‏290.00 ₪

שאלת המחקר

כיצד בא לידי ביטוי צורך צבאי מול שיקולים הומניטריים?

תוכן עניינים

א. הקדמה

ב. העדר צורך מתבקש להקמת מכשול ביטחון

ג. קביעת תוואי המכשול

ד. במתווה הקו הירוק

ה. עימות מזוין לא קונבנציונאלי

ו. צורך צבאי מול שיקולים הומניטריים

ז. הרס ותפיסת רכוש

ח. מגבלות על חופש התנועה

ט. סיכום

יהא אשר יהא הכינוי לתופעה שאין האנושות סובלתה - אם "טרור", "מאבק מזוין בכיבוש", או "ג’יהאד" - התקפות אלימות המתבצעות ע"י קבוצות חמושות המכוונות לפגיעה באוכלוסיה אזרחית ובמטרות לא צבאיות, מהוות שאלה של חיים-או-מוות חובקת עולם. אל מול שאלה זו, מדינות רבות המצויות בחזית המלחמה העולמית בטרור נוקטות אמצעי הגנה. אמצעים אלו, שתכליתם הפחתת האיומים הנוצרים על-ידי גלי הטרור המתמשכים, כוללים שדות מוקשים, אזורי פירוז, אזורי חיץ, תעלות, שוחות, חיישנים, מצלמות, שקי חול, צינורות מבוטנים, תיל דוקרני, גדרות וביצורים.

מדינת ישראל אינה לבדה בבניית מכשול פיזי במאמץ להגן על אזרחיה מפני התקפות קטלניות המתבצעות מצד אוכלוסיה שכנה עוינת. מדינות רבות נהגו בדומה בהקימן מחסומי ביטחון למניעת חדירה חבלנית עוינת לתחומן, בעוד אחרות יצרו מכשולים למניעת הברחות או הגירה בלתי חוקית, הזוכות להכרה הולכת וגוברת כמעשים המהווים איום על בטחונה הלאומי של המדינה. מדינות אחרות כיוונו ביצירת מחסומים שכאלו, להשגת שלל מטרות במקביל. מכשולים אלו מגבילים ומצמצמים בהכרח תנועה אנושית בגבולות או באיזורים סמוכים להם על אף חוסר הנוחות שבצידם. מטבע הדברים, אך מתבקש הוא כי לעיתים תצריך בנייתם של מכשולים אלו, תפיסתו של רכוש בבעלות פרטית. מכשולים כאלה קיימים בכל העולם כולו, רבים מהם, ובמיוחד אלו הנבנים משיקולי ביטחון, מוקמים בשטחי מריבה ו/או לאורך גבולות שנויים במחלוקת. להלן דוגמאות ספורות מתוך שלל המכשולים הקיימים כיום בעולם ולו לשם המחשת שכיחותה התופעה.

ערב הסעודית למשל עושה לבנייתו של מכשול ביטחון בגבולה השנוי במחלוקת עם שכנתה תימן המשתרע, לפי אומדנים שונים, בין 1350-1800 קילומטרים, וכולל גדרות, מצלמות ומיני אמצעי חישה אלקטרוניים אחרים. וזאת לטענתה של ערב הסעודית לשם הפסקת זרם כניסתם של מחבלים ואמצעי לחימה לתוכה. עלותה המשוערת של המכשול הסעודי הינו 8.57 מיליארד דולר, זאת בנוסף להיותו משתרע, כך דווח, על שטחים תימניים עד כדי חדירה לעומק של למעלה משישה קילומטרים לשטחי תימן. כמו כן, החלו כוחות רוסים בחפירת תעלה המגודרת בתיל דוקרני ומגובה במגדלי תצפית, המשתרעת לאורכם של קרוב ל- 110 קילומטרים, כחלק ממאמץ נחוש לפקח על איזור בלתי יציב זה על מנת להתגונן מפני התקפות המורדים הצ’צ’נים. באופן דומה, נהגה הודו בחבל המריבה קאשמיר, כתשובה הולמת לחדירתם של מחבלים לתחומה מהחלק הפקיסטני בקאשמיר, בהקמת מכשול ביטחון חשמלי. עלותו של מכשול זה נאמד ב- 2.5 מיליארד דולר, והוא נבנה מבטון וכולל תיל דוקרני המגובה בחיישנים אלקטרוניים, המהווה מרכיב אחד במערכת רב-שלבית של חיישני קרקע, אמצעי זיהוי טרמיים, ציוד לראיית לילה ומוקשים, ומשתרע לאורך מאות קילומטרים.

מרוקו בנתה שש חומות או מכשולים, הידועים כ-”berms“לשם הגברת שליטתה ואחיזתה ברוב חלקיה של סהרה המערבית הנתונים במריבה, וזאת בניגוד להחלטות בית הדין הבינלאומי ומועצת הביטחון של האו"ם. מחסומי הגנה אלה מרקיעים לגובה של כארבעה מטרים ואורכם נאמד לפי דיווחים מסוימים בכ- 1200 קילומטרים, ולפי דוחות אחרים מתארכים הם לכ- 2200 קילומטרים ואף יש טוענים שעולים על אומד זה. המחסומים מגובים בתעלה המשתרעת על נקודות טופוגרפיות גבוהות כגון גבעות וצוקים ובאיזור זרועים כמליון עד שני מיליון מוקשי נגד אדם ונגד טנקים. דיווחים מן האיזור מורים כי חלק מן המוקשים לאורך המחסומים ממולכדים לעתים במכלי גז פטרוליאום נוזלי. חומות ההגנה נמשכות לאורך אמצעו של מדבר הסהרה ומשתרעות לכל אורך הגבול שבין אלג’יר ובין חלקי הסהרה המערבית שבשליטת מרוקו, בהיותם חוסמים את השטחים הצפון מערביים ואת מרבית איזוריה הדרומיים של סהרה המערבית. כמו כן, חומות הגנה אלו מאחדות שטחים מוחזקים על ידי מרוקו מצפון לדרום. בכך הופרדה סהרה המערבית מהשטח המזרחי שבשליטת הפוליסאריו, תנועה מיליטנטית הנלחמת לעצמאותה של סהרה המערבית. בכפיפות ל- administering authority של מרוקו יושב האיזור, מאז, בכ- 200,000 מתיישבים מרוקניים.

