עבודה אקדמית? חפשו עכשיו במאגר הענק, האיכותי והעדכני ביותר:

מוענק על כל האתר 7 אחוז הנחה בעת "חרבות ברזל". קוד קופון: "מלחמה"

ב"ה. אנו חב"דניקים ולא נחטא בגזל: יש גם עבודות אקדמיות בחינם (גמ"ח). 15,000 עבודות אקדמיות במחיר שפוי של 99 - 390 שח.  סרטון על מאגר העבודות האקדמיות

اللغة العربية Русский

français              አማርኛ

לא מצאתם עבודה מתאימה במאגר? סמסו לנו דרישות לכתיבה מותאמת אישית - ונפנה למומחה חיצוני בעל תואר שני בתחום שלכם לכתיבה הנתפרת לצרכים שלכם בדיוק!

פרסמו את עבודותיכם הישנות אצלינו וקבלו הכנסה פסיבית נהדרת!

חוות דעת על מרצים

הוצאת ויזה לדובאי תשלום מאובטח בעברית

אמריקן אקספרס – ויקיפדיה    (לא דיינרס)    

תוצאת תמונה עבור פייבוקס 5% הנחה ב-פייבוקס  

bit ביט on the App Store   ×ª×©×œ×•× בחיוב אשראי טלפוני דרך נציג שירות 24/7העברה בנקאית

 

סמינריון הטיוטות המוקדמות של הכרזת העצמאות (עבודה אקדמית מס. 1824)

‏290.00 ₪

עבודה מספר 1824

עבודה אקדמית מספר 1824

סמינריון הטיוטות המוקדמות של הכרזת העצמאות

 

שאלת המחקר

כיצד באות לידי ביטוי הטיוטות המוקדמות של הכרזת העצמאות?

 

ההכרזה על הקמתה של מדינת-ישראל נוסחה במהלך כשלושה שבועות באביב , בין אמצעו של הפסח ועד ישיבתה של מועצת-העם בשעות אחר-הצהריים המוקדמות של ה' באייר. עד היום, כעבור למעלה מחמישים שנה, נשאר חלקו הגדול של מהלך זה עלום, הזיכרון הלאומי הגלה את 'הכרזת העצמאות' אל קצות הקודש והחול. מצד הקודש, הורגלו דורות של ישראלים, חילונים ומאמינים, לזכור צורות יותר מאשר תכנים. הזיכרון הלאומי אוצר את קולותיה ותמונותיה של הצגת ההכרזה, במרכזה גיבור המטיח פסוקים קצובים בקול גבוה: "בארץ ישראל קם... זכותנו הטבעית וההסטורית... לפיכך התכנסנו אנו חברי מועצת העם... בבטחנו בצור ישראל..."1 מסדרונות המשכן הציבורי, שבהם הולכים ישראלים אל מוריהם, מפקדיהם ושופטיהם, עטורים תמונת-קלף מוארכת ובה דמותם של הפסוקים בכתב עתיק. נאומים וכתבים טקסיים חוזרים על מלותיהם בקולם ומשקלם של פסוקי-קודש. בדומה לתמונת המעמד של הקמת העם, נחרת המעמד של הקמת המדינה בזיכרון הלאומי כמעשה של הורדת דברי אלוהים, חקוקים במדיום קונקרטי, בחיקו של מנהיג-שליח, מן השמים אל העם. אלא שכנגד הקדושה היורדת מלמעלה בידי השליח, מצוירים יתר בני-האדם בתמונה זו, גם זאת במיטב המסורת היהודית, בדמותם של סוררים קשי-עורף וכפויי-טובה המטמאים את המעמד בתאוותם ותגרנותם. כך ישמעו דורות של ישראלים סיפורי-חולין על עסקנים המתחכמים אלה לאלה על 'צור ישראל', ולא יתנו את דעתם על אמיתו של הסיפור: בני-אדם, שבכוחם לברור את שם אלוהיהם, הם מנכסים, גם המאמינים שביניהם, את מעשה הבריאה שהם עושים באותה עת.

