‏290.00 ₪

שאלת המחקר

כיצד באות לידי ביטוי השלכות הנובעות מקיום יחסי שליטה ועסקאות בעל עניין?

תוכן עניינים

1. מבוא

2. אישור עסקאות עם בעלי שליטה

2.1 אימתי דרוש אישור העסקה

2.2 דרישת אישור עסקה בשל עניין אישי

2.2.1 הגדרת עניין אישי בחוק החברות

2.2.2 מהו "עניין אישי" - ענין איזנברג

2.2.3 הרחבת המונח "עניין אישי" - עמדת רשות ניירות ערך

2.3 מהן "עסקאות" ו"פעולות" בגינן יש לקבל אישור?

2.3.1 מהי "עסקה"?

2.3.2 האם הצבעה באסיפה הכללית הינה בגדר "עסקה"?

2.3.3 עסקה עם חברה בת פרטית של חברה ציבורית

2.3.4 מהי "פעולה"?

2.4 אישור עסקה של חברת בת פרטית של חברה ציבורית

2.5 אישורים הנדרשים על פי חוק החברות לעסקאות בעלי שליטה

2.6 אישורים הנדרשים על פי תקנות בעלי שליטה

2.7 הקלות באישורים הנדרשים בעסקאות בעלי שליטה

2.7.1 המקרים בהם לא נדרש אישור האסיפה הכללית

2.7.2 הקלה בנושא תנאי שכר של דירקטורים בחברה ציבורית

2.7.3 הקלה בנושא התקשרות חברה ציבורית עם בעל שליטה שהוא נושא משרה או עובד

2.8 זכות כעלי מניות להתנגד להקלות על עסקאות עם בעלי שליטה

2.9 האם רכישת חברה פרטית מבעל שליטה נכללת בגדר ההקלות?

2.10 אישור התקשרות עם בעל שליטה בענין מעבר מהסכם העסקה להסכם ניהול

2.11 אישור מיזוג

2.12 אישור הקצאה פרטית

2.13 מינוי יו"ר ומנכ"ל בחברה ציבורית - הגבלה בהצבעת בעלי השליטה

2.14 מינוי דח"צ - הגבלה בהצבעת בעלי השליטה

2.15 איסור חברות של בעל השליטה בועדת הביקרות

2.16 איסור זיקה של דח"צ לבעל השליטה

2.17 אישור פטור, שיפוי וביטוח של דירקטורים

3. חובת גילוי ודיווח הנובעות מקיום שליטה

3.1 גילוי בדו"ח תקופתי

3.2 גילוי בדו"ח מיידי

3.3 הצגת פעולות בדו"חות הכספיים

3.4 פרטים שיכללו בתשקיף

3.5 גילוי פרטים על בעל שליטה המספק שירותים באמצעות חברת ניהול

3.6 זיהוי בעל השליטה מכוח חוק איסור הלבנת הון, התש"ס-2000

4. אחריות בעל שליטה בשל הפרת הוראות חוק ניירות ערך, התשכ"ח-1968

5. מעמד בעל שליטה בעסקאות מסוימות

5.1 מעמד בעל שליטה בהצעת רכש

5.2 מעמד בעל שליטה בעת רכישה כפויה בחברה פרטית

5.3 רכישת מניות בידי תאגיד שבשליטה

6. אחריות בעל שליטה בהליכי פירוק

7. דין הסכם הצבעה היוצר שליטה

8. חובות אמון מיוחדות

8.1 חובות אמון

8.2 חובות המוטלות על בעל מניה

8.3 חובות המוטלות בעת הפעלת שליטה

8.4 חובות אמון בעת מכירת מניות

9. סיכום

במסגרת סמינריון זה נבחן מספר השלכות עיקריות הנובעות מקיום מערכת של יחסי שליטה, הן בדיני חברות והן בדיני ניירות ערך. מערכת זו מוסדרת בסעיפים 284-268 לחוק החברות, שכותרתו "עסקאות עם בעל עניין", וכמו כן בתקנות ניירות ערך (עסקה בין חברה לבין בעל שליטה בה). במסגרת חיבור נפרד נתייחס להגדרת המושג 'שליטה', התייחסות שאינה פשוטה כלל ועיקר.

על עסקאות של בעל שליטה בחברה ציבורית חלות חובות מיוחדות, בשל הכוח הנתון לבעל השליטה לכוון את ענייני התאגיד ובשל אפשרותו להשפיע על קבלת החלטות בחברה, מבלי להתחשב בבעלי המניות האחרים.

