‏290.00 ₪

שאלת המחקר

כיצד בא לידי ביטוי הסדר כובל של מונופולי הרשתות?

חיבור זה יקרא להתיר את השימוש בעמלות נגישות בישראל, בתנאים מסויימים.

סיווג עמלות הנגישות כ"הסדר כובל", כטענת היצרנים הקטנים והחדשים, יגרור בהכרח את איסור השימוש בהם.התוצאה, כך אטען, תהיה כי הקריטריון הסביר היחיד שיעמוד לרשות הקמעונאים לחלוקת שטחי המדף המצומצמים שלהם יהיה עקרון השיוויון הפורמלי

 דהיינו, הקצאת שטחי מדף לכל יצרן/ספק, לכל מוצר, על בסיס שוויוני וללא גביית עמלות עבור כך. רק עקרון זה יענה על טענת היצרנים/ספקים הקטנים והחדשים, שלפיה עמלות המדף מונעות מהם נגישות למדפים ומגבילות את יכולתם להתחרות.

בפועל, וכתוצאה מהאיסור הפלילי לעשות שימוש בעמלות נגישות אם אלה תסווגנה כהסדר כובל, מדובר בכפייה על הקמעונאים להחיל את זכות השוויון של הספקים/יצרנים הקטנים והחדשים, ביחסיהם המסחריים עם היצרנים. החלה זו אינה דבר שבשגרה, שכן זכות השוויון מקורה במשפט הציבורי, והחלתה במשפט הפרטי צריכה להיות זהירה. כפי שאטען, תוצאת איזון האינטרסים המתמודדים בנדון אינו מצדיק כפייה שכזו. על כן, וכדי להימנע מכפיית עקרון השוויון על הקמעונאים באופן שיביא לנסיגה מלאה של אינטרסים מוגנים אחרים (כגון זכות הקניין וחופש החוזים של הקמעונאים), יש להתיר את השימוש בעמלות נגישות בסקטור הקמעונאי של מוצרי מכולת גם אם מדובר בהסדר כובל, אולם יש לסייג היתר זה בתנאים שיביאו לפגיעה מינימלית בתחרות ובזכויותיהם האחרות של היצרנים/ספקים הקטנים והחדשים.

חיבור זה בוחן את הסוגיה של עמלות נגישות מנקודת מבטם של יצרנים קטנים וחדשים ומנקודת מבטם של הקמעונאים. כך, למשל, הקריאה להתיר את השימוש בעמלות אלו נבחנת לאור טענות אותם יצרנים ובמטרה לצמצם את הפגיעה בהם. ניתן היה לבחון את סוגיית עמלות הנגישות גם מנקודת מבטם של היצרנים הגדולים (שחלקם מסרב לשלמן תוך שימוש בכוחם) או של הצרכנים, אולם הדבר אינו נעשה במסגרת הדיון הנוכחית.

בפרק הבא תתוארנה עמלות הנגישות והרציונלים להן. יוסברו גם התועלות והנזקים - מנקודת ראותם של הקמעונאים ושל המתנגדים להן. בפרק השלישי תיבחן טענתם של המתנגדים לעמלות הנגישות, שלפיה עמלות אלו מהוות הסדר כובל. בפרק הרביעי נצא מנקות ההנחה שאכן מדובר בהסדר כובל, ונבחן מהם הקריטריונים האלטרנטיביים (פרט לעמלות הנגישות), העומדים לרשות הקמעונאים להקצאת שטחי המדף המוגבלים שברשותם. מסקנתנו תהיה כי הסביר מבין קריטריונים חלופיים אלה הוא עקרון השוויון הפורמלי. לאחר מכן, בפרק החמישי, נבדוק את התנאים לתחולת עקרון השוויון במשפט הפרטי הישראלי. בפרק השישי ניישם זאת לענייננו, ונבחן אם יש מקום לחייב את הקמעונאים להקצות את שטחי המדף שלהם בין היצרנים באופן שוויוני. נחתום את החיבור בפרק מסקנות וסיכום.

ביבליוגרפיה לדוגמא (בעבודה האקדמית כ-20 מקורות אקדמיים באנגלית ובעברית) 

חוק קידום התחרות בענף המזון, תשע"ד-2014

חוק ההגנה על בריאות הציבור (מזון), התשע"ו- 2015

דוח 2017 הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, שוק רשתות המזון, פרסומי הלמ"ס, ירושלים.

שרון ידין רגולציה: המשפט המנהלי בעידן החוזים הרגולטוריים (הוצאת בורסי).