‏290.00 ₪

שאלת המחקר

כיצד באים לידי ביטוי אינטרסים של המבטחת מול אינטרסים של המבוטח: פרשנות נגד המנסח ומבחן הציפיות?

תוכן עניינים

1. מבוא

2. פרשנות נגד המנסח

א) הרציונלות לתחולת הכלל

ב) אמות מידה ליישום הכלל

ג) יישום הכלל בישראל

3. הציפיות הסבירות של המבוטח

א) רקע היסטורי

ב) השימוש במבחן הציפיות הסבירות בארצות-הברית ובישראל - תיאור פוזיטיבי

1) ארצות-הברית

2) ישראל

ג) מבחן הציפיות הסבירות - דיון ביקורתי

פרשנות וחובת גילוי ווידוא בעסקת הביטוח: הקשר הסימביוטי כבסיס להצבת מודל פרשני

1. הזיקה בין פרשנות לחובת הגילוי

2. חוזה הביטוח - היררכיית הפרשנות

3. כלל הפרשנות נגד המנסח - מודל יישומי

4. פרשנות נגד המנסח בפרספקטיבה של חובת הגילוי

5. מבחן הציפיות הסבירות - מודל יישומי

6. מבחן הציפיות הסבירות בפרספקטיבה של חובת הגילוי

7. סיכום

חוזי הביטוח המסדירים את עסקאות הביטוח הינם בעלי מאפיינים המיוחדים להם ביחס לחוזים המסדירים עסקאות אחרות. מאפיינים ייחודיים אלה משפיעים על עיצובם של העקרונות והדוקטרינות החולשים על תחום הביטוח. אמנם, חלק מהמאפיינים הייחודיים לחוזי הביטוח משותפים גם לחוזים המסדירים עסקאות צרכניות אחרות,1 אך יחד עם זאת, גם לאותם מאפיינים משותפים, יש משקל שונה כאשר מדובר דווקא בעסקת ביטוח. מעבר לכך , לחוזה הביטוח יש מאפיינים שאינם קיימים בעסקות חוזיות וצרכניות אחרות אשר הופכים את תחום הביטוח לענף משפטי ייחודי, שאמנם מושפע מתפיסות העומדות ביסוד דיני החוזים בכלל ודיני הצרכנות בפרט, אך יחד עם זאת, מתפתח , כענף עצמאי בעל סביבה עיונית ומשטר משפטי משל עצמו.

בין המאפיינים הללו ניתן להצביע בתמצית על כל אלה : א. היותו של נשוא הביטוח מוצר שאיננו מוחשי, שקשה למבוטח הסובל מפערים מקצועיים וכלכליים, ביחס למבטח, לעמוד על טיבו; ב. דרך כריתת החוזה השונה מחוזים אחרים ; ג. החוזה עצמו הוא חוזה אחיד על-פי רוב ולפיכך מוגבל חופש העיצוב של המבוטח והיכולת להשפיע על תנאיו; ד. תוכן החוזה נפרש באריכות במושגים הקשים להבנה למי שאינו מקצועי ; ה. העסקה עצמה, שנחזית כמשקפת חוזה עסקה, היא למעשה בעלת מאפיינים של חוזה יחס. על כל אלה עוטה אינטרס ציבורי מיוחד, לעודד רכישת ביטוח.

למאפיינים הללו יש השפעה ישירה על הדרך בה מתעצבים כללי הפרשנות בעסקת הביטוח.

נעמוד על כללי הפרשנות כפי שהם התפתחו בפרספקטיבה של המאפיינים האמורים ולאחר מכן, נבחן את הזיקה הסימביוטית שבין כללי הפרשנות לדוקטרינות הנוגעות לחובת הגילוי, כבסיס להצבת מודל פרשני לחוזה הביטוח2.

