עבודה אקדמית? חפשו עכשיו במאגר הענק, האיכותי והעדכני ביותר:
הנחה 15% על כל מאגר העבודות האקדמיות !!! בעת "חרבות ברזל" : קוד קופון: מלחמה
ב"ה. אנו חב"דניקים ולא נחטא בגזל: יש גם עבודות אקדמיות בחינם (גמ"ח). 15,000 עבודות אקדמיות במחיר שפוי של 99 - 390 שח. סרטון על מאגר העבודות האקדמיות
לא מצאתם עבודה מתאימה במאגר? סמסו לנו דרישות לכתיבה מותאמת אישית - ונפנה למומחה חיצוני בעל תואר שני בתחום שלכם לכתיבה הנתפרת לצרכים שלכם בדיוק!
5% הנחה ב-פייבוקס
עבודות אקדמיות "חמות":
עבודה על החותים התימנים
עבודה בנושא מלחמת חרבות ברזל
עבודה על פסילת חוקי יסוד, בג"צ דיון מורחב, עילת הסבירות
סמינריון על חוק הנבצרות ביבי, בג"צ 2024
עבודה על מחאה נגד הרפורמה המשפטית 2023
רפורמת שר המשפטים יריב לוין, פסקת ההתגברות, ממשלת נתניהו 2023
מחדל הפריות אסותא- החלפת עוברים
בן גביר - ימין פוליטי עולה 2022-2023
מבצע שומר החומות: עזה-רקטות-חמאס 2021
אסון מירון, דוחק הילולת בר יוחאי
הסתערות על הקפיטול, תומכי טראמפ
דובאי 2021: שלום מדינות ערב
עבודת סמינריון על נשים בפוליטיקה
סמינריון בחירות מפלגות אווירה 2021
מצגת אקדמית אלאור אזריה- 99 ש"ח
סרטון הסבר מאגר העבודות האקדמיות
עבודה אקדמית עגנון ניתוח רגשי פסיכולוגי לימודי, פסיכואנליזה וספרות בסיפורי ש"י עגנון, "אורח נטה ללון", עגונות", "אגדת הסופר" (עבודה אקדמית מס. 1579)
290.00 ₪
35 עמ'.
שאלת המחקר
כיצד בא לידי ביטוי ביצירות עגנון ניתוח רגשי פסיכולוגי לימודי?
תוכן עניינים
מבוא.
מושגים פסיכולוגיים עפ"י התיאוריה של פרויד.
פסיכולוגיה וספרות.
יונג ופרשנות ארכיטיפאלית.
כריסטופר בולאס.
ניתוח יצירות של עגנון
ניתוח פסיכואנליטי של אורח נטה ללון
אפיקה ואינטרטקסטואליות.
הסיפורים "עגונות" ו"אגדת הסופר".
עגנון והרומנטיקה.
ביבליוגרפיה.
בסיפורי עגנון בכלל ובסיפורים 'עגונות' ו'אגדת הסופר' 'אורח נטה ללון' בפרט, יש יסוד פסיכו אנליטי מובהק.
גיבוריו חיים בתקופה בה האדם מוצא עצמו בהדרגה בעולם שנעלמה ממנו היציבות הנפשית-הפסיכולוגית שאפשרה המסורת הדתית.
קורצווייל במסתו "אלו ואלו" מתאר את הקוטביות בסיפוריו של עגנון באשר לאופני תיאורו את העולם הרוחני היהודי. מצד אחד "עולם מוצק ומסודר, גן עדן-הילדות, עולם האבות והמסורת עם האווירה המיוחדת שלו – תורה, תמימות, שקט ושלווה"[1]. ומן העבר השני "עולם של ספקות, אי-שקט ומרד"[2]. את המרחב שבין שני הקטבים מכנה קורצוויל "המקום הגיאומטרי לדימוניה של עגנון"[3], שהוא המשבר בנפשו ונוגע ליחסו כפול הפנים לעולם המסורת. במסתו "הקוטביות בסיפורי עגנון" הוא ממשיך קו מחשבה זה ומדגים באמצעות כמה סיפורים את שני הקצוות הקיימים בסיפוריו של עגנון – הרמוניה מוחלטת לעומת דיסהרמוניה מוחלטת. אך אין בכך סתירה לדעתו "מה שמתגלה כניגוד, כצירוף של יסודות סותרים זה את זה, נראה באור אחר לגמרי מנקודת ראות המשורר. בעולמו ההרמוניה והדיסהרמוניה אחדות הן, שני ביטויים לגיטימיים, הכרחיים, של אותה האמת האפית הגדולה, אשר פנים רבות לה, שכולן משלימות זו את זו"[4].
בסיפורים "עגונות" ו"אגדת הסופר" באים לידי ביטוי שני הקטבים הללו. ב"עגונות" מוטיב הקרע בטלית, כביטוי לדיסהרמוניה בעולמו של הקדוש ברוך, מופיע בפסקת הפתיחה והוא הנושא המובלע לאורך הסיפור. השאיפה לחזור להרמוניה ששררה לפני הפרדות החוט מן הטלית, היא הגורם האידיאי המניע מנגד את העלילה. הטלית שמייצגת גם את המסורת בסיפור, היא המרחב הסמלי של הקרע אך היא גם עדות לקושי שברצון להגיע אל אותה הרמוניה הראשונית. שכן חוקי המסורת רק מחזקים את הקרע בטלית ומובילים את האנשים לעוד בלבול וקשיים. ב"עגונות" הזיווגים הכושלים הם הביטוי המרכזי לאותה דיסהרמוניה כללית השוררת על הכול. ב"אגדת הסופר", הגיבורים, רפאל ומרים אשתו, מנסים באמצעות דבקותם ואמונתם להשליט סדר בעולמם, שהיסודות שחותרים תחתיו כל העת בכל זאת מתגברים לקראת הסוף ומצביעים בעיקר על האפסות שבמאמצם זה. דרך התמודדות זו היא פתרון שכיח בסיפוריו של עגנון, כאשר הגיבורים מנסים לאחות את הקרע בנפשם ודיסהרמוניה מסביב באמצעות "נסיגה ובריחה לעולם האבות – ללא הנמקה, ללא ביסוס עיוני, כאילו מתוך כניעה ללא תנאי"[5] מתאר קורצווייל. אך גיבוריו חיים בתקופה בה האדם מוצא עצמו בהדרגה בעולם שנעלמה ממנו היציבות הנפשית-הפסיכולוגית שאפשרה המסורת הדתית.
ביבליוגרפיה לדוגמא (בעבודה האקדמית כ-20 מקורות אקדמיים באנגלית ובעברית)
שקד, ג. המיתוס ו"סיפור המעשה", בתוך: פנים אחרות ביצירתו של ש"י עגנון, הוצאת הקיבוץ המאוחד, תל אביב.
שקד, מ. (תשס"א) לסוגיית יצר יוצר יצירה בסיפורי עגנון, בתוך: הקמט שבעור הרקיע, הוצאת הספרים ע"ש י"ל מאגנס, האוניברסיטה העברית, ירושלים.
Ilana Pardes, Agnon's Moonstruck Lovers: The Song of Songs in Israeli Culture, Seattle: University of Washington Press.