הסעיף העיקרי בנושא הוא סעיף 270(4) לחוק החברות, המונה את המקרים בהם עסקה עם בעל שליטה בחברה ציבורית חייבת אישור בהליכים מיוחדים, שלא כשאר העסקאות בהן מתקשרת החברה. מתוך רצון להגן במקרים אלה על בעלי מניות המיעוט, נוספה בפרק זה הגדרה רחבה של המונח "שליטה", וזאת בנוסף להגדרה המופיעה בסעיף 1 לחוק החברות המפנה להגדרת "שליטה" שבסעיף 1 לחוק ניירות ערך. בחוק ני"ע מוגדרת "שליטה" כיכולת לכוון את פעילותו שלתאגיד. בנוסף כולל החוק חזקה לפיה החזקה של מחצית או יותר מסוג מסוים של אמצעי השליטה בתאגיד מצביעה על שליטה. סעיף 268 לחוק החברות (פרק "עסקאות עם בעלי עניין") מרחיב את הגדרתם של בעלי השליטה, באופן ש"בעל השליטה" לצורך פרק זה הוא מי שעונה על תנאיו של סעיף 1 לחוק החברות, ובנוסף גם מי שמחזיק בעשרים וחמישה אחוזים או יותר מזכויות ההצבעה באסיפה הכללית של החברה, אם אין אדם אחר המחזיק בלמעלה מחמישים אחוזים מזכויות ההצבעה בחברה. שניים או יותר, המחזיקים בזכויות הצבעה בחברה ואשר לכל אחד מהם יש עניין אישי באישור אותה עסקה המובאת לאישור החברה, יראו אותם כמחזיקים יחד. 

צו הבזק (קביעת שירות חיוני שנותנת "בזק", החברה הישראלית לתקשורת בע"מ).

תקנות התקשורת (בזק ושידורים) (הליכים ותנאים לקבלת רשיון כללי למתן שירותי בזק בין-לאומיים).

הודעת רשות ניירות ערך.

לקיומה של שליטה בחברה השלכות ומגבלות רבות על אופן הפעולה במסגרת החברה. בעלי שליטה בחברה יכולים למנות את עצמם ומקורביהם לתפקידים בכירים בחברה, להעניק לעצמם הטבות, לכוון את פעילות החברה ומשאביה, לברור ולהעדיף את קשריה של החברה עם צדדים שלישיים, לעשות עסקאות עם גופים נוספים בבעלות אותם בעלי שליטה, לנהל ולכוון את פעילות החברה לפי השקפת עולמם ואפילו לנצל את שליטתם כדי לרוקן את החברה.

לבעל השליטה הכוח לנהל לא רק את משאביו שלו בחברה, אלא לאור עקרון שלטון הרוב, הוא חולש גם על המשאבים של בעלי המניות האחרים. להחלטותיו השלכה על שווי האינטרס של בעלי המניות האחרים בחברה. מכאן, מצב זה דורש התערבותו של הדין, כך שלא ינצל לטובתו את כוח השליטה שבידיו. בחיבור זה בחנו מספר מצבים ומגבלות אשר החוק מטיל על בעל מניות כבעל שליטה ואת ההשלכות התאגידיות הרבות הנובעות מכך. עסקה עם בעל שליטה מחייבת מערכת אישורים מיוחדת בלעדיה לא תתקיים העסקה, היא מקימה חובות גילוי לציבור ומחייבת דיווחים מפורטים. להפרת הוראות אלו עשויה להיות נפקות אזרחית ופלילית. השליטה גם מקימה חובות אמון מיוחדות, שאינן חלות, בדרך כלל, על בעלי המניות הרגילים.

הקו הבולט העולה מהחקיקה החדשה והפסיקה הינו העברת כוח רב יותר בפיקוח על פעילות החברה אל עבר בעלי המניות, וזאת בכדי לאפשר להם להחליט בנושאים החשובים לחיי החברה, לרבות אישור עסקאות וכיוצא באלה נושאים. זו מגמה ברוכה, אולם יש בה לא מעט נאיביות בהתייחס למבנה החברות והשליטה עליהן בישראל.

ביבליוגרפיה לדוגמא (בעבודה האקדמית כ-20 מקורות אקדמיים באנגלית ובעברית) 

ע"א בן ארי נ' בוארון, פ"ד מט(1) 870, 877.

א' פרוקצ'יה, דיני חברות חדשים לישראל (מהדורה שניה) בעמ' 211-209.