‏290.00 ₪

שאלת המחקר

כיצד לפרש כוונה סובייקטיבית ואובייקטיבית של צד לחוזה לאור שינוי הלכת אפרופים? 

תוכן עניינים

מבוא    

הכללים לחשיפת התכלית הסובייקטיבית מתוך המקורות   

הכללים לזיהוי התכלית הסובייקטיבית כחזקות תכלית      

"אומד דעתם של הצדדים כפי שהיא משתמעת מתוך החוזה"          

האם "אובייקטיביזציה של הכתב"?           

"מתוך החוזה" – התייחסות למסמך בכללותו        

המסמך בשלמותו כחטיבה אחת  

כלל "המסמך בכללותו" במקום שבו מצויים חוזים מספר     

"מתוך החוזה" – עדיפות הוראות כתובות על פני הוראות מודפסות 

"מתוך החוזה" – המבוא לחוזה ושמו כמסייעים בקביעת תכלית החוזה        

תיקון חוק החוזים          

הצעת החוק של חבר הכנסת יריב לוין לתיקון סעיף (א), בכדי שיבטל את פסק דין אפרופים   

דעת המלומדים והפסיקה בהתייחסויות לתיקון     

תחולת החוק על חוזים שנכרתו קודם לעריכתו      

תיקון לסעיף  לחוק החוזים הכללי

ניתוח מאמר "מבט הרמנויטי על פרשנות חוזים" (ליפשיץ ופינקלשטיין )       

הדין והפסיקה לאחר ביטול הלכת אפרופים ותיקון החוק     

פסיקות עדכניות :          

פס"ד  בני וצביקה בע"מ נ' עיריית ירושלים

עיריית מעלה אדומים נ' עזרא דואק ולין דואק מיום ..         

‏ מינהל מקרקעי ישראל, מחוז ירושלים נ' יוסף כהן 

פס"ד סהר בבית משפט המחוזי והעליון לאחר ביטול הלכת אפרופים           

משפט משווה    

משפט משווה לסינגפור -            

סיכום   

ביבליוגרפיה     

בצד התכלית הסובייקטיבית ("אומד דעתם של הצדדים") של החוזה עומדת התכלית האובייקטיבית  של החוזה. התכלית האובייקטיבית הם האינטרסים, המטרות והערכים אשר חוזה מהסוג או מהטיפוס של החוזה שנכרת נועד להגשים.

התכלית האובייקטיבית היא "פרי הקונסטרוקציה המשפטית". היא נקבעת על-פי מבחן אובייקטיבי. אין היא פרי רצונם הסובייקטיבי של הצדדים לחוזה, שכן רצון זה אינו ידוע לנו, או שהוא אינו רלוונטי לפתרונה של הבעיה המשפטית שהפרשן צריך להכריע בה. הפנייה לתכלית האובייקטיבית נעשית כאשר התכלית הסובייקטיבית אינה מצליחה לפתור את הקושי שבפניו ניצב השופט. במצב דברים זה פונה הפרשן לתכלית האובייקטיבית. זו משקפת ברמת הפשטה גבוהה – ועל רקע ההבנות התרבותיות המשותפות לצדדים לחוזה – עקרונות של סבירותוהיגיון . היא פרי ההיגיון הכלכלי, העסקי והמסחרי . היא תוצאה של שיקולי יעילות עסקית . היא פרי אופייה ומהותה של העסקה. 

בנוב' 2019 הלכת אפרופים שבה למדוכה, בפסק דין שנתן שופט העליון אלכס שטיין, ועומד לחולל מהפכה בעולם הכלכלה. כדי להבין את הפסיקה של שטיין, צריך לחזור לאחור חצי יובל שנים. אל שופטי העליון אהרון ברק ושלמה לוין, שהכריזו על כך ש"המילים כפשוטן אינן מייצגות את כוונת הכתוב".

זה קרה במסגרת "פסק דין אפרופים" שריסק את עולם החוזים. אם המילים המופיעות בחוזה אינן מייצגות את כוונת הצדדים, המשיכו השופטים וקבעו באופן טבעי כי "במקרה המתאים מותר וגם ראוי לתת לכתב פירוש ליברלי, אפילו הוא עומד, לכאורה, בניגוד למילים המפורשות".

מאותו רגע שינה המשפט החוזי את פניו. בפסק דין אפרופים שם עצמו בית המשפט מעל הסכמת הצדדים כמו שהיא באה לידי ביטוי במילים שבהן השתמשו בחוזה ביניהם. הוא הפסיק לראות את עצמו פרשן של החוזה כפי שנחתם בפועל, והפך את עצמו למעצבו של החוזה שראוי היה שייחתם. הוא הודיע לצדדים מהו החוזה שחתמו ביניהם. ואפילו החוזה לא ידע שהוא כזה.

ביבליוגרפיה לדוג': (בעבודה האקדמית כ-40 מקורות אקדמיים באנגלית ובעברית)

א' מרקוס הפרשנות לחוק ההתישנות, הוצאת אוצר המשפט, 2017

 יורם דנציגר וצביקה מצקין "האם שבו הצדדים להיות שליטי החוזה לאחר תיקון מס' 2 לחוק החוזים (חלק כללי)?"משפט ועסקים ט"ו

שחר ליפשיץ, אלעד פינקלשטיין "מבט הרמנויטי על פרשנות חוזים" משפטים מג 1 

R Kay, Original Intention and Public Meaning in Constitutional Interpretation, 103 N.Y.U. L. REV. 703