‏290.00 ₪

תוכן עניינים

פרק א' - מבוא

1. הנחה

2. מבנה

פרק ב' - הכלל האוסר ניגוד עניינים : מהות והיקף

1. מקורותיו המשפטיים של הכלל

2. מהות והיקף

3. איתור מצבים של ניגוד עניינים

4. המבחן

5. תוצאות

פרק ג' - ניגוד עניינים ונבחרי הציבור

1. התשתית

2. דיון

2.1 דוברי כנסת

(א) חוק חסינות חברי הכנסת, זכויותיהם וחובותיהם, תשי"א-1951

(ב) כללי האתיקה

2.2 שרים וסגני - שרים

(א) הכללים למניעת ניגוד עניינים של השרים וסגני השרים

(ב) ניגוד עניינים אינהרנטי

פרק ד' - יושב ראש הכנסת: מרחב ציר הסמכויות

1. רקע

2. "התנהגות שאינה הולמת את מעמדו"

3. סמכויות

3.1 על פי חוק

3.2 על פי תקנון הכנסת

3.3 כממלא - מקום נשיא המדינה

4. על המפגש בין סמכויות ולבין תפקידים

4.1 חברות בוועדת הפירושים

4.2 השתתפות בוועדות הכנסת

4.3 כממלא מקום נשיא המדינה

5. על המפגש בין סמכויות, תפקידים ועשייה פוליטית

5.1 הגדרת הסוגייה

5.2 מ"פגיעה במרקם החיים הפלמנטריים" ועד ל"סטיית ערך קלה"

5.3 מרחב הפגיעה באמון הציבור

6. ביקורת ציבורית

פרק ה' - משפט משווה, הכלל האוסר ניגוד עניינים של יושב ראש פרלמנט

1. רקע

2. הליכי בחירה והצבעה

2.1 הליך הבחירה

2.2 הליך ההצבעה

3. סמכויות

4. הגבלות בחירה ועיסוק נוסף

4.1 בחירה

4.2 עיסוק נוסף

5. סיכום ביניים

פרק ו' - דין רצוי: הסדרים למניעת ניגוד עניינים של יושב ראש הכנסת וסגניו

1. מטרה

2. מבחן חמשת השלבים

2.1 שלב העיסוק הפוליטי

2.2 שלב הצהרת הכוונות

2.3 שלב הכרזה על התמודדות

2.4 שלב ההתמודדות

4.2א שלב ביניים

2.5 שלב הבחירה

3. כללים למניעת ניגוד עניינים של יושב ראש הכנסת וסגניו

3.1 הוראות מיוחדות

3.2 טבלת הסיכום: כללים למניעת ניגוד עניינים של יושב ראש הכנסת וסגניו

4. הסדרים אחרים

4.1 הגבלות כהונה

4.2 הקמת נשיאות כנסת לעניינים מיוחדים

4.3 הקמת וועדת אתיקה מיוחדת לענייני יושב ראש הכנסת וסגניו

4.4 בחירת יושב ראש שאינו חבר כנסת

5. סיכום

ביבל'

שאלת המחקר

כיצד בא לידי ביטוי פועלו של יושב ראש הכנסת בארץ ובעולם לאור סכנת ניגוד ענינים וסוגיות  חוקתיות?

חשיבותו של נושא ניגוד העניינים של יושב ראש הכנסת נובעת משילוב המציאות הפוליטית העכשווית ואופן התנהלותה, וחוסר תשומת הלב והשיח הציבורי, כמו גם האקדמי, למוסד יושב ראש הכנסת. הדיון הוא משפטי בבסיסו, אולם סביבתו הטבעית שזורה אלמנטים פוליטיים ואחרים שאליהם יידרש הדיון.

הנחת הבסיס היא שחבר בית הנבחרים אינו ככלל אנשי הציבור, אף אינו ככל נבחר ציבור. לפיכך קיימת עליו חובה רחבה יותר לעניין ההימנעות ממצבי ניגוד עניינים. מאחר ויושב ראש הכנסת הוא ראשית ועיקר חבר בה, חלות עליו אותן חובות החלות על חברי כנסת. אולם, כמו בכל היררכיה שלטונית, על תפקידים מסוימים, למשל שרים וסגני שרים, מושתתות חובות נוספות, ועליהם חלה חובת זהירות רבה במילוי תפקידם תוך ניגוד עניינים. ביטוי לכך ניתן למצוא בכללים המיוחדים שהותקנו למניעת ניגוד עניינים של שרים וסגני שרים. השיח שלפנינו הוא בדעה כי יושב ראש הכנסת שייך לאותה קבוצה עליה יש להכיל כללים מיוחדים למניעת ניגוד עניינים. כלומר, במקביל לחובות מכוח היותו חבר הכנסת, יש להכיר בקיומן של חובות ייחודיות למוסד זה, שהן, חובות הנגזרות מאופי וסמכויות תפקיד יושב ראש כנסת, ואשר יש בהן כדי להשפיע במישרין על יסודות הווייתו הפוליטית של הממסד הפרלמנטרי. אולם, אץ המחוקק ואין יושב הראש בחנו חובות אלה, ועד כה, לא היה דיאלוג ציבורי שייבחן את מוסד יושב ראש הכנסת ותקינות מילוי תפקיד זה. מלבד זאת, קיימת אי-בהירות באשר להגדרת תפקיד היושב ראש. הנחת הבסיס שלפנינו טוענת כי דרושה הגדרה חדשה של תפקיד יושב ראש הכנסת. הגדרה אשר תבחן את:

