שאלת המחקר

כיצד באה לידי ביטוי סוגיית האזנות סתר לנבחרי ציבור?

תוכן עניינים:

מבוא

חוק האזנת-סתר מול חוק הגנת הפרטיות – סקירה ודיון בעקרונות מתנגשים.

תהליך הציתות הלכה למעשה – הליך פנייה לבית המשפט ולמפכ"ל לרבות פירות העץ האסור : ראיות שהושגו בניגוד לחוק האזנת-סתר.

הצעה לתיקון חוק האזנת סתר- על האיסור להאזנות סתר לנבחרי ציבור – דיון וסקירה על החסינות של חברי כנסת אל מול ההתנגשות עם הזכות לשוויון.

סיכום מסקנות ודעה אישית

האזנות סתר הוא כלי שנעשה בו שימוש על ידי המשטרה על מנת להשיג ראיות כנגד אדם פרטי או נבחר ציבור

חוק האזנת סתר התשל"ט-1979 (להלן - חוק האזנת סתר) אוסר ככלל על האזנת סתר ועל שימוש בידיעה או בתוכנה של שיחה שהושגו על-ידי האזנת סתר. האזנת סתר לשיחותיו של אדם ללא ידיעתו פוגעת בזכותו לפרטיות. יחד עם זאת מתיר החוק בתנאים מסוימים לרשות בטחון להאזין האזנת סתר, כשהדבר דרוש מטעמי בטחון המדינה, ולמשטרת ישראל להאזין האזנת סתר, כשהדבר דרוש לגילוי, לחקירה או למניעה של עבירות מסוג פשע, או לגילוי או לתפיסה של עבריינים שעברו עבירות כאמור.

 אמצעי זה, עלול לפגוע בפרטיותו של אדם בכל דבר החיצוני לעצם האדם, והמשטר המצמצם את תחום הפרטיות רק לדברים שבלב (ואף זאת, בשל העדר התפתחות טכנולוגית מתאימה), אינו נמנה עם המשטרים הנאורים. ברור גם, כי הזכות לפרטיות צריכה לעמוד לכל אדם באשר הוא אדם, לרבות חשוד בביצוע עבירה, עצור או אסיר שהורשע בדינו. [1]

קביעת מתחם פרטיותו של אדם חייבת להיעשות בהתחשב בצורך חברתי לקיים חיי חברה תקינים, נעילה הרמטית של מתחם הפרטיות מפני רשויות אכיפת החוק עלולה לסכל הבטחת הסדר הציבורי על-ידן ואין צריך לומר כי גישה מעין זו איננה מעשית.

במרכזו של איזון זה בעידן הטכנולוגי-מודרני עומדת הבעיה של אמצעי ציתות ובילוש אלקטרוניים[2], זאת בשל הפוטנציאל רב-העוצמה של פגיעה בפרטיות הטמון באמצעים אלה. בעיה זו באה על פתרונה החקיקתי בחוק האזנת-סתר, התשל"ט-1979 ובחוק הגנת הפרטיות, התשמ"א-1981

הפרשנות שניתנה לחוקים אלה בספרות המשפטית, גרסה כי חוק האזנת סתר הסדיר את נושא האזנה הסמויה לשיחות הזולת באמצעות מכשיר, וכי החוק קבע תנאים לקבילותן של ראיות שנקלטו בהאזנת סתר, תוך פסילת ראיות שנקלטו שלא על פי החוק. גם חוק הגנת הפרטיות קבע שכל חומר שהושג תוך פגיעה בפרטיות, כמשמעותה בסעיף 2 לחוק, יהיה פסול מלשמש ראיה בבית המשפט ללא הסכמת הנפגע זולת אם בית המשפט התיר זאת מטעמים מיוחדים, או אם היו לפוגע שהוא צד להליך, הגנה או פטור לפי החוק. [3]

בפסיקתו של כבוד הנשיא לשעבר כבוד השופט ברק הוא למעשה קובע כי לנוכח כך ישנה חשיבות מיוחדת שנותן בית המשפט לזכות לפרטיות לאור ההתקדמות הטכנולוגית. בתחום זה נראה כי יש המדגישים כי ההתקדמות הטכנולוגית מחייבת משנה זהירות בשמירה על הזכות לפרטיות, ויש המבקשים לאפשר את הקדמה הטכנולוגית תחילה, גם אם תוך דאגה לפרטיות ועל האיזון בערכים מתנגשים אלו נדבר בהרחבה בעבודה זו .

