‏290.00 ₪

שאלת המחקר

מהי היעילות של המיסוי סביבתי והאם אכן מממש את ההבטחה האקולוגית שבו?

תוכן עניינים

מבוא    

רגולציה ומיסוי סביבתי  

מיסוי אקולוגי חסרונות  

מס פרוגרסיבי או רגרסיבי             

עיקרי המלצות הוועדה    

רציונאל המיסוי הסביבתי             

אפיון סוגי המיסוי הסביבתי         

היטלים שונים במיסוי הסביבתי   

Environmental Tax Reform - ETR

ניהול משאבי מים.           

היקף ההכנסות ממיסוי סביבתי   

נתונים על-פי .OECD        

סוף דבר

ביבליוגרפיה       

העניין הגובר במיסוי סביבתי מאז שנות ה-90 הוליד ספרות מחקר ענפה, המכוונת בעיקרה לקובעי מדיניות. לכן, דוחות רבים מייחדים פרק המלצות לקובעי מדיניות. [1]

תמיכה ציבורית חשובה לא רק לשם אישור הרפורמה בחקיקה אלא גם להעלאת סיכויי ההצלחה של יישומה. בכמה מדינות הוקמו ועדות ציבוריות או קבוצות עבודה בין-משרדיות בנושא רפורמות של מיסוי סביבתי, שתכליתן לדון בנושאים שבמחלוקת (שאלת התחרותיות והרגרסיביות), להגביר את התיאום ולהקל את יישומן של הרפורמות. לעתים קרובות היו חברים בוועדות נציגים של מגזרים שונים, כמו נציגי ציבור, נציגי המגזר התעשייתי, אקדמאים ומומחים בתחומי המיסוי והסביבה. מעבר לתרומתן בעיצוב הרפורמות, הניסיון מלמד כי ועדות ציבוריות עשויות למתן את החששות של גורמים שונים ולהגביר את התמיכה הציבורית ברפורמה. [2]

ככלל, השימוש בפטורים ובהנחות כדי למנוע פגיעה בתחרותיות הוא בעייתי, באשר הוא פוגע ביעילות הסביבתית של המיסוי. אף-על-פי-כן, השימוש בפטורים חלקיים או גורפים רווח מאוד בכל המדינות , בעיקר בתחום האנרגיה לתעשייה, והדבר עשוי להעיד על הכוח הפוליטי הרב של ארגוני התעשיינים. אכן, דוחות שונים מציינים שהפטורים הרבים הניתנים לתעשייה הם מן הבעיות המבניות העיקריות של המיסוי הסביבתי, ומציעים דרכים שונות להתמודדות עם התופעה. ככלל, הדוחות ממליצים להוריד את מספר הפטורים, ותחת זאת לנקוט אמצעים חלופיים, למשל :

• להשתמש בתיאומי מס בגבולות (Boarder Tax Adjustment - BTA), ולהגביר את התיאום הבין-לאומי בקביעת שיעורי המיסוי הסביבתי כשהדבר מתאפשר;
• להימנע ממתן פטורים גורפים. כאשר מגזרים תעשייתיים מייצאים תוצרת לשווקים בין-לאומיים בלי תיאומי מס בגבולות, אפשר להעניק פטור חלקי לפי היקף הייצוא;
• להתנות את מתן הפטור בהתחייבות מפורטת ובת-מדידה מצד התעשייה לשפר את היחס לסביבה (למשל להוריד את רמת זיהום בשיעורים ובפרקי זמן ידועים מראש);

 ובכללן בלגיה, דנמרק, פינלנד, אירלנד, איטליה, יפן, הולנד, נורבגיה ושבדיה. להרחבה ראה oecd, עמי 96-95.

• לגבות את המס במלואו ובמקביל להזרים משאבים חזרה לתעשייה הנתונה למיסוי - למשל משאבים לסיוע ברכישת ציוד להקטנת זיהום - ובלבד שלא ייפגע התמריץ לשפר את היחס לסביבה; [3]
• הדרגתיות. נוסף על האמור לעיל, מומלץ להודיע מראש על יישום הדרגתי של המס, ועל כל העלאה הדרגתית של שיעור המיסוי או על הפחתה הדרגתית של שיעור הפטורים. כל אלה עשויים -

o לספק לתעשיות פרק זמן הדרוש להן להיערך ולהסתגל לרפורמות, וכך למזער השלכות שליליות על התחרותיות;

o למתן התנגדות של תעשיינים וגורמים אחרים לרפורמה;

o לצמצם את היקף הפטורים, וכך להגביר את היעילות הסביבתית של הרפורמה. [4]

תכנון מדוקדק יכול למנוע תוצאות בלתי רצויות, למשל:

• עידוד השימוש בחלופות המזיקות אף הן לסביבה. כך למשל, מיסוי NO_x בלי מיסוי של מזהמי אוויר אחרים עלול להוביל להשקעה בציוד אשר אמנם מפחית את פליטת ^\M, אך בד בבד מגביר את הפליטה של מזהמים אחרים. דוגמה נוספת : מתן פטור ממסים על שאיבה עצמאית של מי תהום לחקלאות בהיקף קטן עלול להביא לריבוי השימוש והפיזור של תחנות שאיבה קטנות, והדבר יגביר את הפגיעה במאגרי המים. מקרים כאלה ממחישים את הצורך בנהלים ובתקנות כאמצעים משלימים למיסוי ובתכנון מיסוי מקיף מתוך ראייה כוללת.
• החטאת המטרה הסביבתית כאשר המיסוי אינו מוטל על עצם הפעילות שמזיקה לסביבה . למשל, היעילות הסביבתית של מיסוי כלי רכב על-פי משקל פחותה מהיעילות הסביבתית של מיסוי כלי רכב על-פי מאפייני פליטת זיהום האוויר .

(בעבודה האקדמית כ-20 מקורות אקדמים באנגלית ובעברית)

ביבליוגרפיה לדוגמא:

הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, סקר כוח אדם לשנת 2019, הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, פרסומי למ"ס, לפ"מ, ירושלים (2020)

גבאי י', שראל מ', המיסוי הישיר בישראל – מאפיינים, עיוותים והצעות לשינוי, הוצאת קהלת (2019)

תומר ניב "תכלית החברה בעקבות מהפכת הדיווח הסביבתי" משפט ועסקים (2015)

 Pogge, Thomas. "Global Resources Dividend". https://thomaspogge.com/. 13

 Pogge, Thomas W. "Eradicating Systemic Poverty: Brief for a global resources dividend" . Journal of Human Development 2 1:P 59-77.