‏290.00 ₪

שאלת המחקר

כיצד באה לידי ביטוי התופעה של "כפיית הורות"?

תוכן עניינים

מבוא. 

שאלת המחקר. 

"כפיית הורות", ("גניבת זרע") 

התופעה החברתית "כפיית הורות", "גניבת זרע". 

גניבת זרע במקרא. 

תמר אשת ער. 

כפיית הורות ודיני המשפחה בישראל. 

"גניבת" ביציות - הקייס של פס"ד נחמני 

קדמה מדעית וכשל נורמטיבי 

בני הזוג נחמני לא ערכו הסכם מפורש וספציפי לגבי גורלן של הביציות המופרות, ציפיות, מחויבויות ומצגים משוערים   

הורות בכפייה. 

דרישה להסכמה משותפת ונמשכת בכל שלבי התהליך. 

שוויון בין בני הזוג להורות. 

טובתו של היילוד העתידי 

ביציות מופרות מוקפאות. 

סיכום.. 

ביבליוגרפיה. 

עבודה אקדמית זאת תעסוק ב"כפיית הורות"[1], בהפריית ביציות בניגוד לרצון האב, פרשת נחמני[2],יילודים עתידיים הדין המצוי והרצוי.

עבודה זו עסקה בכפיית הורות ע"י גניבת זרע וגניבת "ביציות מופרות". בשיח הישראלי, גניבת זרע היא כניסה להריון בעקבות יחסי מין שהגבר הניח שהם מוגנים מפני הריון, בזמן שהאישה התכוונה להרות מיחסי מין אלה ובכך, לכאורה, השיגה את זרע הגבר במרמה. אף שבמושג משתמש במילה "גניבה", בדרך כלל אין מדובר בגניבה, אלא במצב של מרמה או הפרת חוזה.

פרשת נחמני[1] היא פרשה משפטית-חברתית ידועה משנות ה-90, שעסקה במחלוקת בשימוש בביציות של בני הזוג דני ורות נחמני.

המאבק של בני הזוג נחמני על גורלן של הביציות המופרות על ידם היא הפרשה המפורסמת ביותר בתחום המעמד האישי במדינת ישראל שהסעירה את עולם המשפט ואת הציבור הרחב בישראל ובארצות המערב. השאלה העקרונית שהועמדה לדיון בפרשה זו הייתה הזכות להיות הורה, טיבה, מהותה, מאפייניה והשלכותיה, אל מול החירות שלא להיות הורה וזכותו של הפרט לשלוט בחייו ולתכננם. סוגיה זו עוררה בקרב שופטי בית המשפט העליון, קהילת המשפטנים והוגי הדעות, הרהורים למכביר בתחום המוסר, האתיקה, הפילוסופיה והמשפט.

זוהי פרשה ראשונה אשר נדונה בבית המשפט העליון בדיון נוסף, בהרכב נרחב של אחד-עשר משופטי בית המשפט העליון [דנ"א ]. היה זה מקרה חריג שבחריגים שבו התיר נשיא בית המשפט העליון דאז, מאיר שמגר, ליבון נוסף של סוגיה שמלכתחילה נידונה בבית המשפט העליון בערעור בהרכב מורחב של חמישה משופטי העליון והוכרעה בדעת רוב . הדיון הנוסף במקרה הזה נגד את לשון החוק וחייב לראשונה פסיקה פרשנית המרחיבה את סמכות בית המשפט העליון לקיים דיון נוסף [בש"א ].

נוכח פרשה זו ובמהלכה חוקק חוק הפונדקאות המכונה: "חוק הסכמים לנשיאת עוברים (אישור הסכם ומעמד הילוד)" שהוא אחד החיקוקים הראשונים והמתקדמים בעולם.

ברקע הפרשה עמד סכסוך בין בני זוג חשוכי ילדים, בשל עקרות הרעייה. בנסיבות אלה, ביצעו השניים הפריה חוץ-גופית, וביציות שהוצאו מגופה של האישה, הופרו בזרעו של האיש והוקפאו. אלא שלפני שאותרה פונדקאית, נפרדו בני הזוג והאיש הקים משפחה חדשה בעודו נשוי. האישה שיוצגה בידי עו"ד זיו גרובר עתרה לבית המשפט המחוזי בחיפה בדרישה לקבל לרשותה את הביציות המוקפאות, ובית המשפט נענה לה. בערעור שהגיש האיש לבית המשפט העליון באמצעות עורכת הדין דיינה הר-אבן [ע"א 5587/93], נקבע ברוב דעות בפסק דין של השופטת טובה שטרסברג-כהן (כנגד דעתו החולקת של השופט טל), כי לא ניתן לכפות הורות[2] בכורח, כיוון שהזכות שלא להיות הורה מעוגנת בערכי יסוד של המשפט ובכללם בזכות לפרטיות, לבחירה החופשית, לאפשרות להגשמה עצמית ובזכות לקבל הכרעות אינטימיות ללא התערבות המדינה. נפסק שכל אדם חופשי לבחור ולהחליט אם להיות הורה, אם לאו. בית המשפט העליון קבע כי לא ניתן לכפות הורות בכורח, שכן הזכות שלא להיות הורה מעוגנת בערכי יסוד של המשפט ובכללם: בזכות לפרטיות, לבחירה החופשית, לאפשרות להגשמה עצמית ובזכות לקבל הכרעות אינטימיות ללא התערבות המדינה, באופן שכל אדם חופשי לבחור ולהחליט אם להיות הורה אם לאו. בית המשפט העליון קבע כי ההורות מטילה על ההורה חובה החובקת את מרבית מישורי החיים, ומשהופך אדם להורה, הוא מחויב מכוח הדין לדאוג לילדו. לכן, נפסק, אף שלכל אדם יש זכות להקים משפחה וללדת ילדים, אין המדינה רשאית לכפות על אדם הורות בכורח באמצעות המערכת המשפטית.

ביבליוגרפיה לדוגמא (בעבודה האקדמית כ-40 מקורות אקדמיים באנגלית ובעברית) 

יונתן דייויס "שאלת הקשר הסיבתי בעילה של 'הולדה בעוולה' בעקבות הלכת המר נ' עמית" רפואה ומשפט 54, 72 (2015).

ע"א נחמני נ' נחמני, פ"ד מט(1) 485.

ד' ברק-ארז "על סימטרית וניטרליות: בעקבות פרשת נחמני", עיוני משפט כ (1) 197, בעמ' 204.

בג"צ משפחה חדשה ואח' נ' הוועדה לאישור הסכמים לנשיאת עוברים, משרד הבריאות ואח', פ"ד נז (1) 419

J Robetrson, "Prior Agreements for Disposition of Frozen Embryos", 51 Ohio St LJ ) 407

J Robertson, "In the Beginning The Legal Status of Early Embryos", 76 iVrginia L Rev 437