‏290.00 ₪

שאלת המחקר

כיצד בא לידי ביטוי שימוע במשפט?

תוכן עניינים

מבוא

סקירה היסטורית קצרה. 

זכות הטיעון בהקשר לזכות השימוע. 

עוגן חקיקתי : זכות הטיעון והשימוע. 

מה המשמעות של יישום הזכות במשפט הפלילי - יתרונות וחסרונות.

מאזן הכוחות (העברת הכח מבית המשפט לתביעה) יישום החוק.

מה מעמדם של נפגעי עבירה בהליך?.

חוק זכויות נפגעי עבירה והשלכתו האפשרית על מעמד הקורבן. 

זכות שימוע לנפגע עבירה. 

תסקירי קורבן והצהרות קורבן.

תסקיר קורבן והלכת פלוני.

שמיעת הקורבן: לתת לקורבן לומר את דברו - פרשת רעי חורב.

זכות השימוע : לתת לקורבן לומר את דברו - פרשות חלאג' ופלוני.

מתי לא תחול חובת השימוע ?.

האם מדובר בהליך מנהלי? הרי השימוע הוא חלק מהליך פלילי.

הליכים מנהליים בעלי אופי שיפוטי או מעין שיפוטי.

חובת השימוע – תנאי חובה.

האם זכות השימוע מיושמת הלכה למעשה?.

פרוצדורת השימוע. 

מתי מתבצע השימוע?. 

זמן זכות השימוע. 

טיעון "מוגבר" וטיעון מוקדם.

שלילת שימוע - Void voidable?

הצעת חוק סדרי מינהל. 

משפט משווה. 

אירופה. 

אנגליה. 

ארה"ב. 

הדין והפסיקה העדכנית בנושא השימוע מהזמן האחרון. 

השימוע שערך היועץ המשפטי לממשלה, מני מזוז, עם הנשיא משה קצב. 

מחלוקת בפסיקת בתי משפט השלום ובתי המשפט המחוזיים לגבי משמעות הגשת כתב אישום ללא שימוע  

סיכום

ביבליוגרפיה. 

זכות השימוע של נאשם בפלילים נובעת מזכות רחבה יותר הלא היא זכות הטיעון - זכותו של אדם להעלות טענותיו לפני רשויות השלטון, המבקשות להחליט בעניינו.

שימוע פלילי הוא הליך שנעשה טרם הגשת כתב אישום פלילי, כנגד אדם אשר ביצע עבירה פלילית מסוג פשע. שימוע פלילי נערך על ידי הרשות התובעת, אשר אליה הועבר חומר החקירה בעניין אותו אדם החשוד בביצוע העבירה.

שימוע פלילי נותן הזדמנות לחשוד או לסנגור פלילי להשמיע טענותיהם בכתב או בעל פה, ולנסות לשכנע כי חומר הראיות או האינטרס הציבורי אינם מצדיקים הגשת כתב אישום.
זכות הטיעון היא זכות יסוד ששורשיה נטועים בכללי הצדק הטבעי אשר גובשו ונוצרו ע"י בתי המשפט, הן ע"י קליטה מן המשפט האנגלי באמצעות סימן 46 לדבר המלך ומועצתו, והן ע"י יצירה עצמאית של פסיקה מקורית ישראלית[1]. כנגד זכות הטיעון יש את חובת השמיעה של הרשות המינהלית. בהליך מינהלי הוכרה זכות השימוע והטיעון כבסיסית, זכות אלמנטארית. הכלל הבסיסי בשיטת המשפט מורה, כי רשות מינהלית תימנע מהחלטה בזכויותיו של אדם בטרם תעניק לו הזדמנות נאותה להשמיע טענותיו[2]. עקרון זה נקבע בפסיקה עוד בבג"צ ברמן[3]. אין היא זכות מוחלטת ונעדרת סייגים אולם היא נחשבת לביטוי מובהק להליך תקין של בירור עובדות על ידי הרשות.

הלכה היא כי שלילת הזכות לטיעון לפני רשות מינהלית "צריכה להיות בלשון ברורה ומפורשת, מקום שהוראת החוק ניתנת לפירושים מספר, עדיף הפירוש אשר ייתן תוקף לזכות הטיעון ולא יסתור אותה.[4]"

ביבליוגרפיה לדוגמא (בעבודה האקדמית כ-20 מקורות אקדמיים באנגלית ובעברית) 

גיל שפטל אחריות הקפידה במשפט הפלילי (הוצאת נבו, 2018)

אסף פורת "אחריות פלילית בגין רשלנות – קשיים והצעות לפתרון" ספר אדמונד לוי – קובץ מאמרים לכבודו של השופט אדמונד לוי, 529 (אוהד גורדון עורך, 2017).

תפ"ח (מחוזי ת"א)  מדינת ישראל נ. משה קצב,  טרם פורסם, הכרעת הדין המותרת לפרסום, הנוסח המלא שפורסם

ת"פ  משטרת להב נ ג ד  יוסף איפרח , בית משפט השלום בחדרה ,כב' השופט יוסי טורס , ע"י ב"כ עו"ד ישי ניב

בש"פ  פלוני נ' מדינת ישראל, טרם פורסם 

Marzel I., Eltis K. "Revising The Limits On Judicial Expression In The Digital Age: Striving Towards Proportionality In The Cyberintimidation Context", (The National Journal of Constitutional Law (2018)