‏290.00 ₪

שאלת המחקר

כיצד באה לידי ביטוי משנתו של מישאל חשין – שופט ביהמ"ש העליון?

תוכן עניינים

מבוא

רקע ביוגרפי

משפחה

פעילותו השיפוטית

פסילת חוקים

חופש הביטוי

פרשת הוד-חפר

עבירות צווארון לבן

חוק האזרחות והכניסה לישראל

סגנון ציורי

המשפט המינהלי של השופט חשין

משמר ההגינות הציבורית

סיכום: עריכת דין ושפיטה

ביבליוגרפיה

מישאל חשין (16 בפברואר 1936 - 19 בספטמבר 2015) היה שופט ישראלי שכיהן בבית המשפט העליון של ישראל בשנים 1992 - 2006. נולד בביירות שבלבנון רבתי. חשין היה בנם של שניאור ורות חשין; אביו היה שופט בית המשפט העליון ואמו הנשיאה המייסדת של הקרן לירושלים. נולדו להם שלושה ילדים, אחד מהם, שניאור, נהרג בתאונת פגע וברח בשנת 2010. לפני מינויו לשופט בית המשפט העליון, חששין כיהן 16 שנה במשרד המשפטים, והגיע לשיאו עם סדנה כסגנית היועץ המשפטי לממשלה בשנים 1974–1978. לאחר מכן הוא נכנס לפרקטיקה פרטית במשך 14 שנה, לפני שמונה לבית המשפט[1]. בעת שכיהן כיו"ר ועדת הבחירות המרכזית בישראל, השעיר חשין את שידורי מסיבת העיתונאים שערך ראש הממשלה אריאל שרון כהפרה של חוק הבחירות. ב- 19 בספטמבר 2015 נפטר חשין בגיל 79 מסרטן.

פסיקתו של השופט חשין בתחום המשפט המינהלי מביאה לידי ביטוי את שילוב הכישורים המיוחד שלו – כאיש המשפט[1], איש הצדק ואיש המעשה. השופט חשין נתן ביטוי לעמדה שממנה הוא משקיף על המשפט המינהלי בבג"ץ 2148/94 גלברט נ' יושב-ראש ועדת החקירה לבדיקת אירוע הטבח בחברון,[2] באומרו:

"אינני חש עצמי כמי שיושב במגדל שן. בתוך עמי ישבתי ובתוך עמי אנוכי יושב: אני בו והוא בי. וגם על מקומי כיום באוהל-של-משפט, ריח הגלימה שעליי כריח השדה. שנים רבות הייתי יוצא ובא בשערי בית המשפט הגבוה לצדק כבא-כוחם של מתדיינים, פעם על צד זה ופעם על צד זה, ויודע אני בי כיצד נהגתי אני וכיצד נהגו אחרים כמותי".[3]

בצלמו ובדמותו של ניסיון מקצועי זה פיתח השופט חשין את תורת המשפט המינהלי שלו. [4]

(בעבודה האקדמית כ-20 מקורות אקדמים באנגלית ובעברית)

ביבליוגרפיה לדוגמא:

ו' דשא מערכת המשפט בישראל, הוצאת נבו (2019)

ששון ש' החילוניות החדשה, הוצאת רסלינג, (2019)

אביעד הכהן. "פרש בודד בערבות החוק והמשפט" לזכרו של השופט מישאל חשין, המכון למחקרי חקיקה ולמשפט השוואתי ע"ש הרי ומיכאל סאקר, הוצ' האוניברסיטה העברית בירושלים, 2016