‏290.00 ₪

שאלת המחקר

כיצד באה לידי ביטוי קניה מקוונת ודיני צרכנות לאור חוק הגנת הצרכן?

תוכן עניינים

מבוא. 

חוק הגנת הצרכן 

סוגיות מרכזיות בחוק. 

הוראות בעסקאות מיוחדות. 

מה שהוסדר בתקנות. 

החוק להגנת הצרכן – מדוע חוקק?. 

קניה באינטרנט על פי חוק הגנת הצרכן - "עיסקת מכר מרחוק". 

החוק להגנת הצרכן – בעיקר איסור על הטעייה מכוונת של הצרכן 

עסקאות באינטרנט וצרכנות. 

מסחר אלקטרוני וקניות מקוונות

דיני צרכנות - עסקת מכר באינטרנט.

סיכום. 

ביבליוגרפיה. 

חוק הגנת הצרכן מקנה הגנה בעסקת מכר מרחוק, ומאפשר לצרכן לבטל את העסקה בתנאים מסוימים[2].

מי מאיתנו לא עמד בפני רכישת מוצר מקוון וחששות בליבו.

לפי נתוני משרד התעשייה כיום מתבצע מסחר אלקטרוני בישראל בין צרכנים לעסקים (C2B) בהיקפים הולכים וגדלים. עיקר הפעילות המסחרית המקוונת המתבצעת בישראל נעשית באתרי מכרזים.

השימוש באינטרנט לצורכי מסחר – רכישות הינו תהליך מורכב הבנוי ממספר גורמים והינו מעבר לכך כלי חיוני לביצוע עסקאות : רכישה , מכירה וביצוע העברות כספיות כמו תשלום חשבונות וכו'..

מידת השימוש באינטרנט לצורכי מסחר רק תעלה עם השנים כאשר לא יהיו בעיות אמון של ספקים. אם זאת , אמון הצרכנים הינו רגש המגביל את הצרכנים הפוטנציאלים מלבצע שימוש באינטרנט לצורכי מסחר.

מחקרים בחנו מספר גורמים מתערבים שהשפיעו במידה מסוימת על המשתנים והראנו כי נשים נרתעות יותר מגברים בכל מה שקשור לאינטרנט וזאת עקב מידת אמון נמוכה.

מבחינת קבוצת הגיל הנשאלים היו בגיל פוטנציאלי לשימוש באינטרנט לצורכי רכישה אך נראה כי אין השפעה מיוחדת על מידת השימוש והאמון.

מבחינת השכלה אנשים אקדמאים החשופים יותר למחשב ולתכני האינטרנט הנטייה לשימוש באינטרנט גבוהה יותר מאשר אנשים בעלי השכלה תיכונית.

רכישה באינטרנט, או רכישה בטלפון לאחר עיון בקטלוג שנשלח לתיבת הדואר או על סמך פרסום בעיתון, היא רכשה שבמהלכה אין מגע ישיר בין המוכר לקונה, והקונה לא יכול לראות ולבדוק את המוצר המוצע. הצרכן מסתמך רק על המידע שפורסם באתר או בקטלוג, ועשוי להתברר פער בין תיאור המוצר או השירות לבין מה שנרכש בפועל[1].

במועצה לצרכנות מתקבלות תלונות רבות של צרכנים אשר ביצעו הזמנת מוצרים או שירותים באינטרנט או בטלפון (מוצרי חשמל, רהיטים, מוצרי קוסמטיקה, ספרים, חבילות נופש), ומלינים על כך שלא קבלו את המוצר או שקבלו מוצר שונה או פגום. צרכנים אחרים התחרטו מיד לאחר ביצוע העסקה, אולם המוכר סירב לבטל.

קיימים מספר חסמים המעכבים את הגידול בשימוש במסחר אלקטרוני. בין החסמים העיקריים ניתן למנות את החשש הפסיכולוגי ממסירת פרטי כרטיס האשראי באינטרנט, חשש מהונאות ברשת (למשל אי קבלת המוצר או קבלת מוצר פגום או שונה מזה שהוזמן) ועוד.

בעבודה זו ננסה להתמודד עם שני חסמים אלו. [1]

"מה יקרה אם בעקבות מסירת פרטי כרטיס האשראי לאתר יועברו הנתונים למישהו אחר?"

