‏290.00 ₪

שאלת המחקר

כיצד באות לידי ביטוי תביעות ייצוגיות?

שאלת המחקר

כיצד בא לידי ביטוי ריבוי תביעות ייצוגיות באותו נושא?

תוכן עניינים

מבוא    

חקיקה בענין אפשרות לריבוי תובענות ייצוגיות באותו נושא

המצב המשפטי בענין תביעות ייצוגיות המוגשות באותו נושא          

מה קורה כשאותו תובע ייצוגי מחליט להגיש מספר תביעות ייצוגיות העוסקות באותו נושא לבתי משפט שונים?

פסיקת בג"ץ בגין העדפה בין החוקים       

פסיקת בג"ץ בנושא ריבוי תביעות בפני מספר בתי משפט         

הטעיית "יוניליוור" במוצר "מזולה" ומיונז "הלמנס" 

הטעיית מחלבת "גד"     

הטעיית מאפיית "ברמן", "שלמה אנג'ל" ו-"דגנית עינת"      

הטעיית "תנובה"

עוולות המוניות  

עוולות המוניות: ארה"ב מוצפת וישראל שותקת     

חסרונות התביעה הייצוגית: בעיות נציג ותביעות סחטניות 

תביעות ייצוגיות בגין עוולות המוניות בישראל: הדין המצוי  

התביעה הייצוגית בישראל: חוקי התביעה הייצוגית ותקנה  

עוולות המוניות של חברות תרופות בארצות-הברית ובישראל         

תביעה ייצוגית נגד חברת גלקסו-סמית-קליין        

תביעה ייצוגית נגד מגה גלופלקס 

התביעה הייצוגית: ייצוג כפתרון, ובעיותיו.

מטרות התביעה הייצוגית: הרתעה, פיצוי וחיסכון בעלויות  

חסרונות התביעה הייצוגית: בעיות נציג ותביעות סחטניות 

בעיות נציג, פשרות נמוכות וקנוניות         

תביעות סחטניות           

השפעת חסרונות התביעה הייצוגית על מטרותיה  

משפט משווה- ארה"ב    

תביעה ייצוגית בארה"ב בענין "קוקה קולה" ו-"נסטלה"        

תביעה ייצוגית של ישראלים שהשתמשו בוויוקס    

הצעת חוק לתיקון תובענות ייצוגיות         

סיכום ומסקנות  

ביבליוגרפיה      

עבודה זו עוסקת בנושא:תביעות ייצוגיות וביתר ספיציפיות: אפשרות לריבוי תובענות ייצוגיות באותו נושא. מטרת העבודה: בחינת – ריבוי תביעות באותו נושא, ניתוח מצב קיים, משפט משווה , מבט צופה פני עתיד – הצעה לתיקון החוק וההסדרה המוצעת. בעבר נחקק בכנסת חוק תובענות ייצוגיות שמאפשר הגשת תובענות ייצוגיות.

במגוון נושאים:

ענייני צרכנות, בנקאות וביטוח: בעניין שבין עוסק, מוסד בנקאי או מבטח בעניין שבינם לבין לקוח, גם אם לא התקשרו בעסקה.

הגבלים עסקיים וניירות ערך: על פי חוק ההגבלים העסקיים או חוק השקעות משותפות בנאמנות.

מפגעים סביבתיים: כנגד גורם המפגע, על פי החוק למניעת מפגעים סביבתיים.

עניינים מסוימים בסמכות בית הדין לעבודה.

השבת מסים שנגבו שלא כדין: בתביעה כנגד רשות.

עניינים הנוגעים לשוויון: על פי חוק שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות, חוק איסור הפליה במוצרים, בשירותים ובכניסה למקומות בידור ולמקומות ציבוריים, או לפי חוק שידורי טלוויזיה (כתוביות ושפת סימנים).

1,500 תביעות ייצוגיות הוגשו בשנת 2016 תביעות לעומת כ-100 תביעות בשנת 2007 וכמעט 10,000 בעשור האחרון.

