‏290.00 ₪

שאלת המחקר

כיצד באה לידי ביטוי הגבלת חופש הביטוי בפלילים?

תוכן עניינים:

שאלת המחקר   

מבוא    

חוקתיות האינטרס החברתי של טוהר ההליך השיפוטי       

היבט חוקתי: "זכות הציבור לדעת"          

היבט חוקתי : חוק חופש המידע  

זכות הציבור ה"שקוף" לדעת       

יסוד עובדתי של הפרסום האסור 

מי חייב באיסור הסוב-יודיצה       

" עניין הנדון בבית משפט " וטוהר ההליכים           

עניין תלוי ועומד

מועדי תחולת איסור הפרסום מטעמי "סוב יודיצה"

אי חוקתיות פרסום שיש בו "כדי להשפיע על מהלך המשפט או תוצאותיו"     

ניתוח פסיקה מרכזית בענין הסוב יודיצה  

משפט משווה    

ארה"ב  

פסיקה של מקרים שהתפרסמו באינטרנט בהרחבה           

פרשת אייל גולן והקטינות

פרשת הבר-נוער 

סיכום ומסקנות  

ביבליוגרפיה      

תיקון מספר 19 שעוסק ב"פרסומים מיוחדים" לא שינה בצורה מהותית את ההוראה הקבועה בסעיף 41 לחוק בתי המשפט, תשי"ז 1957 , ותוכנו הוא:

"(א) לא יפרסם אדם דבר על עניין התלוי ועומד בבית משפט אם יש בפרסום כדי להשפיע על מהלך המשפט או תוצאותיו.

(ב) בעניין פלילי יראו עניין כתלוי ועומד בבית משפט משעה שהוגשה לבית המשפט באותו ענין בקשה למתן צו מעצר או משעה שהוגש לו כתב אישום, לפי המוקדם, עד שהחליט התובע שלא להגיש כתב אישום, ואם הוגש כתב אישום - עד סיום ההליכים.

(ג) איסור הפרסום אינו חל על פרסום ידיעה בתום לב על דבר שנאמר או שאירע בישיבה פומבית של בית משפט.

(ד) העובר על הוראות סעיף זה, דינו-מאסר שנה אחת".

התיקון הנ"ל קובע כי כל פרסום של עניין שעוד נידון בבית המשפט הינו עבירה פלילית. כמו כן, ישנו איסור כללי על פרסומים שעלולים להשפיע על התנהלות המשפט או התוצאות שלו. משמע, מספיק שיש בפרסום כדי להשפיע ולא נבדקת השפעתו בפועל . לפי עמדת המחוקק, האפשרות שיש בפרסומו של עניין התלוי ועומד בבית המשפט להשפיע על מהלכו או תוצאותיו יש בה כדי "להסב נזק לטהרת הדיון המשפטי ולהעמיד את עשיית הצדק בסימן שאלה" .

אולם, פרסום בתום לב או פרסום אודות עניין שנאמר או התרחש בישיבה פומבית בבית המשפט , אין בו כדי להיחשב דבר עבירה, אף אם השפיע על מהלכו של משפט או תוצאותיו .

באנגליה נדרשת הוכחת הטענה שההשפעה על מהלך המשפט אינה רק תוצאה שולית הנובעת ממחלוקות בתום לב בנושאים בעלי עניין הציבור. בכדי להרשיע, חייבת התביעה להראות שבעצם הפרסום היה סיכון ממשי להשפיע על מהלך המשפט ותוצאותיו. בישראל לשם הרשעה, מספיק קיומה של "אפשרות סבירה" של השפעה שאסורה לפי חוק, ולא נדרש סיכון ממשי והשפעה מוחשית על ההליך המשפטי. בארה"ב ניתן להרשיע כאשר ישנה סכנה מהותית שאין ספק בקיומה.  ניתן לומר כי מערכת המשפט בישראל מחמירה בנושא יותר מאשר בארה"ב או באנגליה, על אף שבמדינות הללו נהוגה שיטת המושבעים ובישראל סמכויות השפיטה נתונות בידי שופטים המוכשרים לכך. 

איסור פרסום עניינים העומדים ותלויים במשפט צריך להיעשות תוך מציאת האיזון הראוי בין חופש הביטוי, העיתונות וזכות הציבור לקבל מידע אל מול יושר ההליך השיפוטי. כמו כן, חופש הפרסום, הפצה של מידע הנידון כעת בהליך משפטי, תוך היתכנות של השפעה על ההליך המשפטי ותוצאותיו. החתירה למציאת האמת חשובה פעמים רבות יותר משמירה על שמו הטוב של חשוד .

פרסום הליכי המשפט, וחשיפת פרטים הנוגעים לנחקרים, עצורים ונאשמים, מטרתם היא להראות בגלוי את עשיית הצדק. התנהלות ההליך המשפטי והמאבק לגילוי האמת ועשיית צדק, מבטיחים את אמונו של הציבור במערכת המשפטית ובשל כך, ישנו צורך בפומביותם של הליכי המשפט. בכדי לזכות באמונו של הציבור לא מספיק לפרסם את הנאמר/נעשה בישיבות ציבוריות של בתי המשפט, אלא, הדבר מחייב פרסומו של כל המתרחש בהליכים השיפוטיים בין כותלי בית המשפט. האמון האמור לא די במתן אופציה לדווח הנעשה או שהתרחש בישיבה פומבית של ביהמ"ש. זכותו של הציבור לדעת לא יכולה להתממש רק כאשר מדובר באירועים פומביים. מלבד זאת, חופש העיתונות אמור לבוא לידי ביטוי גם כאשר הציבור הינו בעל אינטרס לדעת ולא רק בעל הזכות לדעת.

כלי התקשורת הינם בעלי השפעה על המתרחש בבתי המשפט ומשרתים את זכותו של הציבור לדעת .

מצגת פומביות הדיון אינטרנט -רפרט פאוורפוינט מקצועי רפרנט כ-20 שקפים- 99 ש"ח

ביבליוגרפיה לדוגמא (בעבודה האקדמית כ-20 מקורות אקדמיים באנגלית ובעברית)