מטרתו של החיבור הנוכחי היא להביא את סיפור כתיבתה של 'הכרזת העצמאות' אל התווך שבין הקודש והחול, על-מנת להראות כי הוא סיפור חשוב להבנת תהליך לידתה של מדינת-ישראל ושל החברה המדינית המאיישת אותה. אני מבקש להראות כי בני-אדם כתבו את ההכרזה, וכי עשו מעשה אנושי מדיני מורכב, לא קדוש ולא נקלה. על המילים שבהכרזה, המילים שהוצאו ממנה והמילים שלא נכללו בה מלכתחילה, התחבטו אנשים רבים ימים ולילות במשך שבועות, וכך גם על המסגרת ועל המבנה ועל המשקל. לא על היופי התמודדו איש עם עצמו ועם רעהו, אלא על תמצית השאלות הערכיות שבבסיס גאולתו המדינית של העם היהודי, על העבר המוליד את הזכות למדינה, על מתכונת מימושה ועל מטרותיה לעתיד.

להבנה נכונה של כתיבת ההכרזה יש לדעת שככל מעשה יצירה, גם זו תחילתה מן החלק. לא היה במשפט העמים טופס הכרזה שחבורת המייסדים היתה יכולה למלא ולקרוא אותו. תחילתה של הכתיבה בדף ריק, שעליו הניח אדם אחד עט בתל-אביב, והחל למלאו מילים אנגליות. במשך כמה שעות הוסיף אדם זה, מרדכי בעהם שמו, מחק, שינה, סידר והחזיר, ומשהניח את העט מידו היו כתובות על הדף כחמש מאות וארבעים מילים תחת הכותרת "State Jewish the of Declaration". עד שקרא דוד בן-גוריון, כעבור עשרים יום, את 'הכרזת העצמאות', הוחלף דף ראשון זה בעשרות רבות של דפים אחרים, כל אחד שונה במשהו מקודמו, כל אחד עמוס הוא עצמו תיקונים והחלפות, ואף אחד אינו חדש לחלוטין. סיפורו של תהליך זה חשוב משום שמאחורי כל אלה, מאחורי המילים, המשפטים והפסקות, מאחורי סדרם ומאחורי משקלם, עמדו רעיונות. מכל מאות הפעולות היצירתיות שנעשו בתהליך הניסוח על-ידי חמישה-עשר אנשים לפחות שהיו מעורבים בו ישירות, ורבים אחרים שעמדו מאחוריהם, לא מצאתי פעולה אחת שנעשתה לתפארת המליצה או ההדר האסתטי בלבד; כולן, הן התוכניות והן הצורניות, נעשו על-מנת לבטא רעיונות.

