטרסים בין-לאומיים תוך איזונם אל מול אינטרסים מקומיים. זאת ועוד, קיומה של פעילות עסקית בשווקים רחוקים, אשר עלולה להיות בעלת השפעה שלילית בשוק המקומי, דורשת בחינת סמכותה של הרשות המקומית לפעול למניעתה. מטבעה של הפעילות הבין-לאומית, הרשויות המקומיות נדרשות לסמכויות חקירה ואכיפה נרחבות המסייעות באכיפת החלטותיהן באופן תכליתי ובין היתר לסמכויות לקנוס את החברות הנידונות, אם יימנעו מציות להחלטות הרשות.

שניים ממשטרי ההגבלים העסקיים הבולטים בזירה הבין-לאומית בתחולתם על פעילויות כלכליות רב-לאומיות, הנם דיני ההגבלים העסקיים בארצות הברית ודיני התחרות של הקהילה האירופית. למשטרים אלו תחולה אקסטרה-טריטוריאלית המאפשרת, בהתקיים תנאי סף מסוימים, החלתם על פעילות כלכלית רחוקה וקרובה בעלת השפעה על התחרות בשוק המקומי. ככלל, התחולה האקסטרה-טריטוריאלית מתאפשרת גם כאשר החברות עצמן חסרות נוכחות ממשית ופיזית בגבולות המדינה ואף רשומות ופועלות מחוץ לגבולותיה. כפועל יוצא, מיזוגים הנערכים בין חברות הפועלות והרשומות במדינה שלישית ואשר משפיעים על התחרות בשוק המקומי בארצות הברית או באירופה, עשויים, בהתקיים תנאי סף מסוימים, להיות כפופים לדיני ההגבלים העסקיים של ארצות הברית או הקהילה האירופית ולהיחסם על ידן, הגם שאין החברות המתמזגות רשומות או פעילות שם.

החיבור שלפנינו יתמקד בבחינת תחולתה של תקנת המיזוגים של הקהילה האירופית על מיזוגים בין-לאומיים. מטרתו להאיר את השלכות תחולתה של התקנה על מיזוגים בין-לאומיים. כפי שיודגם להלן, תחולה אקסטרה-טריטוריאלית זו עלולה לקפל בתוכה שיקולים לבר-תחרותיים, שיש בהם כדי להסית את משטר הפיקוח על מיזוגים מנקודת האופטימום הכלכלית העולמית. שיקולים אלו חושפים את המתח המתמיד ואת ניגוד האינטרסים הקיים בין משטרי תחרות שונים וכן את הפער בין קיומו של שוק גלובלי למסחר ובין קיומם של אינטרסים מקומיים, משפטיים וכלכליים – נוגדים.

בחלקו הראשון של החיבור יתוארו בקצרה משטר דיני התחרות של הקהילה

האירופית והוראותיה המרכזיות של תקנת המיזוגים האירופית. בהמשך תיבחן תחולתה

של תקנת המיזוגים על מיזוגים בין-לאומיים, תוך ניסיון להאיר את מגבלותיה של

תחולה זו והשלכותיה על הצדדים המתמזגים. לסיכום ייסקרו בקצרה מנגנוני שיתוף

פעולה בין-לאומיים אשר יש בהם כדי לפתור חלק מהכשלים הנובעים מהתחולה האקסטרה-טריטוריאלית כפי ביטויה היום.

ביבליוגרפיה לדוגמא (בעבודה האקדמית כ-20 מקורות אקדמיים באנגלית ובעברית) 

B.J. Rodger & A. MacCulloch Competition Law and Policy in the European Community and United Kingdom (Cavendish London ) 19

C.J. Cook & C.S. Kerse E.C. Merger Control (London, 3rd ed., ) 23-55.