‏290.00 ₪

שאלת המחקר

כיצד באים לידי ביטוי דיני החברות בישראל?

תוכן עניינים

הקדמה.

א. המחוקק מול בית המשפט - מי יעצב את דיני החברות בישראל?

 1. כללים וסטנדרטים;

 2. העדר בתי משפט לדיני חברות במדינת ישראל;

 3. שיקולי יעילות כלכלית בבתי המשפט במדינה;

 4. הפתרון: חוק חברות עתיר כללים;

(א) דוגמא ראשונה: הליכי משפט קבוצתיים;

(ב) דוגמא שנייה: הרמת המסך;

(ג) דוגמא שלישית: מאילו "רווחים" ניתן לבצע "חלוקה" ?;  

ב. "האח הגדול" והמשקיעים הקטנים.

 1. אחים ואחיות;

(א) דוגמא ראשונה: עסקאות עם נושאי משרה ובעלי שליטה;

 (ב) דוגמא שנייה: חילוטי מניות.

הקדמה

בעולם האידאלי, חוק החברות שלנו אינו יכול להיסמך על בתי המשפט. עליו לדבר בעד עצמו. לטענה זו אייחד את פרק א להלן. שנית, בעולם האידאלי, ההחלטות הגורליות בחיי החברה חייבות להיחתך על ידי הנוגעים בדבר עצמם, אלה שיש להם התמריץ הגדול ביותר להתכנס להחלטות הנכונות. האלטרנטיבה לגישה זו היא לסמוך על כוחות השוק או על מוסדות השלטון, שבארץ כשלנו אינם מסוגלים לעמוד בכובד המשימה. טענה זו תתלבן בפרק ב להלן.

כפי שיסתבר מייד, נוצר פער גדול בין חוק החברות האידאלי לבין המוצר שיצא מבית המחוקקים שלנו. הסיבה היא כי עשייתו של חוק החברות נתארכה על פני שנים רבות.

אישים שונים משכו אותו לכיוונים נוגדים ונרקמו סביבו פשרות ללא סוף. כך היה בעבודתה הממושכת של ועדת ברק, וכך גם היה לאחר מכן. בוועדת ברק מעולם לא התנהלו הצבעות. נושאים שנויים במחלוקת - והיו רבים כאלה - בדרך כלל לא הוכרעו במקום, וההחלטה בהם נדחתה למועד מאוחר יותר. כאשר המועד המאוחר הגיע, המחלוקת נשתכחה מלב, או שהחברים הותשו מלדון בה, או שהנושא נדחה פעם נוספת. בסופו של דבר הושגה הסכמה בכל הנושאים, חרף חילוקי הדעות החריפים בין החברים, ואיש מהם לא מצא לנכון לרשום הסתייגות מאף אחד ממאות סעיפי החוק. לא ייפלא כי לא רק המוצר שיצא מן הכנסת, אלא גם המוצר שנכנס אליה, בראשית הדרך, היה מוצר של פשרה. אך בעוד המחלוקות בוועדת ברק לובנו בדרך אלגנטית, בבחינת "דברי חכמים בנחת נשמעים", הדיונים הפרלמנטריים פתחו מייד מחול שדים אינסופי של מחלוקות פחות אלגנטיות, שנמשך גם הוא שנים רבות. ועדות החקיקה הפרלמנטריות היו חשופות ללחצים של אינטרסנטים שונים, שרבים מהם שכרו את שירותיהם של פרקליטים ולוביסטים מקצועיים ומשופשפים. בין הגופים המיוצגים ניתן למנות את לשכת עורכי הדין, לשכת רואי חשבון, התאחדות התעשיינים, איגוד החברות הנסחרות בבורסה, הבנקים, לשכת המבקרים הפנימיים, לשכת יועצי המס ורשויות השלטון הרלבנטיות העיקריות, לרבות רשות ניירות ערך, הבורסה ומשרד הממונה על ההגבלים העסקיים. רבים מהם באו בדברים עם חברי הכנסת עוד לפני תחילת הדיונים, כך שהללו הופיעו לישיבות עם עמדה מוכנה מראש ועם מחויבות כלפי קבוצת אינטרסנטים זו או אחרת. רבים מחברי הכנסת לא ראו בעין טובה את מעורבותו של הדרג המקצועי, אנשי משרד המשפטים ונציגי ועדת ברק, ולעתים קרובות היסו אותם בגסות. בנסיבות אלה מצאו את עצמם המקצוענים שבחבורה בפני הצורך לשנות מסלול תוך כדי תנועה, וזאת כדי למזער את הנזק שנגרם בוועדות הפרלמנטריות. שינוי מסלול זה חייב אותם, מפעם לפעם, לקבל החלטות העומדות בסתירה להמלצותיה של ועדת ברק, וזאת למרות שהוועדה הוקמה על ידי משרד המשפטים, ומשרד המשפטים היה מחויב, כעניין של תרבות שלטון תקינה, לקיים את המלצותיה. אכן, המחוקקים נטלו לעצמם חירות להתערב בתהליך החקיקה. אין לנו אלא להרים ידינו בהכנעה, ותהיה נא זו תרומתנו הדלה לקידוש הדמוקרטיה במדינת ישראל.

כידוע לכל, אפשר לחוקק בכללים או בסטנדרטים. חקיקה בכללים היא חקיקה פרטנית המזהה את הנסיבות הקונקרטיות של מושא החקיקה וקובעת את הדין החל. חקיקה בסטנדרטים היא חקיקת מסגרת המותירה את ההכרעה הסופית לשיקול דעתו של הפוסק. למשל, נורמה חקיקתית הקובעת כי בעל הבית אחראי לתקן על חשבונו קלקולים במערכת החשמל במושכר היא "כלל". נורמה חקיקתית המחייבת צדדים לחוזה לקיים אותו "בדרך מקובלת ובתום לב" היא "סטנדרט". עשיית סטנדרטים כמוה כדלגציה של מלאכת החקיקה מן המחוקק אל השופט. ייצור סטנדרטים הוא פרקטיקה זולה ביחס לייצור כללים, כי סטנדרטים מכסים בהבל פה אחד את כל הטריטוריה, והבל פה אפשר לייצר בזול. לעומת זאת פירוש סטנדרטים הוא פרקטיקה יקרה, כי מלאכת הייצור שנדחתה על ידי המחוקק חייבת להיעשות בדיעבד על ידי הפרשן. בבחירה בין כללים לבין סטנדרטים השאלה היא מיהו היצרן היעיל יותר של כללים. אם המחוקק הוא היצרן היעיל יותר, עליו לייצר את הכללים בעצמו, ולשחרר את הפרשן, שאיננו יעיל, ממלאכת הייצור. אם הפרשן הוא היצרן היעיל יותר של כללים, ראוי למחוקק להאציל את מלאכת ייצור הכללים לפרשן, ולהסתפק בייצור סטנדרטים. 1

אין לי ספק כי בתי המשפט בישראל, ובראשם בית המשפט העליון, אינם יצרנים יעילים של כללים בדיני חברות. תורמים לכך שני גורמים עיקריים.

ביבליוגרפיה לדוגמא (בעבודה האקדמית כ-20 מקורות אקדמיים באנגלית ובעברית) 

,Carney William

 715 .Southern Cal. L. Rev 71 ",Law Corporate of Production The

 ".Contracts of Networks and Law Corporate .Corporations" .Klausner Michael

 757 .Rev .L va 81

.(,State of .Dept .Del ) Corporate Choice Delaware: The.

overcoming Law ,Posner .A Richard

so What's" .Easterbrook Frank 109-144 ?Maximize Judges do What :3 chapter