במסגרת 10 התביעות הייצוגיות הגדולות ביותר שנוהלו בשנת 2016, הושבו לציבור 433 מיליון שקל; [2]

שכר-הטרחה שגרפו עורכי הדין של התובעים הייצוגיים בתביעות אלה עמד על 34 מיליון שקל - שכר-טרחה ממוצע של 3.5 מיליון שקל לעורך דין.

 כלומר, עורכי הדין גרפו לכיסם כ-7.85% מהסכום שנפסק בייצוגיות אלה; והגמול הממוצע ששולם לתובעים הייצוגיים עצמם עמד על-סך של 738 אלף שקל - 1.7% מסכום הזכיות.

מגמה זו מראה על ה"צפת השוק " בתביעות ומרוץ חסר תקדים מי יגיש ראשון בנושא שעדיין לא טופל .

התביעה הייצוגית באה להחליף מספר רב של תביעות אינדיבידואליות בתביעה אחת שבה מיוצגת קבוצה של תובעים. לפיכך מחליפה התביעה הייצוגית את ההליך האינדיבידואלי הישיר בהליך קולקטיבי ייצוגי, המגביל את אפשרות ההשתתפות של כל תובעת, ובאותה עת מקים מעשה בית דין החוסם בפניה את הדרך לתביעה מאוחרת. הייצוג, המתבצע בתביעה הייצוגית ללא כל הסמכה מפורשת, מגביל למעשה את זכותה של כל תובעת למנות ולקבוע את השלוח שייצגה בבית המשפט, וזאת כדי להשיג שתי מטרות עיקריות של הדין המהותי – הרתעה ופיצוי – תוך חיסכון מרבי בעלויות אדמיניסטרטיביות. 

הדין המהותי משפיע ומעצב התנהגות בדרך של הרתעה ומניעה. השפעה זו תלויה ביכולתה של מי שנפגעה מהתנהגות שלדעתה אינה עולה בקנה אחד עם הוראות הדין והחובות המוטלות על פיו, לפנות לבית המשפט כדי שזה יאכוף חובות אלה. בעוד שהמניעה פועלת באמצעות מתן אפשרות למי שעתיד להיפגע מהפרת החובה לפנות לבית המשפט כדי למנוע את הפרתה, ולפיכך אינה משפיעה על תביעות פיצויים שבהן החובה כבר הופרה והנזק נגרם, פועלת ההרתעה באמצעות הטלת סנקציה על הנתבע לאחר שהפר חובתו החוקית. הדגש כאן אינו על זכויותיו של הפרט הנפגע, כי אם על האינטרס החברתי בשלטון החוק, דהיינו: כדי לקיים את מטרת ההרתעה צריך שמפר החובה אכן יישא בסנקציה הראויה בגין ההפרה, ופיצויה של הנפגעת נועד רק כדי לתת לה תמריץ לתבוע ולהביא להטלת הסנקציה.

במקביל לאינטרס החברתי בהרתעה עומדת לכל פרט בחברה הזכות שיינתנו לו הסעדים המתאימים כדי שהחובות שחבים כלפיו אכן יקוימו. זכות זו גוררת את הזכות לקבל פיצוי במקרים שבהם הופרה החובה, הן משיקולים של צדק מתקן והן משיקולי ביטוח. שיקולי צדק מתקן משמעותם כי הפרת החובה גררה הפרה של האיזון שהתקיים בין הפוגע לנפגע, ואיזון זה יש להשיב באמצעות פיצויו של הנפגע על ידי הפוגע. שיקולי ביטוח מתמקדים ברצונם של נפגעים פוטנציאליים לפני שהופרה החובה כלפיהם למנוע מעצמם את הסיכון שעושרם ייפגע עקב הפרה זו. הדרך למנוע סיכון כזה היא לפצותם במקרה שייפגעו. 

