‏290.00 ₪

שאלת המחקר

כיצד באה לידי ביטוי הפליה בבדיקה ביטחונית בשדה התעופה?

תוכן עניינים

מבוא

שאלת המחקר

אפליית ערבים בתעופה

פרופיילינג , הפליה סטטיסטית

שימוש בפרופיילינג על–מנת למנוע חטיפה או פיצוץ של מטוסים

אי-שוויון ברמת הפרט

פרופיילינג על בסיס השתייכות לקבוצה הסובלת מהפליה.

אלטרנטיבות ואמצעים חלופיים לפרופיילינג מפלה

סיכום

ביבליוגרפיה

עבודה אקדמית זאת תעסוק באפליה בבדיקה ביטחונית ופרופיילינג מפלה של ערבים בכלל ובשדה התעופה בפרט. רשויות הביטחון בשדות–התעופה מסתמכות על קיומו של מִתאם חיובי בין זהות ערבית לפעילות טרור, וכופות על נוסעים ממוצא ערבי בדיקה בטחונית מחמירה מזו שיתר אזרחי ישראל נאלצים לעבור. המאמר מנתח את יעילות השימוש בהפליה סטטיסטית בהקשר זה ובוחן את מהות הפגיעה בשוויון ודרכים להקטנת הפגיעה.

בשנת 2015 ניתן פסק דין חשוב בנושא. עתרה האגודה לזכויות האזרח לבג"ץ נגד רשות שדות התעופה, שירות הביטחון הכללי ומשרד התחבורה בדרישה שיחדלו מלהשתמש בלאום הערבי כקריטריון בעת ביצוע הבדיקות הביטחוניות בשדות התעופה. בעתירה תיארה האגודה כיצד נוסעים ערבים בשדות התעופה נתקלים ביחס שונה ומשפיל, המתבטא בבדיקה מיוחדת וקפדנית, אשר חורגת בהרבה מהבדיקות הביטחוניות הרגילות, שאותן עוברים הנוסעים היהודים. כל זאת אך ורק בשל היותו של הנוסע ערבי, ובהעדר כל חשד קונקרטי לגביו. האגודה דרשה, כי היקף הבדיקות הביטחוניות ורמתן ייקבעו לגבי כל האזרחים, יהודים וערבים כאחד, על פי קריטריונים שווים וענייניים.

רשות שדות התעופה טענה בתגובה לעתירה, כי החלת קריטריונים שווים על כל הנוסעים תגדיל את העלות התקציבית של הבדיקות, וכי היא פועלת לשינוי אופן הבידוק כך שהפגיעה בערבים "תורגש פחות". באגודה לזכויות האזרח דחו טענות אלו והדגישו כי שאלת ההשפלה והתיוג איננה יכולה להיבחן רק כשאלה תקציבית. עוד טענה האגודה כי ללא ביטול קריטריון הלאום, גם שינויים שיבוצעו באופן הבדיקה לא יבטלו את בעיית האפליה.

