‏290.00 ₪

שאלת המחקר

מה היו מאפייני הסיקור והניתוח של מלחמת לבנון השנייה, וכיצד היו הדעות והעמדות שבעיתון מעריב בסוגיית סיום המלחמה?

תוכן עניינים

מבוא

שאלת המחקר

העיתון

רקע תאורטי: תקשורת במלחמה,סיום צבאי של מלחמה

גישות תקשורתיות לסיקור הזירה הביטחונית

יחסי צבא-תקשורת בעידן המודרני

רקע היסטורי:הסיבות לפרוץ מלחמת לבנון השנייה ומהלכים עיקריים במלחמת לבנון השנייה.

הכיסוי התקשורתי במלחמה

פרק הניתוח:

התקשורת במלחמת לבנון השנייה מאפיינים ומגמות בתקשורת אלקטרונית (טלוויזיה ורדיו) ובתקשורת כתובה (עיתונים: ידיעות אחרונות,מעריב והארץ).

שקיפות צה"ל למול אטימות חיזבאללה

מאפייני הסיקור של מלחמת לבנון השנייה ע"פ עיתון מעריב –בדיווח ובפרשנות

מעריב ומלחמת לבנון השנייה

עמדות ודעות בעיתון מעריב בסוגיית מאפייני סיום המלחמה

סיכום ומסקנות

ביבליוגרפיה

מלחמת לבנון השנייה היא מלחמה שהתנהלה בלבנון בשנת 2006 ונמשכה 34 ימים, מה- 14 באוגוסט עד ה- 12 ביולי. בדומה לכל מבצע ומלחמה סיקרה התקשורת ברחבי העולם את המתרחש בשדה הקרב.

עד מלחמת יום הכיפורים, התקשורת הישראלית הייתה מגויסת לשלטון ונמנעה מלהעביר ביקורת בנושאי צבא וביטחון[1]. השינוי בתקשורת הישראלית החל עם חשיפת מימדי מחדל מלחמת יום הכיפורים, שבין היתר הייתה אחראית לו התקשורת, בשלב זה החלה התקשורת לבקר את עצמה ואיבדה את האמון בצמרת הפוליטית והצבאית. מלחמת לבנון השנייה הביאה לשיא את הניגודים הפנימיים הקיימים לגבי ביטחון לאומי ותקשורת וחשפה את הבעייתיות של התנהלות התקשורת בעת מלחמה. לקחים רבים הופקו ממלחמת לבנון השנייה ויושמו במבצע "עופרת יצוקה", בין היתר לקחים אלו נגעו לסיקור התקשורתי באותו מבצע. יחד עם זאת, גם במבצע זה, לא ניתן לומר כי התנהלות התקשורת הייתה נאמנה באופן מוחלט להגדרות תפקידיה וביניהן: סיקור אובייקטיבי המציג את שני צידי המטבע של האירוע.

מחקרים רבים מעלים את הטענה כי בזמן משבר, מלחמה וטרור חלה בקרב העיתונאים מגמה לפיה הם נוטשים את הנורמות העיתונאיות. ערכים ונורמות כגון: ניטרליות, אובייקטיביות ועובדתיות מתחלפים בנאמנות ופטריוטית למדינתו של העיתונאי כאשר לעיתים רבות הוא נמצא בדיסוננס בין האומה שלו למקצועו. התוצאה של דיסוננס זה היא כי בעיתות משבר, עיתונאים לא מפתחים דיון מקצועי במתרחש, והשתייכות ללאום גוברת על ההשתייכות לחלק מהגילדה המקצועית.

השערת המחקר

עיתון מעריב יצר אווירה של תמיכה מלאה במלחמה , אך לקראת סיומה החל עיתון מעריב בדברי ביקורת לנוכח אי יכולתו של צה"ל לנצח במלחמה.

הגדרת משתנים

משתנה בלתי תלוי: דעות ועמדות בעיתון מעריב

משתנה תלוי: סיום מלחמה

שיטת המחקר

המחקר הינו איכותני ויעשה ע"פ ניתוח המשלב בין פן תיאורטי לבין פן הסוקר את הכתבות בעיתון מעריב בזמן מלחמת לבנון השנייה.

עבודה זו תעסוק בסיקור המבצע על ידי התקשורת הישראלית (בעיקר עיתון מעריב) לאורכו. 

(בעבודה האקדמית כ-20 מקורות אקדמים באנגלית ובעברית)

ביבליוגרפיה לדוגמא:

יעקב בר-סימן-טוב, המעבר ממלחמה לשלום: המורכבות בקבלת החלטות – המקרה הישראלי (תל-אביב: מרכז תמי שטינמץ למחקרי שלום, אוניברסיטת תל-אביב, .109-103

סלע, יוחאי. ההתקפה הישראלית הלבנון והתקשורת הערבית.  

קאלב, מרווין וסיווץ קארול. מלחמת ישראל-חיזבאללה : התקשורת כנשק בסכסוך א-סימטרי. סדרה: התקשורת במלחמת לבנון 2006, מס' 3. תל- אביב: אוניברסיטת תל אביב.