כאמור, ניתן להסביר את כללי הפרשנות אשר התפתחו בנוגע לעסקת הביטוח על רקע התקיימותם של אותם מאפיינים מיוחדים. כללי הפרשנות, כמו גם חובות הגילוי, מתפקדים בתחום הביטוח בשונה מבחוזים אחרים בכך שהם באו לענות על מורכבויות מסוימות אשר קיימות דווקא בעסקת הביטוח3. חוזה הביטוח איננו רק חוזה אחיד במובן זה שלצד החלש בעסקה אין יכולת ממשית לנהל משא ומתן לגביו והוא מוכפף לתנאים המוכתבים לו על-ידי המבטח,4 אלא, ברגיל, חוזה הביטוח גם איננו טריוויאלי לקריאה, בשל אותם מונחים מקצועיים ודרכי ניסוח שגם מי שיעיין בהם ואיננו איש מקצוע, לא בהכרח יבינם נכוחה5. אך לא בכך מתייחד חוזה הביטוח מחוזים צרכניים אחרים. חוזה הביטוח מתייחד במיוחד בכך, שלהבדיל ממוצרים אחרים, שמי שרוכש אותם יכול לתהות על קנקנם, הרי המוצר הביטוחי איננו מוחשי והמבוטח, בדרך - כלל, נעדר כישורים לעמוד על טיבו של אותו ממכר מופשט.6 מה שמוסיף למופשטות המוצר, הוא גם הפרוצדורה בה נקשרת עסקת הביטוח. על-פי אותה פרוצדורה קיים פער אימננטי בין המוצר הביטוחי כפי שהוא נתפס בתודעתו של המבוטח בשעת כריתת החוזה, לבין אותו מוצר כפי שהוא משתקף מאוחר יותר, בתנאים המפורטים של חוזה הביטוח המגולמים בפוליסה7.

פער זה נולד גם משום שבשעת כריתת החוזה לא מצויים בפני המבוטח התנאים המפורטים של חוזה הביטוח ואף אם היו לפניו, ספק רב אם היה מפנים אותם, בשל מגבלות מקצועיות וקוגניטיביות.

אותן מגבלות עשויות ליצור כשל שוק מובנה במישור של חוסר התוחלת באספקת מידע מצד המבטח, בשל אי יכולתו של המבוטח לעבדו ולהפנימו, זאת לצד כשלי שוק נוספים8.

כך גם, עסקת הביטוח ממוקמת, לכאורה, כחוזה עסקה, במובן זה שהמוצר הביטוחי מסופק עם כריתת החוזה, שהרי עם תשלום הפרמייה על-ידי המבוטח, הוא רוכש את הכיסוי הביטוחי. אך בשונה מעסקות צרכניות רגילות, היחסים בין הצדדים אינם מתמצים ברגע כריתת החוזה, אלא הם מחייבים את הצדדים לפעולות ולשיתופי פעולה גם לאחר הכריתה, ואף לאחר קרות האירוע הביטוחי, מה שמאפיין חוזה יחס9. בחוזים רגילים, הבעיות הללו היו צריכות לעורר שאלות בין המבטח למבוטח במגרש גמירת הדעת,10 אך לעומתם בחוזי הביטוח, הבעיות הללו מוכרעות במגרש הפרשנות, מתוך נקודת מוצא ששלילת תוקף העסקה, בשל בעיות בגמירת הדעת, עשויה להוביל לשלילת הכיסוי הביטוחי, ואילו העתקת הבעיה לשדה הפרשנות תוביל להענקת כיסוי ביטוחי. ניתן, אפוא, לראות בכללי הפרשנות, כפי שעוצבו על-ידי בתי-המשפט בתחום הביטוח, אמצעים שמטרתם לקרב את הממכר הביטוחי המופשט למוצר מוחשי עד כמה שניתן, וכן לגשר על הפערים המובנים שבין המבטח למבוטח הצרכני, אם לא מראש, בשעת כריתת החוזה, הרי לפחות בדיעבד, לעת ההכרעה בסכסוך.

כפי שנראה, השימוש בכללי הפרשנות על-ידי בתי-המשפט, לא בא רק על-מנת לפתור בעיות המסווגות כבעיות פרשנות על-פי המקובל בחוזים מסחריים או צרכניים11. בשל האינטרס הציבורי המיוחד בקיומו של כיסוי ביטוחי, שימשו כללים אלה, לא אחת, כלים להגשמת מדיניות החורגת הרבה מעבר לפתרון הסכסוך הקונקרטי12.

שני הכללים הפרשניים המרכזיים שהתפתחו בהקשר לחוזי הביטוח הם הכלל הרווח של פרשנות נגד המנסח,13 שהוא לרוב המבטח, ומבחן הציפיות הסבירות של המבוטח14.

מצגת ביטוח פרשנות, רפרט פאוורפוינט מקצועי רפרנט כ-20 שקפים- 99 ש"ח

ביבליוגרפיה לדוגמא (בעבודה האקדמית כ-20 מקורות אקדמיים באנגלית ובעברית) 

שחר ולר חוק חוזה הביטוח, כרך א.

אור-חן ד' חוק חוזה הביטוח- דין,הלכה ומעשה, הוצאת אוצר המשפט (2016)

נתנאל מונדר חוק הגנת הצרכן ותקנותיו - הדין, ההלכה, התיאוריה והמעשה, הוצאת אוצר המשפט (ספטמבר 2017)

W.D. Slawson "Standard Form Contracts and Democratic Control of Lawmaking Power" 84 Harv. L. Rev.529, 529