‏390.00 ₪

שאלת  המחקר:

האם קיים שוני בתרבות הפנאי של בני נוער בגילאי 14-18 בין "לקוי שמיעה" ל"שומעים"?

תוכן עניינים

מבוא. 

הגדרת לקות השמיעה והשלכותיה. 

השלכות לקות השמיעה על נוער-מחסום השפה. 

תרבות  פנאי בקרב בני נוער. 

לקות שמיעה ותחום החינוך. 

התמודדות חברתית. 

זכויות של לקויי שמיעה בישראל. 

גיבוש זהות של בן נוער לקוי שמיעה. 

ניתוח ראיונות. 

סיכום.. 

ביבליוגרפיה. 

נספחים.. 

נספח 1 : ראיונות עם נוער לקוי שמיעה. 

ראיון עם נערה חרשת , רעיה (שם בדוי), בת 17 מר"ג 

ראיון עם נער חרש, קובי (שם בדוי), בו 15 מפ"ת. 

ראיון עם נער לקוי שמיעה, אלמוג (שם בדוי), בן 17.5 מפ"ת. 

נספח 2:. 

ראיונות עם נוער שומע. 

ראיון: ע', בת 17, רמת גן. 

ראיון: ר', בת 16, רמת גן. 

ראיון עם ב' 

בן 16, תלמיד כיתה י' בפ"ת , נער שומע. 

בבואי לדון בתיאוריות ובמחקרים שונים בתחום תרבות הפנאי החברתית מצאתי לנכון לדון בנושא החירשות וכיצד היא נתפסת בעיקר אצל בני נוער. את שאלת המחקר שהצגתי קודם לכן אערוך באמצעות מחקר איכותי, דרך ראיונות עומק , איעזר אף במתרגם של שפת הסימנים במידה ויהיה צורך בכך. אגיע לבתי ספר המשולבים, לבתי ספר הרגילים ואף לבתי ספר שמלמדים רק לקויי שמיעה.

דרך המחקר האיכותי והתיאורי אוכל להתבונן בהתנהגות החרשים, בתרבותם, בתרבות הפנאי שלהם במטרה להבין אותם טוב יותר וכך להבין ולראות את ההבדלים, במידה וקיימים בין בני נוער לקוי שמיעה לבני נוער שומעים בסביבה הטבעית שלהם.

אופיו של מחקר זה הוא איכותי. אוכלוסיית יעד המחקר הינם בני נוער בגילאי ה14-18 (כולל אלו שרק סיימו תיכון ויתכן וגויסו/התנדבו לצה"ל)

בתחילה אגדיר בכלליות את המושג "ליקוי שמיעה" על כל מאפייניו, אגדיר הבדלים או דמיון בין כבדי השמיעה לחירשים. בעבודה זו אתמקד בעיקר בבני הנוער לקויי שמיעה מול השומעים.

במהלך העבודה אציג את גיבוש האישיות של לקוי השמיעה על פי תיאוריות סוציולוגיות, חברתיות ותרבותיות, אתאר אף את הקשיים של הלקוי בשמיעתו, שהובילו אותו ליצור תת-תרבות משלו.

כמו כן אנסה לדון במחסום השפה, אגדיר את המושג שפה, משמעות יחסי הגומלין עם שותפי התפקיד, על מנת להשתלב בחברה. העדר התקשורת מעכבת את השתלבותם של בני הנוער לקויי השמיעה בהרבה מקומות ואירועים, בהם אינם יכולים לקחת חלק במתרחש, כי אין ביכולתם להיות שותפים לכך.
אתאר את חיי החברה של הנערים והנערות: השתלבותם בחברה הרגילה, במקומות בילוי וחיי החברה שלהם, חיי עולם הדממה ומתוך כך אתאר עמדות וסטריאוטיפים כלפי השונה.
אתאר את תחום החינוך של בני הנוער לקוי השמיעה, השתלבות בכיתות מיוחדות ואף בכיתות שילוב עם ילדים שומעים. אתאר את נכונות המורים לעזור ומאמציהם לגיבוש תוכניות לימוד מתקדמות.

אדון גם בזכויותיהם של לקויי השמיעה בישראל.

באמצעות המחקר האיכותי אנסה לבדוק את דפוסי התרבות השנים בין שני בני הנוער, בדיקה האם יש שוני של צרכים התרבותיים והשפעת היחס על מידת הקליטה החברתית של בני הנוער הלקוי שמיעה והחרשים בישראל לעומת אנשים שומעים.

"המושג פנאי ומשמעותו מושפעים מהשקפת העולם הכללית של הפרט ומההשתייכות החברתית תרבותית שלו. תפיסת משמעות מושג הפנאי משמשת בבואה לערכים ודפוסים חברתיים תרבותיים של הפרט, ושל החברה אליה הוא משתייך. משמעות מושג זה משפיעה על ניצול שעות הפנאי של הפרט"

ביבליוגרפיה לדוגמא (בעבודה האקדמית כ-20 מקורות אקדמיים באנגלית ובעברית)

פלאוט, א' . מה נשתנה? ההיסטוריה של מסגרות החינוך לתלמידים עם ליקוי בשמיעה בישראל. הוצ' מכון מופ"ת.

פריצקר, ד.  תכנון לימודים נרטיבי בהכשרת מורים. מאמר שהוצג בכנס השלישי לחקר תכנון:כיוונים עכשוויים בתכנון לימודים: מחקר וישום, אוניברסיטת חיפה