‏290.00 ₪

שאלת המחקר

כיצד בא לידי ביטוי השימוש בגילוי של חברות נסחרות כאמצעי ליצירת  נורמות חברתית?

1. מבוא

2. הדין הקיים - גילוי המכוון למשקיע

3. האם מן הראוי להרחיב את חובת הגילוי כך שהגילוי יכוון ל"קהילה" כולה ?

3.1. טיעונים כנגד השימוש בגילוי כאמצעי ליצירת נורמות חברתיות

3.2 טיעונים בעד השימוש בגילוי כאמצעי ליצירת נורמות חברתיות

4. שימוש בגילוי לשם יצירת נורמות חברתיות כהתפתחות של מטרה קיימת של הגילוי

4.1. ההיסטוריה באנגליה

4.2 ההיסטוריה בארצות-הברית

4.3 הגילוי כפתרון "בעיית הנציג"

5. הבסיס המשפטי להרחבת חובת הגילוי 

דומה, כי נושא הגילוי של חברות ציבוריות אינו יורד מסדר היום הציבורי. רק לאחרונה, ניתן בבית-משפט השלום בתל-אביב פסק-דין בעניין חברת השקעות דיסקונט בע"מ ובכיריה, אשר הואשמו בכך שלא צרפו לדו"חות הכספיים של החברה, אשר נשלחו לבורסה לניירות-ערך בתל-אביב בע"מ, את דו"חותיהן הכספיים של חברות כלולות, ביניהן ישקר בע"מ, כמתחייב על-פי הדין2. פסק-הדין זכה להדים רבים, הן בשל החדשנות שבעניין ואולי בעיקר בשל העובדה שהנאשמים היו מבכירי המשק הישראלי. די בעיון חטוף בפסק-הדין כדי להיווכח כי הדגש בו הינו על החשיבות הכלכלית שישנה בעיני המשקיע בניירות-ערך לדו"חות שלא צורפו. רו"ח חנן קרמרמן, מי שכהן כמנהל מחלקת חשבונאות ודיווח ברשות ניירות-ערך, העיד במשפט כי :

"... למעשה, בלי הדו"חות הכספיים של החברה הכלולה מי שרוצה לעשות שימוש בדו"חות המחזיקה לא יודע ממה נובע הרווח, האם הוא חד-פעמי, דברים בסיסיים כאשר הוא מנסה לנתח דו"חות כספיים. למעשה יש מן קופסא שחורה, סגורה. השורה הזו לא נותנת כלום בלי דו"חות כספיים. זה מספר רב של חברות.

ללא הדו"חות הכספיים של החברות הכלולות לא ניתן ללמוד מה הרווח הכללי של כל אחת מהחברות. את הרווח וההפסד ניתן ללמוד ממקור אחר בדו"ח תקופתי. לא ניתן לנתח ממה נוצר הרווח והאם הוא חד-פעמי. אני מוסיף ואומר שאחת לשנה במסגרת החלק הלא כספי של הדו"ח התקופתי ניתנת רשימה של השקעות של החברה המחזיקה ובמסגרת רשימה זו ניתן הנתון של הרווח של כל חברה בנפרד בנתון אחד..."3.

גם מנכ"ל החברה לשעבר, מר דב תדמור, התייחס בעדותו למה שהפעילים בשוק ההון מבקשים, או במקרה זה, לא ביקשו לראות בדו"חות הכספיים :

"דסקש שולחת את דו"חותיה הכספיים אל כ—1,700 אנשים אישית, לבעלי מניות, לגופים, ולפי דרישת הבורסה. [תדמור] מעולם לא נשאל על-ידי אנליסט כלשהו אודות חברת ישקר. מעולם לא פנה אליו מנהל תיקים או אדם אחר בטענה, כי חסרים לו דו"חות ישקר..."4.

השופט רוזן, אשר נתן את פסק-הדין, קבע אף הוא:

"דסק"ש הציגה דו"חות כספיים המכילים, כביכול, 'עולם ומלואו' על היקף עסקיה ומצבה הכלכלי-כספי. המשקיע הסביר לא יכול היה לדעת כי מדובר בנתונים חסרים. המשקיע הסביר לא ידע, ולא יכול היה לדעת, כי התמונה הכספית שהונחה לפניו אינה מלאה. בוודאי, אינה עומדת בדרישות החוק ובתכלית החוק, ליתן גילוי נאות ובהיר לדו"חות הכספיים הצריכים לשקף מצבה של דסק"ש על כלל החברות הכלולות בה... רק פרסום הדו"חות הכספיים יכול היה להבטיח קבלת כלל הנתונים העדכניים והנכונים, נתונים המעידים על מצבה הכספי של דסק"ש. המשקיע הסביר לא יכול היה לדעת מרחב ועומק הנתונים הנמנעים הימנו. רוצה לומר, מן המשקיע הסביר נמנע מידע מהותי וחיוני להשקעתו..."5.

מפסק-הדין בפרשת דסק"ש, ברור כי קהל ההתייחסות אליו מכוון הגילוי הינו המשקיעים בניירות-הערך של התאגידים הנסחרים וכי הדגש בגילוי הינו הפן הכלכלי.

בחיבור זה נבדוק האם נכון להשתמש בגילוי של החברות הציבוריות אך ורק בצורה צרה אשר מתמקדת בפן כלכלי ומכוונת לקהל מצומצם של משקיעים בניירות-ערך. כפי שנראה להלן, אנו סבורים שהגיעה העת להרחיב את חובת הגילוי של חברות נסחרות. כללים משפטיים הינם באופיים דינמיים ומשתנים עם הזמן בהתאם לנסיבות6. בכך, הגילוי אינו שונה מכללים משפטיים אחרים. בעידן המודרני, המאופיין, בין היתר, בקריאה אל הפרט להירתם לפעילות שעניינה "מחויבות חברתית", יש מקום להרחיב את הגילוי של חברות נסחרות ולהשתמש בו לא רק כאמצעי להשאת רווחתם , הכלכלית של המשקיעים, אלא גם כאמצעי ליצירה ולאכיפה של נורמות חברתיות אשר תבאנה להשאת רווחתו של הציבור בכללותו.

ביבליוגרפיה לדוגמא (בעבודה האקדמית כ-20 מקורות אקדמיים באנגלית ובעברית) 

 F.H. Easterbrook & D.R. Fischel "Mandatory Disclosure and the Protection of Investors" 70 Va. L. Rev. 669, 670.D.L. Ratner Securities Regulation in a Nutshell   300

 C.H.B. Braisted "State Registration of Securities: An Anachronism No Longer Viable" 78 Wash. U. L. Q. (2000) 401. לניתוח היחס בין החוקים המדינתיים לחוק הפדרלי R.B. Campbell, Jr "The

Insidious Remnants Of State Rules Respecting Capital Formation" 78 Wash. U. L. Q. 407; M.G. Warren III "Reflections on Dual Regulation of Securities: A Case for Reallocation of Regulatory Responsibilities" 78 Wash. U. L. Q. 497