‏290.00 ₪

שאלת המחקר

כיצד בא לידי ביטוי חיוב במזונות ובחובות משפחתיים בעניין ילד מחוץ לנישואין?

תוכן עניינים

מבוא.. 

שאלת המחקר. 

חיוב האב במזונות ובחובות משפחתיים בעניין ילד מחוץ לנישואין 

חובות אב כלפי ילדו מחוץ לנשואין לאור פס"ד פלונית..

סטטוס אבהות לילד מחוץ לנישואין 

מזונות ילד קטין מאביו החורג או מאמו החורגת..

פסק דין בעניין: השפעת משמורת משותפת על חבות במזונות.

פסק דין בעניין: מזונות מופחתים במשמורת משותפת.. 

פסק דין בעניין: מזונות לפי צרכי הילד ולא לפי עושרו של האב. 

פסק דין בעניין: תביעת מזונות.. 

פסק דין בעניין: תובענה להפחתת מזונות.. 

פסק דין בעניין: תובענה למזונות קטינים, תובענה כספית לאיזון משאבים ולפירוק שיתוף וכן, תביעת משמרות והסדרי ראייה. 

משפט משווה. 

משפט עברי 

קנדה ‏ 

אוסטרליה. 

בריטניה. 

ארצות הברית.. 

סיכום.. 

ביבליוגרפיה. 

פסק דינו של השופט חשין בפלונית נ' פלוני, משקף פן אחד של תרומתו לפיתוח המשפט הישראלי. אם ובתה המוסלמיות הגישו תביעה נגד פלוני מוסלמי לקביעת אבהותו ולחיובו במזונות הקטינה. בית הדין השרעי דחה את התביעה, בנימוק שבהיעדר קשר נישואין בין האם לפלוני, אין הנתבע נחשב על פי הדין השרעי לאבי הקטינה ולא הייתה הודאת אבהות מצדו. אכן, לפי המשפט השרעי, ילד מחוץ לנישואין הוא "בלתי חוקי" ואינו מיוחס לאביו. לפיכך דחה בית הדין השרעי את בקשת התובעות להורות על בדיקת רקמות. לפי פסק הדין השרעי, נוצר על פי הדין (ex lege) מצב שבו הילדה "שתוקית" (לא ידוע מי אביה). עם זה התיר לה בית הדין השרעי לפנות לבית המשפט האזרחי. בית המשפט המחוזי לא מצא מקום וסמכות לדון בכך שנית, בנימוק שהעניין נתון לסמכות הייחודית של בית הדין השרעי, בין בנושא האבהות ובין בנושא המזונות. התעוררה אפוא בעיה חמורה של ילדים מוסלמים שנולדו לאבות מוסלמים מחוץ לנישואין: קביעת אבהות מולידם – ופסיקת מזונותיהם – היא בסמכות בית הדין השרעי, אבל השריעה אינה מכירה באבהות מולידם, וקל וחומר אינה פוסקת להם מזונות. בהקשר זה יש להבחין בין המצב המשפטי עד עניין פלונית ובין המצב לאחריו.

ילדים רבים בחברה הישראלית נולדים כיום מחוץ לקשר הנישואין. לעתים מדובר בילדים לבני זוג ידועים בציבור, ולעתים בילדים אשר נולדו בעקבות "גנבת זרע", וקיימים גם מקרים של היריון מחוץ לנישואין או בעקבות בגידה. לפיכך הורים רבים תוהים אם ילד זה זכאי למזונות ילדים כמו ילד אשר הוריו גרושים.

על פי הדין העברי (שמשפט המשפחה בישראל יונק ממנו ), זכותו של ילד למזונותיו אינה תלויה בנישואי הוריו. לאמור, ילד זכאי למזונות מאביו ללא קשר לשאלה אם האב נשוי לאמו. עם זאת, סוגיה זו מורכבת פעמים רבות כאשר קיים ספק בנוגע לזהותו של האב.

