‏290.00 ₪

שאלת המחקר

כיצד בא לידי ביטוי משא ומתן עם מחבלים במבצע יונתן?

תוכן עניינים:

מבוא:

העיקרון של אי כניעה

תיאור פיגוע החטיפה:

סחטנות המחבלים במו"מ

המו"מ נתקל בקשיים מאחר שנוהל בדרך מסובכת ע"י מתווכים רבים.

ניתוח המשא ומתן:

תביעות הצדדים

התפתחות האירוע ושאלת המשא ומתן:

 ניהול המו"מ לצרכים טקטיים

סיכום

בפני ממשלת ישראל הוצבה דילמה קשה בפיגוע מיקוח זה. 105 נוסעים ישראליים היו בני ערובה בידי טרוריסטים אשר תבעו בתמורה שחרור של מחבלים רבים. והשאלה שנשאלה היא: האם להיענות או לא לתביעותיהם. הבעייתיות העיקרית בפיגוע חטיפה מסוג זה הייתה שהמטוס הונחת בארץ עוינת לישראל ולכן היה קושי להגות ולתכנן מימוש של אופציה צבאית. לאחר כמספר ימים מאז נוהל האירוע הוחלט על ניהול משא ומתן עם המחבלים, תהליך זה נתפס בעיני חלק ממקבלי ההחלטות הישראליים כמו"מ אמיתי שכוונתו להיכנס למיקוח על תביעות המחבלים ולשחרר עצירים בהתאם לתביעותיהם. בעיני אחרים נתפסה קבלת ההחלטה כאמצעי טקטי אשר בראש ובראשונה יסייע לדחות את מועד האולטימאטום.

מטרת המשא ומתן לאחר הארכת האולטימאטום הייתה לקיימו בכל דרך אפשרית, במישרין ובעקיפין, בגלוי ובסתר כדי להרגיע את המחבלים. וככל שהיו רגועים יותר כך יוטב לחטופים וכן יקל על כוחות צה"ל להשיג את המידע הדרוש ואת גורם ההפתעה במתקפה. [1] החשיבה הייתה שמוטב כי המשא ומתן יתנהל לאורך כל היבשות ועם מספר מדינות אפילו אם ניהולו יעורר אי הבנות ושאלות חדשות, אי הבהירות או הערפל במקרה זה, כפי שכינה זאת פרס, הוא "יצרן מעולה של זמן".[2] וכך, מסורבלות המשא ומתן שהחל להתנהל מחד, ודחיית מועד האולטימאטום מאידך, אפשר הכנת אופציה צבאית שעליה הוחלט ותוצאותיה הביאו לשחרור המטוס בכוח תוך פגיעה מינימאלית בחטופים.

פעולת החילוץ זיכתה את ישראל בנקודות אהדה והעניקה חיזוק מוראלי במאבקה בטרור הסחטני הן בדעת הקהל בארץ והן בדעת הקהל העולמית. וכך טען שמעון פרס בדיונים שנערכו בנושא: "מבחינתה של ישראל ישנו כאן מצב ברור: אם ניכנע לדרישת החוטפים ונחזיר את המחבלים- כולם יבינו אותנו, אבל איש לא יכבד אותנו; אבל אם נערוך מבצע צבאי- אולי איש לא יבין אותנו, אבל כולם יכבדו אותנו. כמובן התוצאה היא שתקבע."[1]ואכן, פרס צפה נכון את תגובות מדינות העולם וישראל הוערכה גם על אופן ביצוע הפעולה וגם על אי כניעתה לסחטנות ולטרור.

(בעבודה האקדמית כ-20 מקורות אקדמים באנגלית ובעברית)

ביבליוגרפיה לדוגמא:

י. גולדשטיין, באומץ ובנחישות, ספרי עליית הגג-ספרי חמד (2019)

בר-זוהר מ', קיצור תולדות ישראל, הוצאת ספרי חמד (2018)

יפתח רייכר-עתיר, שלומי ריזמן, אבירם הלוי (עורכים), מבצע יונתן בגוף ראשון - לוחמי סיירת מטכ"ל מספרים על הקרב באנטבה, המרכז למורשת המודיעין, המכון לחקר מודיעין ומדיניות

Dolnik,Adam. Contrasting Dynamics of Crisis Negotiation: Barricade versus Kidnapping Incidents. Inside: Negotiating with Terrorists. Edited by: I.William Zartman. Published by Martinus Nijhoff: Boston

ח-9