‏390.00 ₪

מחקר זה בחן את מאפייני נגישות אתרי הרשויות בחברה הערבית לתושבים עם מוגבלויות. הגדרת המוגבלות היא רחבה ויכולה לכלול מאפיינים חושיים, מוטוריים, קוגניטיביים ועוד. רשויות מחויבות להטמיע אמצעי נגישות אתרי האינטרנט דרכם התושבים מתעדכנים בנעשה ברשות, יכולים לכתוב ולהתלונן ולשלם חשבונות. המחקר בחן את מאפייני ההטמעה דרך תפיסת התושבים עם המוגבלות עצמם. במחקר הושם דגש על גישת המשילות הדיגיטלית כמסגרת תיאורטית. שאלת המחקר נבדקה בהתאם לארבע השערות מחקר שבהן השערת המחקר ראשונה כי ימצא רמת הטמעה נמוכה ושביעות רצון נמוכה באתרי הרשויות הערביות הופרכה ונמצא כי המשתתפים (n=68) מצאו את רמת ההטמעה בינונית וגם הביעו שביעות רצון בינונית. עם זאת, כן נמצא בהתאם להשערת המחקר כי תושבים ברשויות גדולות יותר דיווחו על רמת הטמעה גובהה יותר מתושבים עם מוגבלות מרשויות קטנות. ובנוסף נמצא כי תושבים עם מוגבלות חושית – עיוורון וחרשות – היו בעלי שביעות רצון גבוהה יותר מבעלי מוגבלות מוטוריות והתפתחותיות. כמו כן, השערה שנגעה לתפיסת התושבים עם המוגבלות את סדר העדיפויות והיחס של הרשות כלפיהם בנושא נגישות העלה כי תושבים ברשויות ערביות מעדיפים להסתמך על קשרים שיש להם בעירייה או ברשות מאשר כל דבר אחר, וזאת יכול להיות מתוך תפיסה חברתית מסורתית של קהילת חמולה. לאחר מכן, בדיון נדונו מגבלות אשר בעיקרן נוגעות למדגם שהיה ניתן לאסוף למחקר זה ולצורך בהעמקה בהגדרה מתודולוגית יותר מדוייקת לשלטון מקומי בחברה הערבית. כמו כן,  ניתנו מסקנות והמלצות בהן, ניתן לראות כי ערבים עם מוגבלות סובלים מאפלייה כפולה ואף משולשת כאשר כערבים הם סובלים אפליה, כבעלי מוגבלות במדינה שעוד יש בה לקויים רבים ביחס לאנשים עם מוגבלות וגם אוכלוסייה זו סובלת בתוך הקהילה שלה עצמה מתוך תפיסה של מוגבלות כחולשה שיש להסתיר. בנוסף, נמצא כי המחקר בנושא נגישות בכלל ונגישות באתרי הרשויות בחברה הערבית כמעט ולא נחקר, או לא נחקר באופן הרואי לו ולכן יש חשיבות ולהמשיך ולקדם את המחקר המפגיש בין השלטון המקומי הערבי לתושב הערבי וצרכי הנגישות שלו בכלל ורשת בכלל. לבסוף, יחד עם המחקרים הקיימים ניתן לראות כי לעמדה כלפי אנשים עם מוגבלות כאזרחים שווי זכויות בחברה אל עמדות הרואות במוגבלות גורם היוצר נחיתות אזרחית לאזרח עם המוגבלות. יש השלכות יישומיות בהטמעת הנגישות הדיגיטלית כאשר ההמלצות שעולות ממחקר זה ותואמות את המחקר הקיים היא כי יש לפעול להסברה כי החובה של המדינה ליצור נגישות לנכים היא מתוך הזכות שלהם כאזרחים שווים ולא העדפה שלהם, וזאת בהתאם למאפייני הקהילה, אך במקביל גם ליצירת לחץ משפטי וציבורי ליישום אמצעי נגישות באיכות גבוהה באתרי הרשות.

דוגמא מהשאלון

שאלות לדוגמא מהראיון

• האם אתה מרגיש שהרשות שבא אתה מתגורר מתייחסת באופן שווה לאנשים עם מוגבלות?
• האם אתה מרגיש שאתה יכול לקבל שירות מותאם דרך אתר האינטרנט ללא מאמץ רב? תאר לי מקרה בו קיבלת שירות טוב ומקרה בו קיבלת שירות רע
• האם לדעתך הרשות צריכה לשפר את הנגישות באתרי האינטרנט שתחת אחריותך?
• האם נגישות האתר גורמת לך לחוש חלק גדול יותר בקהילה וכיצד?
• האם אתה זקוק באופן קבוע לעזרה של אחרים בשביל להפעיל את אתר הרשות? ואיך?
• האם אנשי הרשות עוזרים לך לפעול דרך האתר? ואיך?
• תאר לי את הציפיות שלך כלפי הנגישות של אתרי הרשות.

ביבליוגרפיה לדוגמא (בעבודה האקדמית כ-20 מקורות אקדמיים באנגלית ובעברית)

שחר ח', חינוך לחיים ערכיים בתרבות טכנולוגית, הוצ' פרדס (2020)

דורפמן, ד' (2020). בין חשדנות לרחמים: תפיסות לגבי זכויות אנשים עם מוגבלויות כזכויות יתר ולגבי שימוש לרעה בחוק. משפט ורגשות, ג, 421-464.

Balkin, Jack M., How to Regulate (and Not Regulate) Social Media (November 8, 2019). Knight Institute Occasional Paper Series, No. 1 (2020), Yale Law School, Public Law Research

 חסינה dnevo