בתחומים המסורתיים שבהם נעשה שימוש בתביעה הייצוגית (התחומים המוגדרים בחוקי התביעות הייצוגיות) כגון תביעות על פי דיני ניירות ערך והגנת הצרכן, עלותה הצפויה של כל תביעה אינדיבידואלית גדולה מתועלתה הצפויה לכל תובע, ולפיכך אין היא מוגשת. זכות התביעה, על אף קיומה הפורמלי, נותרת ככלי ריק מתוכן מעשי. במקרים אלה מאפשרת התביעה הייצוגית לתובעים חברי הקבוצה לקבל פיצוי בגין הנזק שנגרם להם, ומטילה נזק זה על הנתבע כדי להרתיעו מהפרת החוק. התביעה הייצוגית עושה זאת מאחר שעלויותיה נמוכות מסך העלויות שהיו נדרשות בכל התביעות האינדיבידואליות, אילו היו מוגשות. היא משיגה "יתרון לגודל", הנשען על ריכוזן של מספר רב של תביעות דומות בתביעה אחת.

את מטרותיה משיגה התביעה הייצוגית באמצעות מתן תמריצים לעורכי-דין ולתובעים החברים בקבוצת הנפגעים לתבוע בשם כל חברי הקבוצה. בניגוד להליך האינדיבידואלי או אף לצירוף תובעים בדרך הרגילה, הבסיס התיאורטי לזכות הייצוג של התובע הייצוגי ועורכי-דינו אינו הסכמתם של חברי הקבוצה – שבמקרים רבים קשה לקבל אותה מפורשות, עקב עלויות גבוהות הכרוכות באיתורם והיעדר ידיעה של רבים מהם אודות עילות התביעה העומדות להם – כי אם האינטרס המשותף לתובעים ולנציגיהם לזכות בתביעה. לתובע הייצוגי, ובעיקר לעורך-הדין, יש אינטרס בזכייה גבוהה של הקבוצה שתאפשר פיצוים בגין הוצאותיהם, ובמקרה של עורכי-הדין – תאפשר השתכרות שכר טרחתם בייצוג הקבוצה. הנציג ועורך-דינו נוטלים לעצמם את ייצוג הקבוצה בדרך דומה לזו שבה בוחר איש העסקים להשקיע בפרויקט מסחרי. הם משקיעים מזמנם וממשאביהם מתוך ציפייה שהנתח שבו יזכו מתוך סך העוגה, בהתדיינות משפטית או בפשרה מוקדמת, יצדיק את השקעתם. כך מושגות מטרות הכלל באמצעות רתימת האינטרסים הפרטיים לצורך קידומן.

על יתרונות התביעה הייצוגית בהשגת הרתעה ופיצוי יש להוסיף את החיסכון בעלויות למערכת המשפט מדיון מאוחד בשאלות המשותפות. ככל שמספר התביעות שהיו צריכות להתברר באופן אינדיבידואלי גדול יותר, כך מביאה התביעה הייצוגית לחיסכון גדול יותר בעלויות – הן של הצדדים והן של בתי המשפט, שהיו נדרשים לחזור ולבחון את אותן שאלות בכל תביעה אינדיבידואלית. עם זאת, החיסכון בעלויות הינו ממשי רק אם כל אותן תביעות אינדיבידואליות אכן היו מוגשות ונדונות בבתי המשפט. כאשר ערכן של התביעות האינדיבידואליות נמוך מכדי להצדיק את הגשתן על ידי כל תובע, מביאה התביעה הייצוגית להגדלה בנפח התביעות המוגשות, וממילא גם להגדלה בעלויות האדמיניסטרטיביות. רק אם ערכה של כל תביעה אינדיבידואלית הוא גבוה מספיק כדי שתוגש, ובהנחה שחלק משמעותי מתביעות אלה לא היה מסתיים בפשרה מוקדמת, עשויה התביעה הייצוגית להביא לחיסכון בעלויות אלה. יש לזכור גם כי ניתן לרכז תביעות רבות בדרך של צירוף ואיחוד תביעות על ידי בית המשפט או התובעים, והתערבות תובעים נוספים בתביעות קיימות. אולם, ככל שמספר התובעים גדול יותר יהיו דרכים אלה יקרות ומסובכות יותר מהתביעה הייצוגית, עקב העלויות הכרוכות באיתור כל אחד מהתובעים ובהתקשרות בינו לבין עורך-הדין, והעלויות הכרוכות בהגשת תביעות נפרדות לבית המשפט ובניהולן – עלויות שבהן נושאים הן התובעים, הן הנתבע והן בתי המשפט. כמו כן, בניגוד לתביעה הייצוגית המאפשרת פתרון יחיד לכל חברי הקבוצה המיוצגת, יהיה קושי רב לוודא שאכן כל התביעות רוכזו בהליך אחד בדרך של צירוף, ולכן עלולים להיגרם חוסר אחידות וסתירות בין הכרעותיהם של בתי משפט שונים בשאלות דומות. לבסוף, צירוף תובעים בדרך הרגילה מביא לבעיות הנוגעות למימון התביעה ולחלוקת הנטל בין התובעים השונים, ולקבלת החלטות הרלבנטיות לקבוצה, שכן כל תובע שומר על זכותו להחליט באשר להשתתפותו בכל מהלך הנעשה בתביעה, לרבות מימונו של כל מהלך כזה. במצב זה נוצרת בעיה של hold-out, מאחר שכל תובע פועל כדי להגדיל את חלקו בתביעה ובפשרה, ובכך מונע פתרון כולל של קבוצת התביעות שאוחדו.

