‏290.00 ₪

שאלת המחקר

כיצד באה לידי ביטוי הגנה על איכות הסביבה בראי המשפט המנהלי?

תוכן עניינים

1. הקדמה

2. חובתן של רשויות מנהליות להתחשב במטרות חברתיות כלליות

2.1 ביקורת שיפוטית על החלטות רשויות מנהליות

2.2 החובה להביא בחשבון שיקולים חברתיים כלליים - הקדמה

2.3 יצירת החבות לשקול מטרות רחבות - פורז נ' ראש עיריית תל-אביב-יפו

2.4 הרחבת החבות - מטרות כלליות חדשות

2.5 הרחבת החבות - גישות חדשות לאיתור מטרות כלליות

3. איכות הסביבה כמטרה כללית אותה חייבות הרשויות לשקול

3.1 המקורות המצביעים על שימור איכות הסביבה כמטרה חברתית כללית:

א. חיקוק נורמטיבי

ב. חוק בינלאומי

ג. פסיקה

3.2 הטענות כנגד ההכרה בשימור איכות הסביבה כמטרה חברתית כללית - בחינת תקפותן

א. כישלונה של הממשלה לפעול באורח אחיד להגנת הסביבה מבטל את הטענה כי החברה סבורה כי הגנת איכות הסביבה הינה מטרה כללית. ב. ההכרה בהגנת איכות הסביבה כמטרה כללית היא חדשה, ואין בה כדי לחייב את כל

הרשויות המנהליות להכלילה בתהליך קבלת ההחלטות ביישום חוקים שחוקקו עובר להכרה זו.

ג. הגנת הסביבה אינה דומה לשאר המטרות הכלליות, היות והיא אינה עוסקת בזכויות הפרט.

ד. לאור קבלת התוכנית האסטרטגית לפיתוח בר קיימא בישראל על ידי הממשלה, אין צורך בחבות מטעם בית המשפט לשקול שיקולים סביבתיים.

ה. פסק דינו של בג"צ שחוק יסוד: כבוד האדם וחירותו אינו כולל זכות לאיכות סביבה ראויה שולל את הדרישה שכל רשות תשקול הגנת איכות הסביבה בכל החלטותיה.

4. יחסי הגומלין בין החבות לשקול מטרות סביבתיות וחוקי איכות הסביבה

4.1 האם חוקי השמירה על איכות הסביבה מחליפים לחלוטין את חבות הרשויות לשקול שיקולים סביבתיים, כמטרה כללית, בכל המקרים?

4.2 האם חוקי איכות הסביבה מחליפים את חבות הרשויות לשקול שיקולים סביבתיים, כמטרה כללית, במקרים המטופלים באופן ספציפי על ידי חוקים אלוי

5. כיצד נדרשות רשויות לשקול את המטרה הכללית של הגנת איכות הסביבה?

5.1 ניתוח פרשני

5.2 ישוב התנגשויות שלא נפתרו בדרך פרשנית

א. התנגשות בין המטרה הכללית ה"רגילה" של הגנת איכות הסביבה ובין המטרה הספציפית של חוק ספציפי.

ב. התנגשות בין שתי מטרות כלליות "רגילות".

ג. התנגשות בין מטרה כללית "רגילה" ומטרה כללית "חוקתית".

6. גופים המחויבים בשיקולי איכות הסביבה

7. מסקנות

באורח יומיומי מוציאות רשויות מנהליות החלטות להן השפעות מרחיקות לכת על איכות הסביבה, וזאת ללא מתן כל תשומת לב להשפעות אלו. כאשר, מסיבות כלכליות מורד הבלו על סולר ומועלה על בנזין, מגביר הציבור, באופו טבעי את השימוש בכלי רכב המצויד במנועי דיזל וממעיט את השימוש בכלי רכב בעלי מנוע בנזין, בשל כך ועקב זיהום האוויר הגדול יותר הנפלט ממנועי דיזל, נגרם נזק לאיכות הסביבה, שכלל לא הובא בחשבון. כאשר הממשלה משליכה נייר ולא ממחזרת אותו, לא רק שמבוזבזים משאבי טבע אותם היה ניתן למחזר, אלא שמוחמצת ההזדמנות העסקית להקמת תעשיית מחזור, עקב העדרו של השוק הממשלתי הגדול משיקולי הכדאיות של יזמים.

מעניין על כן להשוות כיצד מטופלים עניינים אלו במערכת החוקים המפותחת של ארה"ב לעומת המערכת הישראלית המתפתחת. בארה"ב דורש ה- National Environmental Protection Act (NEPA) מהרשויות המנהליות הפדראליות לשקול את ההשפעות הסביבתיות של כל החלטותיהן. בעת שהרשות עוסקת בהחלטה משמעותית המשפיעה באורח משמעותי על הסביבה האנושית, עליה להכין תסקיר השפעה על הסביבה (EIS) המשמש ככלי החשוב ביותר בניתוח השפעות אלו. במקרים משמעותיים פחות, יכולה הרשות הפדראלית לעשות שימוש בכלים פחות פורמאליים לצורך בחינת השפעת ההחלטה על הסביבה. החובה לפעול באורח זה חלה גם אם ההחלטה כפופה לחוקים סביבתיים ספציפיים. חוקים הדומים ל NEPA- חוקקו במספר מדינות ומחייבים במדינות אלו גם את הרשויות המדינתיות.

ביבליוגרפיה לדוגמא (בעבודה האקדמית כ-20 מקורות אקדמיים באנגלית ובעברית) 

 חוק יסוד: השפיטה, ס' 15

 חוק בתי משפט לענינים מנהליים, .

 ד' פיש, דיני איכות הסביבה בישראל, , בעמ' 626-623.

 Jeffrey J. Rachlinski, "The Wages of Risk: A Review of Dealing with Risk: Why the Public and the Experts Disagree on Environmental Issues by Howard Margolis",6 Cornell J.L. & Pub. Pol'y673, 687 

 .406 F.2d 170 (1st Cir.), cert. denied, 395 U.S.962