‏290.00 ₪

שאלת המחקר

מה הקשר בין פוליטיקה וחינוך במצרים בתקופת נאצר?

תוכן עניינים

רקע ובעיית המחקר

בעיית המחקר

חשיבות שאלת המחקר

שיטת המחקר

פרק ראשון: האידיאולוגיה הפאן-ערבית של נאצר והשפעתה על מערכת החינוך המיצרית

מצרים טרם נאצר וההשפעה על החברה וההשכלה

השפעת האידיאולוגיה הפאן-ערבית של נאצר על הסטודנטים ומערכת הההשכלה

נאצריזם

מטרות הנאצריזם

פאן ערביות וסוציאליזם ערבי

הקשר בין האידאולוגיה הנאצריסטית לסטודנטים ומערכת הההשכלה

פרק שני: מערכת החינוך ותכניה בתקופת נאצר

התכנים של מערכת החינוך בזמן נאצר

נאצר ומערכת ההשכלה והאוניברסיטאות - יד מחבקת ויד סוטרת

פאן ערביות: הרפובליקה הערבית המאוחדת (רע"מ)

פרק שלישי: תוצאות מדיניות החינוך של נאצר על החברה המצרית

הנאצריזם

גורמים אשר השפיעו על הנאצריזם

החינוך ההמוני המודרני במצרים של נאצר

סיכום ומסקנות

ביבליוגרפיה

מקורות בערבית

נושא המחקר: מערכת החינוך בחברה הערבית במצרים בתקופת נאצר עד סדאת

רקע ובעיית המחקר

מערכת החינוך והמוסדות להשכלה גבוהה במצרים עברו שינויים מהותיים בימי שלטונו של נאצר, שכן מערכת החינוך והאוניברסיטאות במצרים סבלו תחת השלטון הבריטי מפגיעה. נאצר הוביל את העם המצרי הדובר ערבית לשינויים מהותיים מבחינה כלכלית, חברתית וחינוכית על ידי הנהגת רפורמות והלאמה למוסדות החינוך והאוניברסיטאות, הסיר את ההגמוניה הבריטית המערבית מעל האוניברסיטאות, הרחיק את המרצים ואנשי המפתח הבריטיים ממצרים, ומינה במקומם מרצים ומשכילים מצריים אחרים, תוך מתן עזרה לסטודנטים ולאקדמאים בוגרי האוניברסיטה בקבלת עבודה התואמת את הכישורים שלהם. 

אולם מצד שני, המשטר פירק את ארגוני הסטודנטים ואסר על כל השתייכות פוליטית שמחוץ ל"איחוד הסוציאליסטי הערבי" וסניפיו באוניברסיטאות. הפיקוח המשטרתי הצמוד על הקמפוסים הלך והתמסד עתה, לפי הנוסחה הקורפורטיבית, באמצעות הגופים המשותפים לסטודנטים ולסגל האוניברסיטאי. 

מטרת העבודה הינה לבחון כיצד ההקשרים הפוליטיים והמדיניים במצרים של נאצר נשאו השפעה על מערכת החינוך והאוניברסיטאות במדינה זאת, ומה הקשר בין פוליטיקה וחינוך במצרים לאחר מהפכת הגנרלים.

חשיבות שאלת המחקר

חשוב לטעמי להבין את הקשר בין פוליטיקה וחינוך, מדיניות וחינוך, כאשר הוטלה על סגל האוניברסיטאות חובת הפיקוח והדיווח על סטודנטים "טועים". ב-1965, משחשש המשטר מעלייתם של ארגוני אופוזיציה, הוקם גוף נוסף לפיקוח על הסטודנטים. "ארגון הנוער הסוציאליסטי" נבנה כחלק מ"האיחוד הסוציאליסטי הערבי" וכינס יחדיו כ-200 אלף צעירים מהגילאים 16 עד 33, תוך כדי עירובם של בני הנוער הלומד עם נוער עובד. כמו כן לאחר התבוסה המצרית במלחמת 1967, הסטודנטים שבו למחות נגד השלטון בקמפוס האוניברסיטה בקול צעקה. התערערות שלטונו של נאצר, ולאחריו מדיניות "הדלת הפתוחה" של סאדאת, אפשרה למרצים ולסטודנטים מובטלים להגר לעבר מדינות הנפט במפרץ. 

למרות ששינוי של ממש התרחש במערכת החינוך בזמנו של נאצר, והסטודנטים והאקדמאים זכו לתנאים טובים יותר ועזרה רבה מן המדינה, המצב הורע שוב, לאחר תבוסת 1967, אשר השפיעה רבות על החברה הפוליטיקה, והכלכלה של מצרים. 

שיטת המחקר

עבודה זו תתבסס על הגישה האיכותנית, כאשר היא תכלול מקורות ממאמרים, ונתונים במטרה להרחיב את מאגר המידע בדבר הסוגיה הנחקרת, להסביר ולתאר אותה. תהליך המחקר יעסוק בניתוח תוכן של החומרים הרלוונטיים, זאת בהתייחס לסוגיות שמעלה הסוגיה הנחקרת. הסיכום יכלול את מסקנות המבוא, ועיקרי הממצאים והמסקנות שיוסקו מהדיון.

ביבליוגרפיה לדוגמא (בעבודה האקדמית כ-20 מקורות אקדמיים באנגלית ובעברית) 

ספר העובדות העולמי של הסי. אי.איי. CIA 2019

מאיר חטינה ומוחמד אל־עטאונה (עורכים), מוסלמים במדינה: דת, פוליטיקה, חברה, הוצאת הקיבוץ המאוחד, 2018.

ארליך חגי. המזרח התיכון – המשבר הגדול מאז מוחמד, הוצאת ידיעות ספרים (2017)

Tsourapas, Gerasimos (2016), "Nasser's Educators and Agitators across al-Watan al-'Arabi: Tracing the Foreign Policy Importance of Egyptian Regional Migration" , British Journal of Middle Eastern Studies, 43 (3): 324–341

Said K. Aburish, Nasser: The Last Arab, Macmillan

ציטוט בסוגריים APA