יש לזכור שהתביעה הייצוגית, מעצם מהותה כהליך קולקטיבי, פוגעת בהשתתפותו האישית של כל תובע בהליך וביכולתו להשפיע עליו. היא שוללת ממנו את האוטונומיה להחליט אם וכיצד לנהל את ההליך שהוא צד לו ושתוצאתו תחייב אותו בעתיד, ולפיכך פוגעת בערכים ההליכיים העומדים ביסוד זכות הגישה לבית המשפט; ערכים אלה דורשים השתתפות פעילה של התובע בהליך ובהחלטות המתקבלות בו, אולם אינם תלויים בתוצאתו – בניגוד להרתעה ולפיצוי. כך, החלטות הנוגעות לתובע ומתקבלות ללא השתתפותו ובלא שיש לו אפשרות לשנותן, עלולות לפגוע בכבודו באשר הוא אדם ובתחושת הסולידריות החברתית והרגשת המחויבות שלו למדינה ולחוקיה, ללא תלות בשאלה האם ההחלטות שהתקבלו לגביו הן צודקות והאם הן מיטיבות או מרעות את מצבו. עם זאת, מידת פגיעתה של התביעה הייצוגית בזכות הגישה האינדיבידואלית לבית המשפט תלויה באפשרויות מימושה של זכות זו ללא התביעה הייצוגית. כפי שהוסבר לעיל, כשערך התביעה הוא נמוך, השתתפותו האינדיבידואלית של כל תובע אינה מעשית, שכן הוא יעדיף שלא לשאת בהוצאות הכרוכות בכך. במקרים אלה הוויתור על השתתפות ישירה בהליך הייצוגי הינו פורמלי בלבד, והפגיעה בפועל בערכים ההליכיים העומדים ביסוד זכות הגישה לבית המשפט הינה מועטה.

מצגת תביעה ייצוגית מרובה, רפרט פאוורפוינט מקצועי רפרנט כ-20 שקפים- 99 ש"ח

ביבליוגרפיה לדוגמא (בעבודה האקדמית כ-20 מקורות אקדמיים באנגלית ובעברית)

הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, פרסומי למ"ס, לפ"מ, ירושלים (2020)

אסתר חיות "גבולות המשפט", ספר אדמונד לוי

יוסף גרוס מחקרים בדיני חברות ומשפט עסקי (עורכים, אהרן ברק, יצחק זמיר, דוד ליבאי) נבו, תשע"ה 

Adi Eyal "Antitrust Abuse: Which Power is Curtailed?", in Abuse of Power in Competition Law (Nihoul and Takahashi, eds.)