‏290.00 ₪

שאלות המחקר הן:

1.מהם האלמנטים הגורמים ליותר שביעות רצון ומה הגורמים לפחות שביעות רצון.

2.מה המאפיינים של עובדים שחוקים, כלומר מי שחוק יותר מאחרים.

שיטת המחקר תהיה ע"י חלוקת שאלונים למנהלי המחלקה ועובדיה. כלי המחקר הוא, אם כן, שאלונים מובנים לעובדים.

תוכן העניינים:

 מבוא

 סקירת הספרות

 שביעות רצון בעבודה

 תוצאות לחץ ושחיקה

 הקשר בין שביעות רצון לשחיקה

 דיון בממצאי הספרות

 שיטת המחקר

 מטרת המחקר

 השערות המחקר

 אוכלוסיית המדגם

 כלי המחקר

 הממצאים

 דיון בממצאים

 סיכום העבודה

ביבליוגרפיה

נספח 

סמינריון מוטיבציה בעבודה, שחיקת עובדים בארגון. 

 המוטיבציה היא מבנה תיאורטי (מושג) הבא להסביר התנהגות, כוונה ועוצמה.

לאורך תקופה ארוכה נחקרה המוטיבציה במושגים של תגמול, והמשוב שאדם מקבל מאחרים. בשנים האחרונות נדונה המוטיבציה בהקשרים שונים אחרים. בתחום מדעי ההתנהגות מחלקים את מקורות המוטיבציה לשני סוגים עיקריים: מוטיבציה פנימית, המוגדרת כדחף פנימי ומוטיבציה חיצונית.

עבודה זו עוסקת במוטיבציה של העובדים במחלקת ני"ע כמנוף להקטנת השחיקה, הגברת שביעות הרצון והגברת יעילות העבודה.

העבודה תתמקד ביחידה קטנה, המונה 40 עובדים המחולקים לתפקידים שונים בנושאים של חסר הני"ע, סחר חוץ, בדיקות כלכליות, מנהלי חשבונות וכד'.

העובדים פועלים במסגרת תוכניות ומשמרות קבועות בהיקף נוכחות של 24 שעות ביממה על מנת לכסות גם את זמן המסחר בניו יורק. גם בזמן מנוחתם בבית נמצאים העובדים בכוננות, דבר הפוגע בחי המשפחה שלהם.

הבעיה העסקית היא שירידיה במוטיבציה גורמת מירב המטרות המוקצות להם, וכך שחיקתם הולכת וגדלה, דבר המוביל לסיכון חיי אדם.

אי לכך, מטרת המחקר הוא לאבחן את גורמי השחיקה, וכך לדעת מהם הגורמים עליהם צריך לעבוד על מנת להקטין את השחיקה.

אסכולות הניהול המדעי

שיפור תנאי העבודה הנו אחד הגורמים בבסיס מחקר עבודה זו: עבודה מהבית משפרת את התנאים, לרוב של העובד.

אסכולת הניהול המדעי של פרידריך טיילור מגמתה הייתה לדעת כיצד מגדילים תפוקה ורווחים. במרכז התפיסה בעבודתו הייתה ההנחה שהאדם ביסודו כלכלי ולפיכך התגמולים החומריים הם המדרבנים אותו בעבודתו ותורמים להגדלת התפוקה והפריון. למסקנה זו הוא הגיע לאחר סדרה של ניסויים בתעשייה. טיילור הועיד לעובד את תפקיד הגוף ולממונים את תפקיד המוח 

אסכולת יחסי אנוש

אסכולה זו צמחה בשנות השלושים והארבעים של המאה שלנו כפועל יוצא מהדמוקרטיזציה בחברה המערבית וביקרה את האסכולה המדעית של טיילור שהזניחה את העובד והתרכזה בתפוקה ובארגון. אסכולת יחסי האנוש העמידה את האדם על מערכת יחסיו עם זולתו במרכז הארגון.

הפסיכולוג התעשייתי אלטון מאיו ועמיתיו ערכו סדרת ניסויים ובדיקות שונות על מנת לבדוק שינוים ברמת התפוקה ואז הסתבר שאין מתאם משמעותי בין תפוקה לניסויים שנערכו.

הניסויים כללו שינויים בתנאי התאורה, שיפורים בתנאי עבודה, הפסקות מנוחה וקיצור יום עבודה. גורמים אלה לא היו משמעותיים לרמת התפוקה. לעומת זאת גורמים אחרים כגון ליכוד קבוצתי והתעניינות אישית בעובד ותשומת לב דווקא כן השפיעו על התפוקה.

"אסכולת יחסי האנוש מיקדה את ההתעניינות הניהולית בעובד ובקבוצה הבלתי פורמלית כגורמים דומיננטיים והעלתה אותם לכלל מרכז ההוויה הארגונית לסיפוק צרכיו הסוציו-פסיכולוגיים של העובד היא הערובה להעלאת שביעות רצונו וכתוצאה מכך להגברת תפוקתו" (גזיאל צרכים אלו יכולים להיות מסופקים גם ע"י שינוי במקום עבודתו של העובד.

המחקר האמפירי

המדגם כלל את העובדים הללו:

15 עובדים סוחרנים

10 עובדים בדרגת מנהלים (מנהלי מדורים, עובדים בכירים וכד').

5 עובדים העובדים בלילה דרך קבע

5 עובדים בתפקידי יעוץ

5 עובדים בתפקידים זוטרים

ביבליוגרפיה לדוגמא (בעבודה האקדמית כ-20 מקורות אקדמיים באנגלית ובעברית) 

גזיאל ח.  יסודות בניהול צבורי  דקל, ת"א.

פלג, תמר  שחיקה, הזדהות עם הקבוצה המקצועית והקשר שלהם עם העצמי המקצועי של המורים, ירושלים: האוניברסיטה העברית, בי"ס לחינוך

CANNEL C.F. ET ALL, THE INFLUENCE OF INTERVIEWERS AND RESPONDENT PSYCHOLOGICAL AND BEHAVIORAL VARIABLES ON THE REPORTING IN HOUSEHOLD INTERVIEWS, WASHINGTON