דרישה מערבים לעבור בדיקה בטחונית קפדנית יותר משל יהודים כתנאי לשימוש בשירות הציבורי עשויה להיחשב הפליה אסורה לפי סעיף 3(א) לחוק איסור הפליה. ההסתמכות על פרופיילינג בהקשר זה לא תיחשב הפליה אם "הדבר מתחייב מאופיו או ממהותו של המוצר, השירות הציבורי או המקום הציבורי", כקבוע בסעיף 3(ד)(1) לחוק איסור הפליה. פעולה שנועדה לשמור על בטחון הנוסעים - ובענייננו פרופיילינג - תשתייך לחריג זה ולא תיחשב "הפליה" אם היא תיחשב ל"מתחייבת" מאופיו של השירות הציבורי. על–מנת שתוכר ככזו, עליה לעמוד במבחנים החוקתיים, שהם: (א) ההסתמכות על פרופיילינג משפרת את הבדיקה הבטחונית; (ב) לא ניתן להשיג תוצאה דומה תוך שימוש באמצעים אחרים שעלותם החברתית נמוכה יותר; (ג) התועלת שבשימוש בפרופיילינג עולה על הנזק שהשימוש בו גורם. 
מטרתו של מאמר זה היא להניח את התשתית העיונית הנדרשת לשם מתן תשובה מושכלת לשאלות אלה. המאמר אינו עוסק בפרטי הדין החוקתי, אלא בוחן מדוע השימוש בפרופיילינג לצרכים בטחוניים הינו יעיל ומהו בדיוק המחיר שפרטים השייכים לקבוצה החשודה משלמים. בחינה זו הכרחית לצורך הניתוח החוקתי. 
הדיון ביעילותו של הפרופיילינג רלוונטי לכל שלוש השאלות, שכן הוא יעיל רק אם הוא משפר את הבדיקה הבטחונית ועושה זאת בעלות נמוכה מזו של אמצעים חלופיים. הדיון במחיר החברתי הכרוך בשימוש בפרופיילינג נדרש להכרעה בשאלה השלישית, דהיינו, אם תועלתו גדולה מנזקו, וכן לצורך השוואה בין המחיר הכרוך בשימוש בפרופיילינג לעומת מחיר השימוש באמצעים חלופיים. בפרק א אסביר מהו פרופיילינג ומדוע הוא מכונה גם הפליה סטטיסטית; בפרק ב אבחן את יעילות השימוש בו; בפרק ג אדון במחיר השימוש בו; בפרק ד אבחן אמצעים חלופיים; ולבסוף אסכם.שדה–התעופה הוא המקום בו בן המיעוט הערבי במדינת–ישראל מרגיש ניכור חברתי רב יותר מבכל מקום אחר במדינת–ישראל. הסיבה לכך היא שרשויות הביטחון בשדות–התעופה מסתמכות על קיומו של מִתאם חיובי בין זהות ערבית לפעילות טרור, וכופות על נוסעים ממוצא ערבי בדיקה בטחונית מחמירה מזו שיתר אזרחי ישראל נאלצים לעבור. המאמר מנתח את יעילות השימוש בהפליה סטטיסטית בהקשר זה ובוחן את מהות הפגיעה בשוויון ודרכים להקטנת הפגיעה. קיימת הסתברות גבוהה יותר שנוסע המבקש לעלות למטוס מתוך כוונה לחטוף או לפוצץ אותו יהא ערבי, ולא יהודי. מאחר שאין להניעה זו ביטוי חיצוני נראה לעין, כוחות הביטחון עשויים להשתמש במידע הסטטיסטי הנ"ל על–מנת לחסוך באמצעים, או במילים אחרות, להעלות את רמת הביטחון בשדות–התעופה בתקציב נתון. ההסתמכות על מידע סטטיסטי ביחס לקבוצה בעת בדיקת הפרט היחיד נקראת פרופיילינג, ומכיוון שאינה נובעת מרצון להפלות אך תוצאותיה דומות למדי לאלה של הפליה, היא נקראת גם הפליה סטטיסטית. הדין אוסר על שימוש בפרופיילינג בשוק העבודה, אך אין התייחסות מפורשת בדין לפרופיילינג בהקשר בטחוני. אין בהכרח מקום להחיל דין דומה ביחס לפרופיילינג בכל התחומים. קיימים הבדלים

