‏290.00 ₪

שאלת המחקר

כיצד בא לידי ביטוי  תגמול מנהלים בכירים לעומת רווחים של תאגיד ?

תוכן עניינים

שאלת המחקר

השערת המחקר

שכר המנהלים בישראל ובעולם – נתונים גרפים ועובדות

גרף מס' 1:

גרף מס' 2:

טבלת השוואות נתוני ממוצע השכר בין מנכ"לים לעובדים רגילים במשק

טבלה 1:

כיצד נקבע שכר המנהלים?

כיצד נקבע שכר המנכ"לים

הקשר בין תשלומי השכר לביצועי החברה

מרכיבי חבילות השכר המוצעות למנכ"לים

טבלה 2:

פערי שכר מנהלים לעומת זוטרים

סוגיית בחירת המנכ"ל ואופן קביעת התשלומים עבורו

סוגיית פערי השכר

פערים מול הזוטרים- נקודת ראות הזוטר

גישת ההסכם

תועלת אישית

חוסר הסיבה של חברי מועצת המנהלים להעדיף את בעלי המניות

גישת הגמול

משיכה

שימור

מוטיבציה

חובות וזכויות

הציווי המוחלט עפ"י קאנט

היבט כלכלי

רגולציית שכר מנהלים -  חקיקה בעולם ובישראל

חובת גילוי שכר בישראל

חובת גילוי שכר בארה"ב

ניסיונות רגולציה בעולם

חקיקה ורגולציה בישראל

הצעת חוק של חברת הכנסת שלי יחימוביץ להגביל את שכרו של המנהל הבכיר בחברה עד פי 50 משכרו של העובד הזוטר ביותר

מסקנות

סיכום

ביבליוגרפיה

בעשור האחרון נסק שיעור החלפת המנכ"ל ב 2500- החברות הגדולות בעולם ב 13.59%- מה שנראה כי תשלום שכר גבוה למנהל הוא אחד הכלים לעודד הישארות בחברה (2).

הנושא של שכר המנהלים בארץ ובעולם אינו יורד מהדיון הציבורי קרוב ל-30 שנה. על מנהלים מנהלים מוטלת אחריות, והם נדרשים לתת דין וחשבון במקרה של כישלונות עסקיים ו/או מקצועיים והיקף ההשקעה שנדרש מהם גבוה מהרגיל. תשלום שכר גבוה למנהל יכול להעלות את המוטיבציה של כל העובדים תחתיו, ובכך להגדיל את התפוקה של הפירמה שכן כולם ירצו להתחלף איתו גם במצב קיצוני בו המנהל מתבטל במשרדו.

הביקורת הציבורית כיום, בסיומו של אחד המשברים הכלכליים הקשים ביותר שידע העולם, תוהה אם שכר המנכ"לים בחברות ציבוריות,  אשר חלק נכבד מבעליהן הוא הציבור,  אכן מוצדק, ואם הוא מגיע בד בבד עם ביצועי הפירמות שאותן הם מנהלים. כן, היא מעלה את הנושא האתי-מוסרי:  מנהלי חברות הנוטלים סיכונים גבוהים, מייצרים רווחים מרשימים ומושכים משכורות נאות,  אך ברגע שמשהו משתבש הם פונים לשלטונות כדי שיחלצו אותם מהמצב שאליו נקלעו. על כן את המחיר משלמים האזרחים במיסים, אבל לא רק במיסים.

כאשר חברות ציבוריות מפסידות כסף,  חסכונות הציבור המושקעים בחברות אלה, לרוב בצורת קרנות פנסיה, ביטוח וקרנות נאמנות, נשחקים, וזאת כאשר ציבור זה אינו מיוצג כהלכה בדיון הקובע את שכר המנהלים. כדי להפחית את הסיכויים שמנהלים בחברות ירוקנו אותן מנכסיהן והן תתמוטטנה, תוך גרימת הפסדים לבעלי המניות, יש לפקח על מבנה התגמול ועל מדיניות התגמול של המנהלים ולקשור אותם ישירות לתפוקת החברות.

בימים אלה עולה השאלה אם צריך להגביל את שכר המנכ"לים באמצעות חקיקה ממשלתית. הביקורת העיקרית על צעד כזה היא שהטלת מגבלה על השכר תגרום ליצירת מסלולי תגמול חלופיים ובעייתיים יותר. בין הדרכים המוצעות לתמרוץ מנהלים, חוץ מהחקיקה, אפשר לראות תשלום מענק בהתאם לפרמטרים מדידים, כרווחיות או התייעלות וכן אופציות הניתנות למימוש רק לאחר תקופה מסוימת למניות, כדי שלמנהל יהיה תמריץ להבטיח שמחיר המניה יישאר גבוה לאורך זמן .

בעקבות הביקורת, שטענה כי שכרם של חלק מהמנהלים בחברות ציבוריות גבוה באופן חריג, העלו מחדש ח"כ שלי יחימוביץ (מפלגת העבודה) וחיים כץ (מפלגת הליכוד) הצעת חוק להקטנת פערי השכר במשק. הצעת חוק להקטנת פערי השכר במשק, כפי שהוגשה ביוני של שנת 2009 , קובעת כי השכר של העובד הבכיר ביותר בחברה לא יעלה בחמישים פעמים על השכר של העובד הזוטר ביותר בחברה. הצעת החוק הזו מתייחסת לכלל החברות במשק, ולא רק לחברות ציבוריות. על פי הצעה זו, עובדי קבלן ייחשבו לצורך החוק כעובדים של המקום בו הם עובדים בפועל. הגדרת השכר בחוק כוללת כל הטבה, תמורה או גמול לעובד. בגדר עובד נחשב גם מי שהוא נושא משרה בחברה והמעביד קנה ממנו שירותים. ההצעה אינה מציעה מנגנון לאכיפת החוק, אלא מסמיכה את שר התמ"ת להתקין תקנות בעניין זה.

מתנגדי חוק זה מציגים טענה נגדית שבה מובאים אישים בעלי שכר גבוה מהרגיל אשר אינם זוכים לביקורת כגון :כוכב הכדורגל יוסי בניון המרוויח עשרות מיליוני ש"ח בשנה. הדוגמנית בר רפאלי מרוויחה מעל מיליון דולר בשנה. הזמרת נינט טייב מרוויחה כ- 3 מיליון ש"ח בשנה. על אף אחד מאלה לא מושמעת שום ביקורת ציבורית, ואיש אינו טוען שהם פוגעים בלכידות החברתית. 

ביבליוגרפיה לדוגמא (בעבודה האקדמית כ-20 מקורות אקדמיים באנגלית ובעברית)

יזרעאלי ד. ונועם זהר, אתיקה ואחריות חברתית – היבטים ישראליים, הוצאת גומא-צריקובר)

Bebchuk, L. Fried, J.  Executive Compensation as an Agency Problem. Journal of Economic Perspectives, 17.

Bloom, M. The ethics of Compensation Systems. Journal of business ethics, 52

Frydman, C., Saks, R.E.  Historical Trends in Executive Compensation