‏290.00 ₪

שאלת המחקר

כיצד באה לידי ביטוי שביעות הרצון של עובדים פרא-רפואיים?

ראשי פרקים:

1.      התנהגות ארגונית ובתי חולים 

1.1     בתי חולים

1.1.1   מאפייני העבודה בבתי חולים

1.2     איכילוב- המרכז הרפואי ת"א ע"ש סוראסקי (מרת"א) כארגון

1.3     התנהגות ארגונית

1.3.1   גישות ותאוריות

1.4     הנעה בעבודה

1.4.1   גישות בהנעת עובדים

1.4.2    תיאוריות בהנעת עובדים

2.  תעסוקה ותעסוקה מגדרית 

2.1 עמדות לגבי עבודה: עבודה כעול מול עבודה כהגשמה

2.2 אסכולות הנוגעות לשוק העבודה

2.3 הפרדת עיסוקים מגדרית

2.4 תעסוקת נשים

3.  סביבת העבודה ושביעות רצון    

3.1 השפעת סביבת העבודה על שביעות רצון

3.2 שביעות רצון של נשים בעולם העבודה המודרני

3.3.1 גורמים המשפיעים על שביעות הרצון מהעבודה בבתי החולים, נשים לעומת גברים

3.3. הקשר בין שחיקה בעבודה ושביעות רצון

3.4 תגמולים כפקטור לשביעות רצון

3.5 השפעת פרופיל ומצב פסיכולוגי על שביעות רצון ממקום העבודה

4.  מקצוע הרנטגנאות- מי הולך למקצוע

 מאפייני המקצוע

הבדל בהתייחסות למקצוע בין נשים לגברים

חשיבות שביעות הרצון במקצוע הרנטגנאות

גורמים המשפיעים על שביעות רצון אצל עובדי בתי חולים בכלל ורנטגניים בפרט    

שביעות הרצון של עובדים ממקום עבודתם הינה גורם קריטי בעולם העבודה המודרני. ארגונים שונים משקיעים משאבים ומאמצים על מנת לשפר את שביעות רצון עובדיהם.

שביעות רצונם של עובדי הארגון מגבירה אפקטיביות, תפוקות, הזדהות עם מקום העבודה, איכות מקצועית ועוד. מידת שביעות הרצון קשורה באופן הדוק למצבו הרגשי של העובד ולרמת תחושת השייכות שלו אל מקום העבודה.

על אף זאת, בכל מערכת ארגונית גדולה קיימים פרטים, נישות ולעיתים אף תתי-גופים שלמים שאופיי עיסוקם ומומחיותם, אופן הממשק שלהם עם שאר תתי-הגופים במערכת ולעיתים אף הגדרות מעמדיות פנים-ארגוניות, נותנים להם נופך חריג בתוך המערכת הארגונית הכוללת. ענף הרנטגנאות במערכת הרפואית נמצא ללא ספק בתוך קטגוריה זו.

אופי פעילותם של רופאי הרנטגן, שחולל מהפכה במדע וברפואה בסוף המאה ה-19 , שונה באופן ניכר כמעט מכל ענף רפואי אחר: מחלקות הרנטגן מהוות כיום את אחת מאבני היסוד של כמעט כל גוף או אבחון רפואי, הרנטגנאי מתפקד למעשה "כספק שירותים" לכל מחלקות בית החולים האחרות, עובדה שיוצרת עומס אדיר במחלקות הללו על הציוד וכוח האדם העומדים לרשותן.

שנית, יש שיאמרו כי אופי עבודתם של אנשי הרטנגן הוא "סיזיפי" ו"טכני" לעומת זה של ענפי רפואה אחרים: הרנטגנאי אינו מרפא, הוא אינו מבצע הליכים טיפוליים, תפקידו הוא לספק עזר ויזואלי ברור ומדויק ככל הניתן בכדי לסייע לרופא המטפל להגיע לאבחנה. כמובן שהרטגנאי מוסר את חוות דעתו המקצועית על ממצאי הצילום שביצע, אך הקביעה הסופית בדבר פירוש הממצאים הללו, תהיה של הרופא המטפל בלבד. השלכותיה החברתיות הפוטנציאליות של חלוקת עבודה שכזו בסביבה הבנויה על חתירה למורכבות ויוקרה מקצועית, ברורות.

שלישית, וזהו השוני הבולט ביותר בין אנשי הרנטגן לעמיתיהם: רמת הסיכון הבריאותי הכרוך בעבודתם של אנשי הרנטגן גבוהה בהרבה מזו של כל ענף רפואי אחר. הרטנגנאים נחשפים באופן קבוע לקרני X אשר מחקרים הוכיחו כי הן מעלות באופן ניכר את הסיכוי לחלות בסרטן. על הסיכון המחושב הזה   מקבלים אנשי הרטנגן "תוספת סיכון" של כמעט חמישים אחוזים משכרם הבסיסי.

בכדי לאפיין בצורה מיטבית את רמת שביעות הרצון של עובדי הרנטגן במרכז הרפואי ת"א ע"ש סוראסקי (מרת"א), בתוך המערכת הארגונית הכוללת של בית החולים, ראשית יש לעמוד על מאפייניו של תחום ההתנהגות הארגונית בכלל ועל ביטויו של תחום זה בבית החולים בפרט.

ביבליוגרפיה לדוגמא (בעבודה האקדמית כ-20 מקורות אקדמיים באנגלית ובעברית) 

• בן נון ג׳, קידר נ׳. השוואות בינלאומיות במערכות בריאות: ארצות OECD וישראל . משרד הבריאות, ירושלים.

• בר צורי, חנה פישר, נשים בעולם העבודה המודרני, אשר עסיס – עבור נעמת

• אסנת פיכטלברג וטובה נופך - השתתפות נשים בישראל בכח העבודה – מה ניתן ללמוד מהשוואה בינלאומית

•   "Pressure in Med."    Paula C. Morrow, James C. McElroy and Catharine M.  Phillips med schoo

• worker health and performance: a systematic review of the literature Ergonomics, 48, 119-134

• Herzberg, F. Work and nature of men. Cleveland: word