‏290.00 ₪

תוכן עניינים 

מבוא 

תרומה והקפאת זרע בבנק הזרע:       

עלויות:        

מסגרת חוקית:     

תרומה והקפאת זרע:     

הפריה מזרע של נפטר     

משפט עברי יהודי  

שיקולים בעד השימוש בזרע     

אִמהוּת וזוגיות      

שיקולים נגד השימוש בזרע       

נטילת זרע מגוף הנפטר   

סיכום ביניים         

סעיף לתקנות בריאות העם (הפריה חוץ גופית)      

בנק זרע       

תרומת זרע  

טובת הילד  

המתח בין הלכה לאתיקה - פיקוח הלכתי בנושא תרומת זרע   

התמודדות ההלכה עם נושא תרומת הזרע   

תהליך קבלת תרומה      

אנונימיות הגבר והדילמה האתית בקשר לכך        

בעיות הלכתיות אפשריות בתרומת זרע       

בנק הזרע – משמעות הלכתית - המתח בין הלכה לאתיקה       

שמירת זרע  

סקירת המצב בעולם: משפט משווה   

באוסטריה ובשוודיה       

מערב אירופה        

החוק האנגלי         

ספרד:         

הצעת ארגון ״משפחה חדשה״ להקפאת זרע של חיילים עם גיוסם      

נוהל :

התייחסות גורמים שונים להצעה:      

נקודות להתייחסות:       

ביבליוגרפיה:       

בעבר פורסמו הנחיות היועץ המשפטי לממשלה בנושא, 2 והן התירו שימוש בזרעו של הנפטר כאשר הייתה לו בת זוג קבועה אשר מעוניינת כעת בשימוש בזרע ומתוך ההנחה־השערה כי אכן זהו רצונו. עוד קבעו ההנחיות כי במקרה שהנפטר היה רווק, מותר השימוש בזרעו רק אם גילה במפורש את דעתו החיובית, או שישנן ראיות המוכיחות שזה היה רצונו. בנוסף, נקבע בהנחיות היועץ המשפטי לממשלה כי להורי הנפטר אין מעמד משפטי עצמאי בנושא זה, וכן כי כדי לאשר את השימוש בזרע יש לערוך תסקיר (על ידי עובדת סוציאלית) במטרה לברר את רצון הנפטר ואת חופשיות הסכמתה של האלמנה.

הנחיות היועץ המשפטי לא עסקו במקרים שבהם רצון ההורים מתנגש עם רצון האלמנה. עניין כזה נידון לאחרונה בפסיקתו של בית המשפט העליון, אשר קבע (בהכרעת הרוב) כי לא ניתן לעשות שימוש בזרע כנגד רצונה של האלמנה, משום שסביר שהאלמנה היא שיודעת, בצורה המדויקת ביותר, מה היה רצונו של הנפטר. הוועדה לפניות הציבור של הכנסת התכנסה לדון בנושא ״הקפאת זרע של חיילים בעת גיוסם״ בעקבות פניית ארגון ״משפחה חדשה״. מהפנייה עולה כי בתקופה האחרונה חלה עלייה במספר בקשות קרובי- משפחה לעשות שימוש טכנולוגי בשימור תאי רבייה ורקמה אנושית למען המשכיות הדורות בשל מקרי אסון אשר אירעו בעת השירות הצבאי. לפיכך, יש לשקול אפשרות לתרומה והקפאת זרע של חיילים בעת גיוסם על מנת לאפשר להשתמש בו בהתאם להנחייתם במקרי אובדן פוריות או אסון.

יצוין כי למרות שקיימת היום אפשרות חוקית לכל אדם לשמר את זרעו בבנק הזרע על חשבונו, לא קיימת מודעות גדולה לנושא זה. הארגון מציע לקדם הקפאת זרע של חיילים טרם גיוסם במסגרת בנק הזרע. החידוש שמציע הארגון הוא כי תרומת הזרע והקפאת זרע לחיילים תעשה במימון המדינה וכי תהיה אפשרות של עשיית שימוש בזרע בעתיד במקרה בו חיילים איבדו את כושר פוריותם או במקרי אסון בהם נפטרו התורמים וזאת בהתאם להנחיות מפורשות שהשאירו.

כל נושא הפקדת זרע ושימוש בו מוסדר ב״כללים לניהולו של בנק הזרע״ אשר מפורסמים על ידי מנכ״ל משרד הבריאות. הכללים מתייחסים לניהול הבנק, שימור התרומות, סימון המבחנות, טופסי הסכמת התורם ושמירתם, נהלי הזרעה מלאכותית ועוד.

על פי החוק כל אדם המעונין בכ: ללא הגבלת גיל, רשאי לבקש לתרום את זרעו לבנק הזרע על מנת להקפיאו ולעשות בו שימוש בעתיד. ההגבלות הקיימות מתייחסות לשימוש בזרע כפי שנקבע בתקנות בריאות העם (בנק הזרע) ותקנות בריאות העם (הפרייה חוץ גופית), בהן נקבע כי : ״לא ישתמש רופא להפריית ביצית שניטלה, אלא בזרע שיועד מראש להפריה ושהתקבל בהתאם להנחיות המנהל מתורם או מבעלה של האשה שממנה ניטלה הביצית או מבנק זרע שהכיר בו המנהל כאמור בתקנות בריאות העם (בנק זרע) 

סקירת המצב הקיים בעולם בנושא תרומות זרע:

יש להבחין לעניין זה בין תרומת זרע של תורם בחיים שאיבד את כושר פוריותו מחמת פציעה מחלה וכיוב' והתרומה נועדה לשרת אותו בעתיד, תרומה זו היא תרומה לטיפול באי פוריות, לבין תורם שנפטר והתרומה באה לאפשר את המשכיותו.

תרומת זרע לצורך הזרעה תוך רחמית קבילה כדרך התמודדות עם עקרות גברית, באוסטריה ובשוודיה יש נגישות לילדים הנולדים באמצעות תרומת זרע, לאינפורמציה בנוגע לתורמי הזרע , והזרעה תוך רחמית נחשבת לטיפול מקובל; עם זאת תרומת ביציות או זרע בהקשר של הפריה חוץ גופית אסורה. [1]

תשע מדינות במערב אירופה חוקקו חוקים הנוגעים לטיפולי פוריות (או כפי שהם מכונים בספרות Assisted Reproductions). ניתן לחלק את החקיקה לשני סוגים – זו האוסרת תרומת זרע או ביצית בקונטקסט של הפריה חוץ גופית, וזו המתירה תרומת זרע לטיפול באי-פוריות.

 .The Human Fertilisation and Embryology Act -HFEA– הוא המקיף ביותר בחקיקה האירופאית בנושא טיפולי פוריות. החוק מגדיר את הקמתו של גוף סטטוטורי אשר יסדיר את הנושא. באחריותו של גוף זה רישוי מרכזים להפריה חוץ-גופית, ויצירת כללים לפעילות....

ביבליוגרפיה לדוגמא (בעבודה האקדמית כ-20 מקורות אקדמיים באנגלית ובעברית)