עבודה אקדמית? חפשו עכשיו במאגר הענק, האיכותי והעדכני ביותר:

ב"ה  15,000 עבודות אקדמיות בחינם/ במחיר שפוי:99-390 שח. 

אתר ברוח חב"ד 

שיתוף מידע ללא גזל.

החומר באתר משמש השראה וחומר עזר בלבד. אסור להשתמש בקובץ העבודה להגשה למוסד אקדמי.

طُلَّاب 

Русский студенты

Français            አማርኛ

חוות דעת על מרצים

תוצאת תמונה עבור ‪PAypal‬‏

תמונה קשורה  ×ª×•×¦××ª תמונה עבור ישראכרטתוצאת תמונה עבור אמריקן אקספרס

תוצאת תמונה עבור פפר       ×ª×•×¦××ª תמונה עבור פייבוקס     Ã—ª×•×¦××ª תמונה עבור ביט

תשלום בחיוב אשראי טלפוני דרך נציג שירות 24/7        

תוצאת תמונה עבור העברה בנקאית

עבודה סימינריונית משפט בינ"ל קליטת כללי המשפט הבינלאומי למשפט הישראלי בענין יהודה ושומרון (עבודה אקדמית מס. 1746)


‏390.00 ₪

58 עמ'

עבודה סמינריונית קליטת כללי המשפט הבינלאומי למשפט הישראלי בענין יהודה ושומרון

תוכן עניינים

 

המצב המשפטי בשטחים

בית המשפט העליון והדיון במעמד המשפט בשטחים

תחולת המשפט הבינלאומי על השטחים

מעמדן המשפטי של ההתנחלויות

מעמדם של יהודה ושומרון

מעמד ההתנחלויות

בית המשפט העליון כשותף חוקתי של המחוקק והמשפט הבינלאומי

עמדתו של בית המשפט בנוגע למעשי צה"ל לאחר הסכמי אוסלו והאינתיפאדה

המהפכה החוקתית בישראל

הפנמת המשפט הבינלאומי אל תוך החוק המקומי

מערכת בתי המשפט הצבאיים באזור - המסגרת החקיקתית

הריסת מבנים על ידי ממשלות ישראל - מניעים

להריסת מבנים על ידי ממשלות ישראל יש מספר מניעים ועילות רשמיות:

נתונים סטטיסטיים :מאז 1967 הרסו כוחות הביטחון כ-27 אלף בתי פלסטינים

הרס בתים באינתיפאדה השנייה

הרס בתים במבצעים ברצועת עזה לאחר ההתנתקות

הרס בתים ביהודה ושומרון לאחר האינתיפאדה השנייה

הרס בתים בשנת 2014

סיכום

ביבליוגרפיה

 

במשך שנים רבות בית המשפט העליון בישראל מתלבט בשאלת החלת נורמות שמקורן במשפט הבינלאומי על פעולותיה של ממשלת ישראל ביהודה, שומרון וחבל עזה. כותבים רבים הציעו תשובות שונות ומשונות לשאלות: מדוע בכלל מתייחס בית המשפט העליון למשפט הבינלאומי? עד כמה הוא מושפע ממנו? ומה ההסבר למקרים שבהם הוא מתעלם ממנו? מטרתו של חיבור זה היא להציע תשובה אחת אפשרית לשאלה זו.

נקודת המוצא של החיבור היא כי בית המשפט העליון רואה את תפקידו לא ככופה נורמות על הדמוקרטיה הישראלית, אלא כגוף המציע לציבור הישראלי חלופה למערכת הערכים הקיימת מחד גיסא, וכגוף שתפקידו להגן על המיעוטים שאינם זוכים לייצוג במערכת הדמוקרטית מאידך גיסא. המשפט הבינלאומי, כך אני טוען, תומך בשתי המטרות הללו כאשר הוא מוחל על הנעשה בשטחים. המשפט הבינלאומי מציע מערכת ערכים חלופית לזו המקובלת במערכת הישראלית, וגם מספק הגנה מסוימת לתושבי השטחים, שאין להם כל ייצוג במערכת השלטון בישראל.

התפקיד שנטל בית המשפט העליון על עצמו בתקופה הראשונה משתלב היטב במסורת פסיקתו, ובמסורתם של בתי משפט בכלל. עיקר פעולתו של בית המשפט העליון הייתה דאגה לאפשרות של הפלסטינים כבודדים להשמיע את קולם ולקבל מענה לטענותיהם. אמנם בית המשפט נחשף לביקורת על התערבות יתר במדיניות הצבא, אך מה שנראה כהתערבות רבה של בית המשפט העליון יכול להיות מובן רק על רקע סירובה של המערכת הפוליטית הישראלית לתת ייצוג כלשהו לפלסטינים.