הקשר התוכני בין מילים לרעיונות מוכר ופשוט, ועל-כן חשיבותם הערכית של שינויי מילים מובנת מאליה. למשל, מי שכתב תחילה "היישוב היהודי בארץ ישראל", ואחר-כך טרח ומחק מלה אחת וכתב "היישוב העברי בארץ ישראל", הביא אל הטקסט מצבור של עמדות ערכיות על אופיו ומשמעותו של "יישוב" זה. מי שראה תחילה את הצהרת בלפור כביטוי ל"דעת המין האנושי" על זכות עם ישראל לארץ-ישראל, וחזר בו וכתב כי היא ביטוי ל"מצפון האנושות", שינה בכך לחלוטין את אמירתו על חובתן של אומות העולם כלפי עם ישראל, והוסיף לשרשרת הטיעון הציוני חוליה חדשה, דהיינו, כי האומות חבות לנו את ארץ-ישראל משום שהיכו בנו בעת שגלינו ביניהן. אלה, ומאות כמותם, הקשרים תוכניים מובנים מאליהם, ובשלם בלבד היה תהליך הניסוח ראוי בעיני ללימוד מדוקדק. אלא שחשוב לא פחות בעיני היבטו הצורני של הקשר בין מילים ורעיונות. בטרם הוחלפו בהכרזה חמש מאות מילים אלה בחמש מאות מילים אחרות, היה מי שכתב מלכתחילה חמש מאות מילים במקום שלוש-עשרה,2 ומשעשה כן, הוכרע גורלו של המסמך להיות אפולוגיה ארכנית עמוסת נרטיבים, צידוקים והצהרות. בעצם אורכו, העמיד הנוסח הראשון מסר-על ההולך עמו דרך כל הטיוטות ועד הנוסח שהוקרא בפועל, ועל-כן חשובה בעיני התארכות כתיבתו של הנוסח הראשון כשלעצמה לא פחות מתוכנן של המילים שנכתבו בו. מהיבט צורני אחר, חשוב בעיני דמיון תבניתה של ההכרזה לתבניתו האופיינית של חוזה משפטי, ובו מבוא כללי, אחריו פסקה אופרטיבית ("לפיכך..."), אחריה פסקות הוראה והבטחה ("מדינת ישראל תהא..."), ואחריהן פסקת חתימה ("בחתימת ידנו... בעיר... היום..."). דמיון זה חשוב בעיני דווקא בשל המתח שבין אופיה המשפטי של תבנית נחבאת זו ובין המצלול האפי-הרואי הפורץ מן הטקסט הגלוי. בין שפע טעמים אחרים, אני מוצא במתח זה סימול יפה של הדו-ערכיות המלווה את הכרזת העצמאות מעת שהוקראה ועד היום, בין דמותה כמסמך משפטי לבין דמותה כשירת נביאים-מייסדים.

אם אמרתי כי תחילתה של הכרזת העצמאות מן החלק, לא אמרתי שכך מקורם של רעיונותיה. להיפך, עיקר טענתי בחיבור הנוכחי היא כי הרעיונות מאחורי המילים והצורות בהכרזה הם רעיונותיהם של האנשים שכתבו אותה, וכי מצבורם הכולל מבטא את האני מאמין של דור מקימי המדינה באותו אופן מסובך ומורכב שבו מתגבש רצונה של קהילה באמצעות פעולה של יחידים בתוכה. המסר העיקרי בחיבור זה הוא על דבר המתח בין שונותם העמוקה של חמישה-עשר גיבורי ההכרזה לבין המכנה המשותף להם. כולם היו גברים יהודיים מבוגרים, אשכנזים ילידי אירופה, משכילים, בעלי משפחה וציונים. לא היו ביניהם חיילים לוחמים, ואיש מהם לא חווה את השואה, אלא שבתוך גבולות אלה היו ביניהם הפרשים של גיל, של אמונה דתית ופוליטית ושל אופי אישי. היו ביניהם שישבו בארץ-ישראל עשרות שנים, והיו שישבו בה שנים מעטות. היו ביניהם אנשי-מעשה ואנשי רוח, עורכי-דין ורבנים, פקידים 

 

ביבליוגרפיה לדוגמא (בעבודה האקדמית כ-20 מקורות אקדמיים באנגלית ובעברית) 

Princeton ,1 .Vol) Jefferson Thomas of Papers The Jefferson .T

243-247 ,Press University.

 

הוצאת האוניברסיטה העברית בירושלים בשותפות מוסד ביאליק, תשכ"ז, כרך א) 107- 108.כללית: Declaration of of the Translation Hebrew The" Troen .S.I

1381  History of American .J 85 ".Independence

 


העבודה האקדמית בקובץ וורד פתוח, ניתן לעריכה והכנסת פרטיך. גופן דיויד 12, רווח 1.5. שתי שניות לאחר הרכישה, קובץ העבודה האקדמית ייפתח לך באתר מיידית אוטומטית + יישלח קובץ גיבוי וקבלה למייל שהזנת

‏290.00 ₪ לקוחות חוזרים, הקישו קוד קופון:


שדה אימייל הינו חובה