‏290.00 ₪

שאלת המחקר

כיצד באה לידי ביטוי הרפורמה של בג"צ - החזקת ילדים הסדרי ראיה והפחתה בדיני מזונות ילדים?

תוכן עניינים:

מבוא

1. סקירה מקיפה של הלכת 919/15 לאור עקרון השוויון בנטל ושיטת הקיזוז.
2. קשיים ביישום הלכת 919 בפסיקה הדיונית
3. משפט השוואתי – אנגליה.
4. פתיחת תיקים בעקבות ההלכה ויישום הלכת 919.
5. סיכום מסקנות ודעה אישית .

ביבל'

ישנם מקרים (במקרי הגירושין הקיצוניים) בהם בני הזוג אף נוהגים להשתמש בילדים כאילו היו נשק, לשם השגת מטרות הנובעות מעצם הגירושין. זאת לעיתים מבלי לחשוב כלל על ההשלכות הקשות היכולות להיגרם לילדים כתוצאה מכך. [1]

ישנם שלושה נושאים עיקריים המהווים אבן יסוד בקלפי המיקוח, בכל מה שקשור לסכסוך המתנהל בין בני הזוג במהלך הליך הגירושין:

המשמורת על הילדים – הנושא הבעייתי ביותר בסכסוך המתנהל בין בני הזוג בהליכי הגירושין הנו הרצון של כל אחד מבני הזוג להיות ההורה המשמורן. [2]

הסדרי ביקור וראייה – הנושא הנוסף שהנו בעייתי, ומהווה קלף מיקוח בין בני הזוג, הנו הצורך לקבוע הסדרי ביקור וראייה הוגנים של הילדים עם ההורה אשר לא קיבל אותם למשמורת.

מזונות ומדור הילדים – גם נושא מזונות ומדור הילדים הופך בגירושין בין בני הזוג לקלף מיקוח שהנו לעיתים קלף המיקוח המרכזי. נושא זה של מזונות ומדור הילדים, מהווה נטל כלכלי כבד משקל, ומתנהלות מלחמות קשות בין בני הזוג, בד"כ בבתי הדין ובבתי המשפט, על גובהם, וזהו גם הנשוא עליו נתמקד בעבודה זו .

על פי הדין העברי, החובה העיקרית של אב כלפי ילדיו הנה לפרנסם עד גיל 18. חובתו זו, מתבטאת בכך שבזמן הגירושין ולאחריהם, עליו לשלם דמי מזונות ומדור עבור ילדיו, ללא כל קשר למצבו הכלכלי וליכולתו לפרנס את עצמו. בבואם של בתי הדין ובתי המשפט לקבוע את גובה דמי המזונות והמדור הם מתייחסים לצרכיהם של הילדים שחלקם צרכים הכרחיים (אותם האב חייב לשלם) כגון, מזון, ביגוד, מדור, חינוך, בריאות וכד', וחלקם מדין צדקה כגון חוגים, טיולים, מתנות ועוד.

בניגוד למה שהה נהוג בעבר, מרבית הילדים חולקים את זמנם בין בתי שני ההורים. קיים מצב מופרך בו עבור ילדים עד גיל 6 האב נושא פעמיים בנטל כלכלת ילדיו דהיינו, האב מעביר סכום חודשי לידי האם עבור מלוא כלכלת הילדים, ובמקביל הוא משלם את מלוא הוצאות הילדים כשהם שוהים איתו ובביתו. אין צורך לפרט כמה הדבר קשה עד מאוד מבחינה כלכלית ומהווה מצוקה נוראית לאבות אשר מבקשים מצד אחד משמורת משותפת על הילדים, ומצד השני נדרשים לשלם לאם הוצאות מחייה מלאות על הילדים אפילו שאלו לא שוהים אצלה כדרך קבע.[3]

פתרון כולל לבעיות הללו הוצע במסגרת "ועדת שיפמן", אשר ביקשה לבטל את תחולת הדין האישי בהקשר למזונות הילדים ולבססם על דין אזרחי. לפי פתרון זה יש לראות את שני ההורים כחייבים במזונות הילדים, תוך שהחיוב ביניהם יחולק על פי מצבם הכלכלי היחסי וחלוקת ימי ההורות ביניהם. אולם במישור המעשי נמנע המחוקק עד כה מלנקוט בצעדי חקיקה המבוססים על הדו"ח. [4]

במרוצת השנים ובעקבות הקושי הכלכלי יותר ויותר גברים טענו לאפליה מגדרית לחוסר שיוון משווע בין גברים לנשים בכל הנוגע לתשלום מזונות עבור ילדיהם. חוסר שוויון מהותי זה בין המגדרים אינו עולה בקנה אחד עם המציאות של העולם המודרני והפמיניזם, שלא לומר עם הגינות בסיסית.

נפל דבר בישראל כאשר בית המשפט העליון, בהרכב מורחב של 7 שופטים, אימץ בפסק דינו את חוות הדעת מטעם משרד המשפטים ואת העמדה העדכנית של מועצת הרבנות הראשית מסוף שנת 2015, והגדיר הלכה חדשה בקביעת שיעור מזונות עבור ילדים יהודים.

 הלכה זו מייחסת למזונות לילדים מעל גיל 6 וקובעת כי : שיעור מזונות הילד יקבע בהתאם להכנסות שני ההורים (השינוי הוא שמתחשבים גם בהכנסות האם) וחלוקת זמני השהות כבר מגיל 6 (במקום 15). עד גיל 6 עדיין תשלום המזונות יהיה על האב בלבד.

אף ששופטי בית המשפט העליון לא הכריעו במקרים הספציפיים שהובאו בפניהם ולמרות שבמסגרת פסק הדין התגלו חילוקי דעות משמעותיים בין השופטים בשאלות שונות עקרוניות ומעשיות, הם הסכימו בסופו של דבר פה אחד על העקרונות שינחו מעתה את המשפט הישראלי בנושא. [5]

חשוב לציין כי עד לכתיבת שורות אלו הדיינים בבתי הדין הרבניים לא מקבלים הלכה זו. נוצר מצב בו יש מרוץ סמכויות חדש, בו לאימהות כדאי ברוב המקרים להגיע בנושא המזונות לבית הדין הרבני ולאבות לבתי המשפט למשפחה.

(בעבודה האקדמית כ-20 מקורות אקדמים באנגלית ובעברית)

ביבליוגרפיה לדוגמא:

[1] ד"ר דריה מעוז, פרופ' עמירם רביב, פרופ' עמי שקד אמנות הזוגיות, זב"מ (2019)

[2] א' מרקוס מומחים לדיני משפחה, הוצאת אוצר המשפט, 2017

[3] יצחק כהן "מודל המזונות הרעיוניים בדיני המשפחה" מאזני משפט 

תח-9 SHTZLR