כאשר יש ספק בנוגע לזהותו של האב רשאי בית המשפט להורות על עריכת בדיקת סיווג רקמות, אשר תוצאותיה מצביעות על זהותו של האב הביולוגי (ובהתאם לכך אפשר לחייב את האב במזונות הילד). בישראל אי-אפשר לעשות לעשות בדיקת סיווג רקמות באופן עצמאי אלא רק על פי צו בית המשפט. בית המשפט לא יתיר את ביצועה של בדיקת רקמות כאשר קיים חשש לממזרות (לדוגמה, האב חושד כי הילד נולד מרומן אשר ניהלה האישה מחוץ לנישואין).

הדין העברי למעשה מתקדם מאוד מבחינת גישתו לעניין זה. לצורך השוואה, הדין האנגלי קובע כי ילד אשר נולד מחוץ לנישואין הוא "ילד של אף אחד". הדין המוסלמי גורס כי חובת מזונות ילדים מבוססת על אבהות כדין. לעומת זאת, ההלכה היהודית קובעת כי האבהות היא עילת החיוב במזונות ילדים. על פי היהדות, כל זמן שקיימת חובת אבהות, מוטל על האב לזון את ילדיו. במילים אחרות, קיום יחסי אבהות מחייב את האב לשאת במזונות ילדיו כל אימת שאין מתעוררת שאלת האבהות.

על פי המשפט העברי, ילד זכאי למזונותיו מאביו, וזכות זו אינה תלויה בנישואי ההורים. לדוגמה, האב חייב במזונות בנו גם כאשר מדובר בממזר וגם במקרים שהילד נולד מיחסי מין בין חבר וחברה צעירים אשר טרם נישאו.

דיני המשפחה בישראל אימצו את הדין העברי בעניין זה באופן שדין זה חל על אבות יהודים אשר הדין היהודי חל עליהם. כאשר הדין האישי החל על האב אינו הדין העברי (האב אינו יהודי), אזי חובת המזונות חלה עליו על פי הדין האישי שלו (נוצרים, מוסלמים וכדומה), וכאשר האב מחוסר דת ואין לו דין אישי ייקבעו מזונות הילדים על פי חוק תיקון דיני משפחה (מזונות). על כל פנים, כאשר הדין האישי חל וכאשר הוא אינו חל ההלכה הפסוקה קבעה מפורשות כי אין בישראל הבדל בזכות למזונות מבחינת ילד חוקי ו"ילד בלתי חוקי" (גם כאשר מדובר בילדים מוסלמים).

לא אחת טענו גברים בין כותלי בית המשפט כי הילד הדורש מזונות נולד מתרמית מצדה של האם. עם זאת, ההלכה הפסוקה בעניין זה, אשר נתקבלה בבית המשפט העליון, קבעה במפורש כי ברגע שגבר מקיים יחסי מין עם אישה ללא אמצעי מניעה הוא מקבל אחריות על כך שיחסים אלו יכולים להסתיים בהיריון. ילד אשר נולד מיחסים אלו יהיה זכאי למזונותיו מאביו ללא קשר לנסיבות ההיריון.

רומנים אשר האישה מנהלת בעודה נשואה יכולים להביא להולדה של ילד מחוץ לנישואין. במקרים אלו לא ייאשר בית המשפט את עריכתה של בדיקת סיווג רקמות. בית המשפט ייטה ככל הנראה לחייב את האב במזונות הילד, גם כאשר מדובר בילד שאינו שלו מבחינה ביולוגית. בית המשפט לא יורה על עריכת בדיקה לסיווג רקמות אשר עלולה לקבוע כי הילד ממזר. הסיבה לכך היא עקרון טובת הילד, אשר הוא עיקרון מוביל במשפט המשפחה בישראל.

מצגת בנושא מזונות ממזר ילד מחוץ לנשואין

ביבליוגרפיה לדוג' (בעבודה האקדמית כ-20 מקורות אקדמיים באנגלית ובעברית)

שחר ליפשיץ "שלילת אבהות בהסכמה" משפטים כרך נא (2021).

[1] יצחק כהן, דיני המשפחה בישראל, פרוצדורה ומהות (2019)

Weitzman, Lenore J. Economics of Divorce: Social and Economic Consequences of Property, Alimony and Child Support Awards 28 UCLA L. Rev. 1181