מרביתנו חיים בפרנויה נוראה, לפיה כל רכישה מקוונת תאפשר להאקרים לצאת בחגיגת רכישות מטורפת על חשבוננו, ועל כן אנו חוששים מלמסור את פרטי כרטיס האשראי באינטרנט (למרות שכלל אין זה ידוע האם המוקדן של "פיצה רחמים" שם הזמנו פיצה בטלפון אמין יותר מאתר האינטרנט של פיצה דומינו למשל).

החשש מפני רכישות מקוונות הוא זהה לחשש שאמור לקנן בליבנו בעת ביצוע רכישות טלפוניות, ולמרות זאת אין אנו חוששים מלהזמין ארוחה או לשלם חובות עירייה בטלפון. [2]

העסקה הצרכנית באינטרנט מתאפיינת, בעיקר, בבעיות קשות בתחום האינפורמטיבי ובנושא האכיפה. אם בדרך כלל סובל הצרכן הטיפוסי מנחיתות בתחומים אלו, בסביבת המסחר האינטרנטי, מחמירה בעיה זו שבעתיים בשל אופייה של סביבה זו .

3. המסחר האלקטרוני מעורר בעיות משפטיות שונות, אשר בהיעדר חקיקה מיוחדת קיימת לגביהן כיום אי-ודאות. למשל, האם במעבר לעולם המסחרי האלקטרוני חל שינוי בצורך בתיעוד עסקאות ופעולות משפטיות שונות, שלגביהן קיימת היום דרישת כתב, ב"מסמכי נייר", או האם ניתן להטיל אחריות בנזיקין על עשיית עוולות באינטרנט ואם כן, מהו היקף האחריות והאם ניתן להטילה על גורמים שלישיים .

4. השינוי בהרגלי הצריכה ובתצורת המסחר הבינלאומי[3] הוא בלתי נמנע והוא כבר מתרחש בכל רחבי העולם. ריבוי תחומי השימוש באינטרנט גורם לשינויים של התשתית המשפטית של המסחר. מחוקקים ובתי משפט בעולם מנסים לעמוד בקצב של ההתפתחות הטכנולוגית בעקבות ההבנה שדיני המסחר ודיני החוזים של המדינה חייבים להשתנות אם המדינה רוצה להצליח בכלכלה הגלובלית. שינויים חלים בחוקים העוסקים בהגנת הפרטיות באינטרנט, בחתימות דיגיטאליות, בהגנת הצרכן בעסקאות מכר מרחוק וגם בתחום החוזים המקוונים, כאשר מטרת המחוקק הינה לספק צפיות וודאות הדרושים לשגשוג המסחר האלקטרוני. ככל שיותר ויותר עסקים ואנשים פרטיים ממשתמשים בשיטות חדשות של עיבוד והעברת מידע לצורך כריתת חוזים ורכישת מוצרים ושירותים, כך מתחזקת המסקנה, שהדרך בה אנו מסתכלים על דיני החוזים ודיני הצרכנות השונים, אינה יכולה להישאר כפי שהייתה.

5. ניתן למנות שלוש סוגי עסקאות עיקריים בזירת המסחר האלקטרוני: עסקה הנקשרת בין שני גורמים עסקיים ("עסקה סיטונאית"), עסקה הנקשרת בין גורם עסקי ללקוח פרטי הנקראת גם C2B ("עסקה קמעונאית"), עסקה הנקשרת בין שני גורמים פרטיים. בשל אופי העבודה והיקפה אתמקד בעיקר בעסקה קמעונאית ועסקה בין שני גורמים פרטיים משום שבעסקאות מעין אלו נכנס חוק הגנת הצרכן לפעולה וזהו ייעודו העיקרי.

מצגת רפרט צרכנות פאוורפוינט מקצועי רפרנט כ-20 שקפים- 99 ש"ח

ביבליוגרפיה לדוגמא (בעבודה האקדמית כ-20 מקורות אקדמיים באנגלית ובעברית)

א' ברק "זכויות אדם מוגנות והמשפט הפרטי" ספר קלינגהופר

 Marko, Rafal. "The notion of 'consumer' in EU law". Library of the European Parliament

תח- 4 מבוסס שפיט