שימוש במכשולים אחרים, שלא לשם מתן מענה לפעילות חבלנית, נעשה במדינות רבות בעולם. כך למשל הציבה ארה"ב בגבולותיה עם מקסיקו מכשול כחלק ממאבק כולל בתופעות הברחות הסמים וההגירה הבלתי חוקית, שהוגדרו על ידה כאיום בטחוני לאומי. חלק מהמכשול בגבול ארה"ב-מקסיקו בנוי בטון וחלקו מלוחות ברזל. מכשול זה מורכב משלושה שלבים ובמקומות מסוימים מתנשא לגובה של חמישה מטרים והוא מוקף בגדר תיל דוקרני באופן מיוחד ומצויד במצלמות, בזרקורים ובאמצעי חישה אלקטרוניים ומגנטיים ונשמר על ידי שומרים חמושים וכלבי תקיפה. האיחוד האירופי אף הוא תכנן הקמתו של מכשול לאורך מאות קילומטרים לשם הפרדתו מרוסיה, אוקראינה ובלארוס על מנת למנוע תנועה חופשית ובלתי מבוקרת של מהגרים המבקשים להיכנס לתחומי האיחוד הארופי. בעוד שמכשולים אלו כמעט ולא זוכים לתשומת לב תקשורתית, "זוכה" מכשול הביטחון הישראלי מסיקור תקשורתי נרחב וממיקוד תשומת הלב העולמית. מועצת הביטחון של האו"ם דנה בזמנו בנוסח החלטה, לפיו מפרה ישראל, בבניית ה"החומה", את הוראות המשפט הבינלאומי, ועל כן בנייתה חייבת להיפסק ואף יש להחזיר את המצב לקדמותו. מהלך זה נכשל. אולם, קיבלה העצרת הכללית של האו"ם החלטה שדרשה מישראל לחדול מבניית "החומה" ולפעול להחזרת המצב לקדמותו בבנייתה בשטחים הפלשתינים הכבושים. בהמשך, במהלך שנוי במחלוקת, פנתה העצרת הכללית לבית הדין הבינלאומי בהאג בבקשה לקבלת חוות דעתו המייעצת בעניין "the legal consequences arising from the construction of the wall being built by Israel". מכאן, נטל על עצמו בית הדין להוציא חוות דעת מייעצת (ולא מחייבת) בסוגיה, ובהוראתו Order Organizing the Proceedings, ואף קבע במפורש, כי על בית הדין מוטלת החובה לנקוט בכל הצעדים ההכרחיים על מנת להאיץ את הדיון בנשוא ההליך. בראשית קיים בית הדין דיונים פומביים בעל פה ובנוסף הוגשו אינספור ניירות עמדה עמוסות לעייפה. פסק בית הדין הבינלאומי כי מכשול ההפרדה נבנה בניגוד למשפט הבינלאומי וכי: "Israel is under an obligation to cease forthwith the works of construction of the wall", והוסיף כי: "Israel is under an obligation to make reparation for all damage caused by the construction of the wall". בהמשך לכך, העבירה העצרת הכללית החלטה התומכת בחוות דעתו המייעצת של בית הדין הבינלאומי וקראה לישראל למלא אחר מחוייבויותיה המשפטיות כפי שנזכרו בחוות הדעת המייעצת.

על שום מה נגרר מכשול הביטחון הישראלי לסלעה של מחלוקת, חרף דמיונו לרבות שכמותו הפזורים ברחבי העולם? ודאי השלכות פוליטיות וחברתיות תרמו לריכוז תשומת לב סביבו. על מנת להבחין בכך, יש צורך בניתוח מדוקדק של המשפט הבינלאומי הרלבנטי ובמיוחד תחולת דיני העימות המזוין וליתר דיוק, דיני הלחימה ודיני התפיסה הלוחמתית, ככל שאלה נוגעים לתפיסה והרס רכוש ולהגבלות על התנועה. ניתוח זה הינו מטרת חיבור זה.

ביבליוגרפיה לדוגמא (בעבודה האקדמית כ-20 מקורות אקדמיים באנגלית ובעברית) 

  Brian Whitaker "Saudi Security Barrier Stirs Anger in Yemen" The Guardian

Yotam Feldner "The Saudi Separation Fence" The Middle East Media Research Institute Inquiry and Analysis Series No. 162, ),

Gary Fitleberg "India Builds Security & Separation Fence While Israel Stands Trial At ICJ" Pakistan Today .

  Yemen Rejects Riyadh Building of a Wall on its Borders" Arabic News.com

  Michel Cousins "Kingdom-Yemen Emergency Talks Set Over Border Fence" Arab News 

  John R. Bradley "Saudi Arabia Enrages Yemen With Fence" Independent Dyer

"Why