פעולתו של בית המשפט העליון בתקופה השנייה נראית כמתערבת יותר. נראה לי כי התמיכה של בית המשפט העליון במשפט הבינלאומי משתלבת היטב בתפקיד הרחב יותר שבית המשפט נטל לעצמו כשותף של המחוקק. בשנים האחרונות הולך ומאבד מודל "השותפות הבלתי שווה" את הגבולות הברורים שהתווה. בעיני רבים, בית המשפט העליון אינו רק שותף זוטר, אלא הולך ונהיה שותף שווה זכויות בתהליך החקיקה. השימוש בכוח הפסילה של חוקים באמצעות חוקי היסוד, ויותר מכך, הפרשנות הרחבה הניתנת לאותם חוקים והפסילה של החלטות הממשלה, כל אלו מעמידים את בית המשפט בעניינים שונים בדרגה כמעט שווה לזו של המחוקק.

אף במשפט הבינלאומי עבר על בית המשפט תהליך דומה. בעוד בעבר הלא רחוק הסתפק בית המשפט העליון בהתייחסות חולפת למשפט הבינלאומי, הרי בשנים האחרונות מהווה המשפט הבינלאומי כלי רציני יחסית בין הכלים העומדים לרשות בית המשפט העליון.

האם תפקיד זה של בית המשפט הוא תפקיד ראוי? במידה רבה המחלוקת היא אותה מחלוקת ידועה בעניין תפקידו של בית המשפט העליון כפי שהיא מוצגת בהקשר החוקתי: עד כמה ראוי שבית המשפט העליון יעסוק בביקורת על מהלכי הכנסת. עד כמה ראוי שישתמש בכוחו לפסול חוקים. ועד כמה ראוי שיתערב בשאלות הנתונות במחלוקת פוליטית. כל אלו שאלות שאינן מיוחדות למשפט הבינלאומי.

בהקשר של המשפט הבינלאומי יש שיקולים נוספים, המקשים את השימוש שבית המשפט עושה בכוחו. ראשית, דרך הקבלה של המשפט הבינלאומי, שאינה כרוכה באישור הכנסת, מקשה על בית המשפט לטעון כי הוא רק מקיים את רצון הכנסת. שנית, המשפט הבינלאומי נתפס בישראל כמוטה מבחינת השמירה על האינטרסים הישראליים.

בכפיית המשפט הבינלאומי ראוי אפוא שבית המשפט ייזהר משימוש בכוח הכפייה ויגביל את תפקידו. טענתי היא כי בית המשפט העליון תופס את תפקידו כמתווך בין המשפט הבינלאומי הפומבי לבין המשפט המקומי. תפקידו של מתווך, מגשר ומפשר כולל גם מעורבות אקטיבית. לעתים הוא אף מאזן וכופה, אך בסיכומו של דבר ההכרעה ראוי לה שתישאר בידי הגופים הנבחרים של מדינת ישראל.

 

ביבליוגרפיה חלקית (בעבודה האקדמית כ-20 מקורות אקדמיים באנגלית ובעברית) 

צביה גרינפילד, התרסקות, הוצאת ידיעות ספרים (2018)

בן כספית נתניהו – ביוגרפיה, הוצאת ידיעות ספרים (2018)

יגאל מרזל "על שיקול דעתו (הרחב) של שר הפנים לפי חוק הכניסה לישראל" ספר אדמונד לוי

יורם פרי, מלחמות מונחות תקשורת: פרדוקס העוצמה והדילמה האסטרטגית של צה"ל, המכון למחקרי ביטחון לאומי , (2017)

רות לפידות, ארנה בן-נפתלי ויובל שני חובת קליטה של אמנות בנושא זכויות אדם לדין הישראלי 

 

עקיבא אלדר ועדית זרטל אדוני הארץ: המתנחלים ומדינת ישראל .

 

Daphne Barak-Erez "The International Law of Human Rights and Constitutional Law: A Case Study of an Expanding Dialogue" 2 Int'l J. Const. L.  611-632.


העבודה האקדמית בקובץ וורד פתוח, ניתן לעריכה והכנסת פרטיך. גופן דיויד 12, רווח 1.5. שתי שניות לאחר הרכישה, קובץ העבודה האקדמית ייפתח לך באתר מיידית אוטומטית + יישלח קובץ גיבוי וקבלה למייל שהזנת

בזמן הקניה, תועברו לאתר מאובטח ורק שם תתבצע הקניה


‏390.00 ₪

תוספות

בעלי חשבון פייפאל
כל כרטיס אשראי כולל דיירקט, ויזה נטען (לא דיינרס)