‏290.00 ₪

שאלת המחקר

כיצד בא לידי ביטוי תפקידו של סוכן מפליל בחקירה משטרתית?

תוכן עניינים

מבוא    

הסוכן החשאי - אבחנה בין סוכן שמטרתו למנוע עבירות ובין סוכן שמגיע לאסוף חומר/ מידע 

הסוכן המשטרתי (שוטר במסווה אזרחי)  

הסוכן החשאי המגוייס מקרב עבריינים וסוגיית עד המדינה 

משפט משווה    

קנדה    

ארצות הברית   

דין מצוי בישראל

הנחיות היועמ"ש והמשטרה        

הסוכן המדיח    

משפט משווה

ארצות הברית - הגנת הפח היקוש בענין סוכן מדיח           

המותר והאסור בהפעלת סוכנים .

משפט אירופי    

אנגליה 

דין מצוי בישראל

פס"ד אפנג'ר     

סוכן קטין          

סוכן מדובב       

יחידת המדובבים החדשה של המשטרה   

בריטניה           

ארצות הברית   

ישראל  

השימוש במדובב (גם בתא המעצר) כתחבולה הפוגעת בזכות השתיקה       

פס"ד זדורוב  : מדובב ופרטים מוכמנים    

ההבחנה בין מדובב "אקטיבי" ל"פסיבי"    

ביקורת אישית והגישה הראויה לאימוץ במשפט הישראלי   

סיכום   

ביבליוגרפיה      

חברה מתוקנת שואפת לאיזון בין הרצון לטפל בעבריינות ובפשיעה, לבין ההקפדה המחמירה על זכויותיו של הפרט. בסיס מוסרי חשוב ביותר למימוש תהליכי אכיפת החוק נובע מביטחון הציבור בכך שהמערכת פועלת בהגינות, במימוש כלי האכיפה הנתונים בידה. נדרשת התחשבות, בד בבד, ב"ערכי ההגנה על זכויות הנאשם והצורך להבטיח משפט הוגן כערך עליון בהליך הפלילי"[1] כמו גם ב"[ה]אינטרס הציבורי החיוני במאבק בפשיעה...".[2]

השאיפה האופטימלית בהליך הפלילי בכלל, כמו גם בראשיתו בחקירה המשטרתית, היא חשיפת מציאות בה חופפות האמת העובדתית והאמת המשפטית זו את זו, תוך כדי התנהלות הוגנת ושמירה על זכויות החשוד.

מובן שקיים חשש, כי ההליך הפלילי, על כללי הראיות וסדרי הדין שבו, עלול ליצור לעתים פער שלילי בין האמת העובדתית לבין האמת המשפטית, אשר יפגע באמון הציבור במערכת המשפט. השופט אלון התייחס לפער כאמור שעלול ליצור ההליך המשפטי, בציינו:

"... הכלל הוא כי 'המערכת המשפטית משתדלת היא להתאים, ככל האפשר, את עקרונותיה לאמת שבמציאות והרשות השיפוטית מיישמת את דרכי בירורה כדי להגיע במידה מרבית לבירורה של האמת העובדתית...' אמנם כן כדברי Ashworth המובאים לעיל, אין שיטה של עשית צדק בפלילים, המעריכה בכל מקרה את האמת מעל לכל שיקול אחר... אך הייתי מוסיף ואומר, שבדרך כלל עשיית צדק מחייבת הערכת האמת מעל לכל שיקול אחר, ורק במקרים יוצאים מן הכלל ניתן להעדיף שיקולים ערכיים אחרים על פני הערכת האמת וגילויה...".[3][4]

פעמים רבות, פער בין האמת העובדתית לבין האמת המשפטית נובע מהדרך בה סבור בית המשפט כי על החקירה המשטרתית, הגלויה והסמויה, להתנהל, זאת, לעומת הדרך בה התנהלה החקירה בפועל. שימוש לא נכון בחקירה עלול להגביר את הפער הנחזה בין "האמת העובדתית" לכאורה (זו המשתקפת מההודאה) לבין האמת המשפטית (הפוסלת את ההודאה מטעמים שונים, לרבות בגין האפשרות שהאמצעים שננקטו הובילו לכך שאין מדובר בהודאת אמת, או שלא ניתן להכריע בכך).

התוצר החשוב ביותר של החקירה המשטרתית הינו ההודאה ואין פלא כי זו נמצאת לרוב במרכז הדיון המשפטי. קיים חשש, כי חקירה לא נכונה תניב הודאה כפויה - הודאה אשר אינה "חופשית ומרצון"; האתגר העומד בפני מערך החקירות הוא לנקוט טקטיקות יעילות והוגנות כך שיתקבלו הודאות אמת ויימנע מצב שינתנו הודאות, ואפילו הודאות אמת כתוצאה מנקיטת הליכים שייאלצו את פסילתן.[5]

המגמה לחשוף אמצעים וחומרי חקירה שהוגדו "מודיעיניים" או "חסויים" משתלבת בעובדה לפיה מזה שנים אחדות מזוהה תופעה של איום על עדים, בעיקר בחקירת עבריינות חמורה. כתוצאה מכך הוקם צוות מיוחד לבחינת הנושא על ידי פרקליטת המדינה דאז, עדנה ארבל. בספטמבר 2004 הגיש הצוות, בראשות עו"ד משה לדור, לשעבר פרקליט מחוז ירושלים, את המלצתו להקמת רשות להגנה על עדים. מממצאי הצוות עולה, כי: "בישראל הולכת ומחריפה בשנים האחרונות תופעה שבה עדים אינם משתפים פעולה עם הרשויות, ובמיוחד בעבירות אלימות קשה, סחר בבני אדם, סמים ופשע מאורגן. הם נרתעים מפני איומים בפועל או חשש לאיומים."161 מתמצית "דו"ח צוות ההקמה לתוכנית להגנה על עדים תשס"ד-2004" עולה, כי: "עבירות רבות, בתחום זה [איום ופגיעה בעדים –ג"א], אינן נחשפות כלל, עבירות רבות מבוצעות מתוך אמונה של מבצעיהן כי לא יימצא מי שיעמוד בדרכם ויעיד נגדם, חקירותיהן של עבירות חמורות נמצאות מסוכלות באיבן... [ש]ידוע למשטרה על עדים שנחשפו לאיומים ואף נרצחו, וכן על סוכנים שויתרו על קבלת סל אבטחה ונפגעו...".

ביבליוגרפיה לדוגמא (בעבודה האקדמית כ-20 מקורות אקדמיים באנגלית ובעברית)

יורם רבין ויניב ואקי דיני עונשין כרכים א'-ג' (מהדורה שלישית).

גדי אשד, רונן ישי, המודיעין האנושי בעידן כלי האיסוף הטכנולוגיים, במחשבה תחילה, גיליון 1

ע"פ מועדי נ' מדינת ישראל, פ"ד לח (1) 197

MR. Napier & S. Adams "Criminal confessions - overcoming, the challenges" 71(11) F.B.I. Law Enforcement Bulletin