משמעותיים בין החשיבות והתוצאות של פרופיילינג בשוק העבודה לבין פרופיליינג לצורכי שמירה על בטחון המדינה בכלל ועל בטחון התעופה בפרט. ראשית, קיים הבדל בצד התועלת. ייתכן שהתועלת הנובעת מפרופיילינג בשירות הביטחון גדולה יותר מהתועלת שבשימוש בפרופיילינג בשוק העבודה. בהיעדר ממצאים אמפיריים, קשה לבחון טענה זו. שנית, קיים הבדל חשוב בנסיבות השימוש. בעוד שמעבידים אינם מוגבלים יחסית בזמן שיש ביכולתם להקדיש לבחינת מועמדים, פרופיילינג בשירות הביטחון משמש במצבים שבהם החלטה חייבת להתקבל במהירות. לא ניתן לעכב נוסעים מעבר לכמה דקות בממוצע, ולכן יש צורך באמצעי שיאפשר קבלת החלטה מהירה לגבי נוסע שראוי לעכב לבדיקה קפדנית. לחץ–זמן מסוג זה אינו קיים בסיטואציה של ריאיון לשם קבלה לעבודה. שלישית, קיימים הבדלים בעלות. קשה להמעיט בעוצמת הפגיעה הכרוכה בפרויילינג בשדה–התעופה, אולם מדובר בכל–זאת באי–נעימות שנמשכת רק כשעה, משך זמן קצר בהרבה מהתוצאות ארוכות–הטווח הנובעות מאי–קבלה לעבודה. להמחשה, נניח שמעביד יודע כי סטטיסטית, ערבים נוטים להיות עובדים פחות טובים בעסקו, למשל מפני שהעברית שבפיהם פחות רהוטה בממוצע בעוד שהעבודה בעסקו דורשת ידיעה טובה של השפה העברית. הוא עלול לגרום עוול גדול לעובד ערבי מוכשר אם יעדיף עובד אחר על פניו אך ורק בשל הסתמכותו על הנתון הסטטיסטי. ההשלכות הקשות מתבטאות לא רק ברמת הפרט, אלא גם ברמת הקבוצה. שכן, בין אם הדעה שעובדים ערבים טובים פחות נכונה עובדתית בנקודת זמן מסוימת ובין אם לאו, היא תהא נכונה בנקודת זמן מאוחרת יותר: ערבים, בראותם שסיכוייהם להתקבל לעבודה נמוכים יותר מסיבות שאינן תלויות בכישוריהם, עלולים להשקיע פחות ברכישת הון אנושי, וכך להחמיר ולהנציח את מעמדם הנחות בשוק העבודה.42 מסיבות אלה ואחרות אין לאפשר למעבידים להשתמש בפרופיילינג בקבלה לעבודה, אולם לא ברור שזה הדין הראוי גם ביחס לתחום הביטחון. על–מנת לענות על השאלה, יש צורך בניתוח עלות מול תועלת המביא בחשבון קיומם של אמצעים חלופיים. נדרש שמומחים בתחום הביטחון יעריכו באופן מוסמך את מידת התועלת שהשימוש בפרופיילינג מניב. בין השאר יהא עליהם להעריך אם החשש שנזכר לעיל, כי הסלקטורים עלולים לסבול מהטיה שתניע אותם לייחס משקל–יתר למוצא האתני, אכן יגרום לכך שסך כל היעילות של ההסתמכות על פרופיילינג בשדה–התעופה ייפגע. מומחים מתחומים אחרים נדרשים על–מנת להעריך את גודל הפגיעה ברגשות האוכלוסייה הערבית הנגרמת כתוצאה מהשימוש בפרופיילינג אתני. רק לאחר שייערכו בדיקות והערכות אלה יהיה ניתן להמשיך בניתוח המוצע במאמר זה ולהגיע להחלטה על מדיניות מושכלת. אם יימצא שהתועלת שבפרופיילינג עולה על המחיר הכרוך בו, ייתכן שיהיה צורך לשפר את המדיניות באמצעות יישום של שלוש ההמלצות הבאות. ראשית, השקעה בטכנולוגיה מאפשרת בדיקה טובה יותר של כל הנוסעים ומטענם ומצמצמת את מספר הערבים ו/או המוסלמים העוברים בדיקה קפדנית ומשפילה. מן הראוי לנקוט באמצעי שלילי, כגון קנס או פיטורים, נגד סלקטורים שיתברר כי אינם נוהגים באדיבות. שלישית, יש להעסיק סלקטורים ערביים.43 הדבר עשוי להקטין את תחושת ההפליה של הציבור הערבי. יהא בכך כדי להמחיש את העובדה שהבדיקה הבטחונית הקפדנית הינה עניינית, ואינה נובעת מרצון להפלות. מובן שגם הסלקטורים הערביים יהיו כפופים לאותם סטנדרטים של אדיבות, שכן בכך שהם ערבים אין כדי לבטל את תחושת ההפליה שנגרמת לנוסע ערבי הנאלץ לעבור בדיקה קפדנית יותר מרוב הנוסעים האחרים.

