‏290.00 ₪

שאלת המחקר

כיצד בא לידי ביטוי בית המשפט העליון?

עצמאות שיפוטית נחשבת לתנאי מרכזי לקיום העקרונות של שלטון-החוק והפרדת הרשויות – שני בסיסים מרכזיים של מדינה דמוקרטית. נושאי העצמאות השיפוטית הם הן השופט או השופטת הבודד/ת והן הממסד השיפוטי כגוף שלטוני. כדי להשיג עצמאות שיפוטית, יש על-כן להבטיח רכיבי עצמאות ברמת השופט הבודד וכן ברמה ממסדית של מערכת בתי-המשפט. מושאי העצמאות כוללים בראש ובראשונה את יתר זרועות הממשל, אך גם את הציבור הרחב וכן את השופטים האחרים. במילים אחרות, על-ידי מרכיבים מבניים כגון קביעות, הבטחת רמת שכר מסוימת, הליכי מינוי וקידום ייחודיים, קביעת הרכבים וחלוקת תיקים וכיוצא בזה, מנסים להבטיח את עצמאותו של שופט מרצונות הממשל, מעמדות הציבור וגם מעמדות של שופטים אחרים.1 עצמאות כזו הינה נדבך מרכזי של מבנה שלטון דמוקרטי.

אחד ממושאי הגאווה של מערכת בתי-המשפט בישראל הינו הליך המינוי של שופטים. הליך זה נקבע בחוק השופטים , והוא אף עוגן  בחוק-יסוד: השפיטה. מינוי שופטים נעשה על-ידי נשיא המדינה על-פי המלצות ועדה שבה חברים שלושה שופטים של בית-המשפט העליון, שני נציגים של לשכת עורכי-הדין, שני שרים ושני חברי-כנסת.2 כך, אף-על-פי שפוליטיקאים משתתפים בהליך, הרוב בוועדה (חמישה מול ארבעה) הוא של אנשי-המקצוע – השופטים ונציגי הלשכה. בוועדה יש נציגות לשלוש רשויות הממשל וכן נציגות של הפרופסיה המשפטית. מינוי לבית-המשפט העליון נעשה על-פי מסורת מנהגית בהסכמה כללית של החברים בוועדה.

עם זאת, אותו דבר-חקיקה, חוק השופטים , גם הסמיך את שר המשפטים, לאחר שהתייעץ עם נשיא בית-המשפט העליון, למנות לבית-המשפט העליון שופטים מבית-המשפט המחוזי על בסיס זמני למשך שנה.3 פרקטיקה כזו, שעל-פיה מכהנים בבית-המשפט העליון שופט אחד או שניים במינוי זמני, מאפיינת את ההיסטוריה של בית-המשפט כמעט למן הקמתו,  4 לעיתים, ניתן מינוי בפועל לבית-המשפט העליון לשופטים העומדים לפני פרישה, והכהונה בבית-המשפט העליון היא מעין מעשה של מתן כבוד לשופט/ת העומד/ת לצאת לגמלאות; אך לרוב, המינוי הזמני הוא של שופטים ושופטות מצטיינים בבית-המשפט המחוזי. תקופת המינוי נועדה לשמש מעין מבחן לשופט/ת במסגרת מיון המועמדים למינוי-קבע בבית-המשפט. קשה לומר שהשופטים הזמניים נהנים בתקופת מבחן זו מעצמאות שיפוטית מבנית.

חיבור זה מבקש לבחון אם דפוסי ההכרעה של השופטים במינוי זמני שונים מדפוסי ההכרעה של השופטים במינוי קבוע, ומה הם דפוסי ההכרעה שמקדמים את סיכויי השופט לקבל מינוי של קבע בבית-המשפט העליון. ממצאים בשאלות אלה יכולים לתרום לוויכוח שהתעורר בשנים האחרונות במסגרת הגישה הכלכלית למשפט, ואף מחוצה לה, בנוגע לניתוח הפוזיטיבי של עצמאות שיפוטית (פוזיטיבי במובן של הסבר מדוע עצמאות שיפוטית קיימת במשטרים דמוקרטיים). ממצאים כאלה יכולים גם להוות בסיס לדיון נורמטיבי בשאלת המינויים הזמניים לבית-המשפט העליון ואף לשאלות נלוות, כגון שיטת ההרכבים, ההליך של מינוי הרכבים ועוד. הניתוח של דפוסי ההכרעה שיובא בחיבור זה מתבסס על ניתוחים סטטיסטיים של מאגר הכולל נתוני מסגרת מכחמישים אלף פסקי-דין של בית-המשפט העליון. מאגר זה נאסף על-ידי פרופסור אריה רטנר ועל-ידַי לצורך ניתוח עבודת בית-המשפט העליון ושופטיו. מטבע הדברים, סטטיסטיקות של דפוסי הכרעה אינן יכולות להקיף את כל ההיבטים של הערכת עבודתו של שופט, אך הסטטיסטיקה יכולה לספר סיפור, ואף סיפור מעניין.

בחלקו הראשון של החיבור אציג את הוויכוח לגבי הניתוח הפוזיטיבי של עצמאות שיפוטית. בפרק השני יובאו נתונים השוואתיים אחדים על ההיסטוריה והפרקטיקה של מינויים זמניים בבית-המשפט העליון בישראל ובמדינות אחרות. בפרק השלישי אפרט בקיצור את מאגר הנתונים שבבסיסו של המחקר. בפרק הרביעי יפורטו הממצאים הסטטטיסטיים, ובפרק החמישי אחזור להקשר התיאורטי הכללי, ואבקש להסיק מסקנות מממצאים אלה לגבי הוויכוח התיאורטי על עצמאות שיפוטית, תוך כדי השוואה של ממצאי המחקר הנוכחי עם מחקר דומה שערכתי לגבי שופטי בית-המשפט לערעורים באנגליה.

ביבליוגרפיה לדוגמא (בעבודה האקדמית כ-20 מקורות אקדמיים באנגלית ובעברית) 

E. Salzberger "A Positive Analysis of the Doctrine of Separation of Powers, or: Why Do We Have an Independent Judiciary" 13 International Review of Law and Economics 349, 350-352 (להלן: Salzberger).

 G. Brennan and A. Hamlin Democratic Devices and Desires (Cambridge ), בעיקר פרק 2, וכן: S. Voigt and E. Salzberger "Choosing Not to Choose: When Politicians Choose to Delegate Powers" 55 Kyklos  251.

: R.A. Epstein "Beyond the Rule of Law – Civic Virtue and Constitutional Structure" 56 George Washington Law Review 149;