‏290.00 ₪

שאלת המחקר

כיצד באים לידי ביטוי בתאגידים פירמידות השליטה?

תוכן עניינים

מבוא. 4

תורת האורגנים.. 6

בעיית הנציג 7

זכות ההצבעה. 10

טענת הקיפוח. 12

חובת ההגינות. 17

הצדקה להתערבות בית משפט. 20

חובת אמונים.. 20

תביעה אישית או נגזרת. 22

סיכום.. 25

ביבליוגרפיה. 26

ועל תפישת האורגנים כידו הארוכה של התאגיד, הרחיבה הפסיקה את ההגנה על צדדים שלישיים באמצעות דוקטרינת השליחות הנחזית (לפיה אם צד ג' מסתמך על מצג שליחות שיצר השולח במעשה או במחדל, מושתק האחרון מלטעון להעדר סמכות של השלוח); דוקטרינת השליחות באמצעות התנהגות (שדינה כשליחות מלאה, בדגש על כך שידיעת צד ג' נאמדת ע"פ המצג האובייקטיבי שהוצג לו ולא ע"פ רצונו של השולח); ודוקטרינת השליחות הנלווית, לפיה רשאי השלוח לעשות פעולות הנדרשות במפתיע לצורך מילוי השליחות, גם אם לא הוסמך להן מראש. מיישום שתי הדוקטרינות האחרונות עולה שלא הייתה חריגה מסמכות ולכן ביהמ"ש אינו נזקק לס' 55- 56, כחלק ממגמת הרחבת האחריות של תאגיד לפעולות האורגנים שלו, ולפיכך משמשת דוקטרינת כללי הניהול הפנימי לשם ייתור בחינת ידיעתו של צד ג'. כמו כן, ההכרה באורגן החורג כאורגן היוצר את מצג השליחות ע"י התאגיד הוסיפה והרחיבה את ההגנה על צדדים שלישיים עד לריקונם מתוכן של הס' האמורים. למעשה ביהמ"ש יימנע מלהטיל אחריות על התאגיד רק במקרים קיצוניים, בהם נראה ברור שצד ג' ידע או שהיה עליו לדעת האם למתקשר עמו הייתה סמכות לעשות כן.

ביבליוגרפיה לדוגמא (בעבודה האקדמית כ-20 מקורות אקדמיים באנגלית ובעברית) 

ע"א  ג'י.בי. טורס נ' חייאק, פ"ד לח(2) 425.

ע"א קוט נ' עזבון ישעיה איתן ז"ל.