פס"ד בנושא פרופיילנג: סטודנט למשפטים עבד במשרד עורכי–דין בתל–אביב במקביל ללימודיו. לצורך עבודתו, נשלח הסטודנט להחתים מספר חברים בקיבוץ נאות–מרדכי על תצהירים. מכיוון שהקיבוץ שוכן בגליל העליון, טס הסטודנט משדה–דב שבצפון תל–אביב לשדה–התעופה שבקריית–שמונה, שם חיכו לו חברי הקיבוץ ואספו אותו במכוניתם. הן בשדה–דב והן בשדה–התעופה בקריית–שמונה עבר הסטודנט בדיקות בטחוניות קפדניות מסיבה אחת בלבד, והיא היותו בן המיעוט הערבי[1].כאשר הגיע בבוקר אותו יום לשדה–דב, לא הסתפקו אנשי הביטחון בהצגת תעודה מזהה ובבדיקת מטענו האישי, אלא דרשו ממנו להסביר את מטרת נסיעתו ולפרט מהן הפעולות המשפטיות שהוא מתכוון לעשות. כמו–כן נשאל כמה זמן הוא מועסק במשרד שבו הוא עובד, מהו תחום עיסוקו של המשרד ומדוע הוא נשלח לבד ולא בלוויית עורך–דין ממשרדו. כאשר הגיע הסטודנט, בסופו של יום העבודה, לשדה–התעופה בקריית–שמונה על–מנת לטוס בחזרה לתל–אביב, הוא התבקש מייד עם כניסתו לשם להמתין, בעוד נוסעים אחרים חולפים על פניו בדרכם למטוס. לאחר–מכן עבר חקירה ממושכת שבה נשאל שאלות שונות בנוגע לעיסוקו ומעשיו במקום, ובין היתר עם מי נפגש, מה זה תצהיר ועוד. לשאלתו, "מה קורה?", השיבה לו הבודקת הראשית: "אני רוצה לוודא שלא נפגשת עם טרוריסטים ושאין לך אמצעי טרוריזם." בתגובה על הערתו כי הבדיקה נעשית רק בשל היותו ערבי, הנידה הבודקת בראשה בתנועה שממנה הבין כי אכן כך הדבר. אנשי הביטחון התקשרו למעבידו של הסטודנט ואף ניסו להתקשר לקיבוץ נאות–מרדכי על–מנת לאמת את גרסתו. תחושת ההשפלה שחווה התעצמה כאשר "עלה למטוס אחרון והנוסעים חיכו לו ולפי הבעת פניהם חש כי לדעתם הוא לא שייך לחברה אתה נסע". הסטודנט המושפל הגיש תביעה לפיצוים נגד חברת–התעופה בגין עוגמת–הנפש שנגרמה לו, הפגיעה בכבודו והחדירה לפרטיותו, וכן ביקש להטיל פיצויים עונשיים על חברת–התעופה "ארקיע" בשל "השפלתו רק בשל היותו ערבי". בית–המשפט נמנע מדיון בשאלת הלגיטימיות של הפליה סטטיסטית. בית–המשפט, בדחותו את התביעה, עשה זאת בדרך של איזון בין הצורך להגן על הביטחון לבין הצורך להגן על הזכות לפרטיות, זכות שנפגעת בעת חיפוש, הצגת שאלות ובירור טלפוני. אלה אכן אינטרסים שיש לאזן ביניהם, אך השאלה שעמדה על הפרק, ולא נידונה, היתה עצם חוקיות הנוהל של בחירת המועמד לחיפוש בהתאם למוצאו האתני; שהרי מסיפור פסק–הדין עולה שהסיבה היחידה לחקירתו הממושכת והדקדקנית של הסטודנט היתה היותו בן המיעוט הערבי. היה די בכך לראות בו חשוד ברמת הסתברות גבוהה בהרבה משל יתר הנוסעים, שהיו מן–הסתם יהודים, או אולי ערבים שהינם נוסעים קבועים ואשר עברו בדיקות קפדניות בפעמים קודמות.

ביבליוגרפיה לדוגמא (בעבודה האקדמית כ-20 מקורות אקדמיים באנגלית ובעברית) 

רוני שקד, על הגדר: הפלשתינים בישראל - רדיקליזם לאומי, הוצאת כרמל

חוק איסור הפליה במוצרים, בשירותים ובכניסה למקומות בידור ולמקומות ציבוריים, ס"ח 65 

תב"ע (ארצי) מדינת–ישראל נ' חברת גסטטנר בע"מ, כד (1) 560  

דנג"ץ רקנט נ' בית הדין הארצי לעבודה, נד(5)330 

Richard R. Banks "Racial Profiling and Antiterrorism Efforts" 89 Cornell L. Rev. 1201

Spencer Macdonald "Rational Profiling in America's Airports" 17 BYU J. P. L. 113, 133–134.

Robert A. Pape Dying to Win – The Strategic Logic of Suicide Terrorism (Cambridge)