לעניין ההיתר השימוש בהאזנות סתר ניתן לומר כי בעקבות תיקון החוק מ-1995 הנושא הוסדר בחקיקה מפורטת ומסודרת. לפי החוק החדש ניתן כיום לבקש, באישור היועץ המשפטי לממשלה או פרקליט המדינה, היתר האזנה, אם יש יסוד לחשד שנותן השירות המקצועי, מעורב בעבירות חמורות במיוחד הנמנות בחוק, וההאזנה במקרה זה תהא על דרך הקלטה בלבד, בכפוף להחלטה אחרת של בית המשפט, כך שהחומר יועבר לעיון השופט שנתן את ההיתר, והוא יוכל להאזין לו, למיין אותו ולהורות על אופן הטיפול בו (סעיף 9א לחוק).

על-מנת לעמוד על מילוי כל הוראות החוק על-ידי רשויות האכיפה, קובע החוק כלל של אי קבילות לגבי דברים שנקלטו בדרך של האזנת סתר בניגוד לחוק, למעט בהליך פלילי בשל עבירה לפי חוק האזנת סתר עצמו, ולמעט מקרים מיוחדים בהליך פלילי בשל פשע חמור, אם ביהמ"ש שוכנע כי בנסיבות העניין הצורך להגיע לחקר האמת עדיף על הצורך להגן על הפרטיות. לגבי האזנות שלא כדין על-ידי המשטרה, כלל אי הקבילות חמור עוד יותר, והחריג לו חל רק אם ההאזנה נעשתה בטעות בתום לב, תוך שימוש מדומה בהרשאה חוקית. לעומת-זאת דברים שנקלטו בהאזנת סתר כדין, יהיו קבילים כראיה בהליך פלילי להוכחת כל עבירה (סעיף 13(ג1) לחוק).

לעניין ראיות[4] וקבילות הראיות של האזנות אלו נדבר רבות ובהרחבה בעבודה זו תוך בחינת הדין המהותי והדיוני כאחד.

שאלת המחקר של עבודה זו היינה: האם הצעת החוק החדשה על איסור האזנות סתר לנבחרי ציבור תפגע בזכות לשוויון.

בעבודה זו ראשית נדבר על האיזון בין האזנות סתר ובין הזכות לפרטיות. לאחר מכן נבדוק מהו ההליך המתבקש על מנת לקבל סמכות לביצוע האזנות סתר אלו.

כמו כן נסקור מהן האזנות סתר לא חוקיות ומהן ההשלכות שלהן במשקל הראייתי המוצג בבתי המשפט. לאחר מכן נסקור את הצעת החוק החדשה לאיסור האזנות סתר של נבחרי ציבור האוסר להאזין ולהקליט אותם. נדבר על הצעת החוק ודברי ההסבר ונסקור את הצעת החוק אל מול הזכות לשוויון. לאחר מכן נסקור את הדין המצוי בארצות הברית ולאחר מכן נסכם את העבודה ואביע את דעתי האישית. [5]

נושא האזנות סתר לנבחרי ציבור נבחר לדיון בעבודה זו לנוכח המציאות העגומה של תיקי האישום ההולכים ונערמים כנגד נבחרי ציבור בישראל. היה חשוב לי לראות האם לנוכח כתבי האישום שיש כיום עומדים ותלויים כנגד כל כך הרבה שרי ממשלה – האם יש להם משום חסינות שלאזרח הפשוט אין, והאם אמצעים של האזנות סתר מבוצעים כלפיהם. נושא זה עניין אותי מאוד לבחון את נושא השוויון של חברי הכנסת ונבחרי הציבור כנגד האזרח הפשוט.

(בעבודה האקדמית כ-20 מקורות אקדמים באנגלית ובעברית)

ביבליוגרפיה לדוגמא:

 [1] ד"ר שני רופא ראיות דיגיטאליות הלכה למעשה בין משפט לטכנולוגיה, מהדורה מורחבת מעודכנת (2019)

[2] דורון מנשה התאוריה של דיני הראיות (עורך: גיא סנדר, הוצאת פרלשטיין גינוסר, 2017).

[3]  גיל שפטל אחריות הקפידה במשפט הפלילי (הוצאת נבו, 2018)

תח-9 SHTZLR