 (1) גבולות תפקידו של יושב הראש תוך שימת לב מיוחדת לעובדת קיומו של ניגוד עניינים רציף בין תפקידו כיושב ראש הכנסת, חבר פעיל בכנסת, חבר בסיעה מסיעותיה, מועמד גלוי ליושב ראש מפלגה, עיסוקו במועמדותו זו; ותוצאות הקשר בין אלו למקבץ הסמכויות המוקנות לו מכוח החוקים השונים ומתקנון הכנסת; וכן -

(2) מבט בוחן ומתמיד של תיפקוד יושב ראש הכנסת למול "כובעיו" האחרים. הדיון שלפנינו יוכיח כי מוסד יושב ראש הכנסת הוא "מקרה מעבדה" - מקרה שאין זהה לו לבחינת נושא ניגוד העניינים בתחומי הממסד הפרלמנטרי.

הצורך, כפי שיוכח להלן, למניעת מצבי ניגוד עניינים של יושב ראש הכנסת, קיים ונושם בעורפו של מוסד נבחרי העם, שלא ידע עד כה, לאמוד את ההשלכות מ "ריבוי מגבעותיו של יושב ראש הכנסת". מטרת דיון היא התאמתו של מוסד יושב ראש הכנסת לרף נורמטיבי גבוה מזה של חברי כנסת. בדיון שלפנינו, הקורא מוזמן להביט פנימה, מלבד אליי נושא ניגוד העניינים והמפגש בינו לבין סמכויותיו ופעולותיו של יושב ראש הכנסת, גם אליי מקרים עכשוויים מהם ניתן היה להמציא את "ססמוגרף ניגוד העניינים", ואשר בהתבסס עליהם ועל השלכותיהם, הוסקו המסקנות מרחיקות הלכת, הקוראות לבחינת שינויים מבניים במוסד יושב ראש הכנסת. כהונתו של יושב ראש הכנסת הנוכחית, וכהונת קודמו, במקביל לפועלם הפוליטי, לסמכויותיהם ולשימוש שנעשה בהן, תומכים הן באקטואליות של הדיון והן במסקנות אליהן הגענו. ניגוד עניינים קיים במספר מישורים, ונקודות ההשקה נעות בדרך כלל בין ניגוד עניינים בין תפקידים לבין ניגוד עניינים אישי. במילים אחרות, קיימות שתי חזיתות שונות של ניגוד עניינים, זו המקצועית הקשורה לתפקיד וזו האישית הקשורה לענייניו האישיים של ממלא התפקיד. מניגוד עניינים, בין אם בין תפקידים ובין אם בין תפקיד מסוים לאינטרס אישי, נגזרים ניגודי עניינים אחרים. חלקם ניתן למנות, חלקם לא ידועים וככל שהחברה, כמו גם מערכת המשפט, משתנים, כך גם מוסד ניגוד העניינים משתנה וישתנה על ציר הזמן. אחת הדוגמאות לניגוד עניינים שנגזר מאלה הקיימים הוא ניגוד עניינים בין שני אינטרסים שלטוניים. ביטוי מעשי לאינטרסים אלה ניתן למצוא בעטייה של פעילות פוליטית עניפה. הן חיי המעשה והן חיי התיאוריה לא נתנו ליבם לנושא זה והתייחסו אליו כאל ניגוד עניינים בין תפקידים, זאת למרות שמעורבים בו אלמנטים נוספים, והשפעותיו מרחיקות לכת. הכותב מבקש, לראות בדיון להלן, התחלתו של שיח ציבורי על מוסד יושב ראש הכנסת. מוסד אשר מקום מרכזי לו בסדר הפרלמנטרי של מדינת ישראל-, מוסד אשר השפעתו על הכלל רחבה מאוד; מוסד אשר, על אף אלו, נעדר מקומו בשיח הציבורי.

ביבליוגרפיה לדוגמא (בעבודה האקדמית כ-20 מקורות אקדמיים באנגלית ובעברית) 

 בג"צ שמעון נ' הממונה על מחוז הדרום, פ"ד מד(1) 409, 413.

 א' ברק "ניגוד אינטרסים במילוי תפקיד", משפטים י  11.

בג"צ  ישפאר בע"מ נ' שר הביטחון ואח', פ"ד לז(2) 505