‏290.00 ₪

שאלת מחקר:

כיצד בא לידי ביטוי בג"ץ מגרון?

תוכן העניינים

מבוא.. 3

רקע היסטורי והמצב המשפטי ביו"ש.. 4

פרשות מכוננות.. 5

תיאור המצב המשפטי הקיים היום בשטחי יו"ש.. 5

המשפט הבינלאומי בשטחים.. 10

טעמים אפשריים להתערבות המוגבלת של בית המשפט העליון 14

בית המשפט העליון כשותף זוטר של המחוקק והמשפט הבינלאומי 17

דו"ח המאחזים של טליה ששון 20

דו"ח אדמונד לוי 23

ניסיונות חקיקה עוקפת בג"ץ של חברי כנסת מהימין בעקבות הפסיקה בדבר מגרון 24

פרשת מינוי השופט אשר גרוניס לנשיאות ביהמ"ש העליון 25

סיכום.. 27

בעבודה זו אתייחס לסוגיה שהעסיקה רבות את המדיה הישראלית בכמה השנים האחרונות, סוגיית פינויו של מאחז מגרון בגדה המערבית. מאבק זה על מאחז בודד, ככל שהתמשך ונדחתה הכרעתה המעשית של המדינה בעניינו, הפך לנושא סימבולי בעל משמעות פוליטית נכבדה, כאשר מימין קוראים נציגי ציבור המתנחלים להכשיר את מעמדו המשפטי של המאחז ומשמאל קוראים נציגי הציבור נגד הפקרות המדינה בכל הנוגע לפסיקות בג"ץ ואכיפת שלטון החוק.

תחילתו של המאבק הייתה באוקטובר עם הגשת עתירה על ידי תנועת שלום עכשיו בשמם של מספר תושבי הכפר בוקרא נגד שר הביטחון, מפקד כוחות צה"ל בגדה, יו"ר המינהל האזרחי, מפקד מחוז ש"י במשטרה ומזכיר ועד הישוב מגרון. העתירה הוגשה אז בגין פגיעה בקניין הפרטי, הסגת גבול ופלישה ללא היתר מבעלי הקרקע או הרשויות עד לכדי השתלטות על הקרקע הפרטית. במרץ הוסיפו העותרים וטענו בעתירה האחרונה בעניינם לסחבת ממושכת ופגיעה מתמשכת בזכויותיהם כמו גם לרמיסת שלטון החוק ע"י מוסדות המדינה. פסיקת בג"ץ סופית ניתנה באחרונה בדבר מגרון לפיה נדרשה המדינה לקיים את החלטת בג"ץ המקורית ולפנות את המאחז עד אוגוסט.

לאחר פסיקה זו ניסו מספר חברי כנסת מהימין לקדם שורה של הצעות חוק שמטרתם לעקוף את פסיקת בג"ץ, ולהביא להסדרת הבנייה במאחזים הבלתי חוקיים בשטחים בכלל ובמגרון בפרט.

הפסיקה בדבר בג"ץ מגרון, אל מול מאבקם של גורמים שונים בממשלה ובכנסת לנסות ולכפות את רצונם דרך אי אילו להטוטים שונים, הפכה את הנושא לסיפור שמכיל בתוכו שאלה מרכזית על אופי המדינה ושלטון החוק בה. מעבר לכך, הפסיקה האחרונה והסופית בדבר מגרון הייתה פסיקתו הראשונה החשובה של נשיא בית המשפט העליון אשר גרוניס. מינויו של גרוניס הוכשר זה מכבר, במהלכים שנויים במחלוקת בידי אותם גורמי ימין, בשל הסתייגויותיו מגישת האקטיביזם השיפוטי. אותו מהלך חקיקתי שנוי במחלוקת שאיפשר את מינויו של גרוניס, לווה בהד תקשורתי רחב.

 במלחמת ששת הימים כבשה ישראל את חבל עזה, רמת הגולן, סיני ויהודה ושומרון. ב45 השנים מאז הפך הכיבוש ומפעל ההתנחלויות לסלע המחלוקת העיקרי בשיח הציבורי, הפוליטי, המשפטי והתקשורתי במדינה. עבודה זו תעסוק בבעייתיות החוקתית והמשפטית אשר בהתיישבות הבלתי חוקית ביהודה ושומרון תוך דגש על הקמת המאחזים הבלתי מורשים החל מאמצע שנות התשעים. אעסוק בשיח המשפטי והתקשורתי תוך התייחסות למעמד המאחזים כפי שהמדינה רואה אותם וכפי שהחוק הבינלאומי רואה אותם. אבדוק איך מתמודד שלטון החוק עם המעמד המיוחד של ההתנחלויות, כיצד והאם הוא מגן על זכויותיהם של האוכלוסייה הנכבשת וכיצד מתבצעת אכיפה תחת הממשל צבאי אשר מוכל בשטחים. מכל אלה נצא לנקודה המרכזית בה תעסוק העבודה והיא מימד הבג"ץ בנושא החוק והמשפט בשטחים וההתייחסות כלפי המאחזים הבלתי חוקיים. אעשה זאת דרך הסיפור המרתק של בג"ץ מגרון 8887/06 ואנסה להראות איך אותו בית דין גבוה לצדק הכשיר משפטית את מפעל ההתנחלויות לאורך השנים בשיתוף פעולה עם המדינה ובפסיקתו הנוכחית מכשיל למעשה את המציאות בשטח, אותה מציאות שהוא כאמור תרם לה בחקיקה או אי חקיקה לאורך השנים.

ברק, אהרן. "תפקידו של בית המשפט העליון בחברה דמוקרטית". בתוך: סוגיות יסוד בדמוקרטיה הישראלית עורך רפאל כהן-אלמגור, 129-141.  

גביזון, רות, מרדכי קרמניצר, יואב דותן. אקטיביזם שיפוטי: בעד ונגד – מקומו של הבג"ץ בחברה הישראלית. 

קליין, קלוד. "על הפרדת רשויות בדמוקרטיה" בתוך: סוגיות יסוד בדמוקרטיה הישראלית עורך רפאל כהן-אלמגור, 111-128. 

Theodor Meron "West Bank and Gaza: Human Rights and Humanitarian Law in the Period of Transition" 9 Isr. Y.B. Hum. Rts.  106, 111.

 Dan Simon "The Demolition of Homes in the Israeli Occupied Territories" 19 Yale J. Int'l L.  1.

Falk & Weston, id.: Michael Curtis "International Law and the Territories" 32 Harv. J. Intl L.  457